על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

א.ל. יקר. הסבל שאנחנו סובלים בחיים קשור לא רק לארועי חיים, קשים כל שיהיו, אלא גם למשמעות שאנחנו מייחסים להם. אתה סטודנט לרפואה. יש לך את הזכות למקצוע עם פוטנציאל למשמעות רבה. יש לך משפחה וחברים ששווה לחיות למענם. כבר בשתי פיסות מידע אלו שנתת על עצמך טמון פוטנציאל אדיר. איבדת המון. את הבריאות ואת המראה הכרת. אני משערת תצטרך לעבור תהליך אבל על אבדנים אלו. אבל לאחריו יכולים להיות חיים מלאי משמעות ואף שמחה. מציעה לך להתחיל טיפול פסיכולוגי שיעזור לך לעבור את תהליך האבל וחיפוש משמעות זה. בהצלחה, נעה.


נופר שלום. נשמע שיש מרכיב קומפולסיבי בהתנהגות שלך. כלומר שיש לך יכולת מסוימת לעצור אותה אך הדחף הפנימי חזק וקשה לך להתגבר עליו. אני ממליצה לך לפנות לפסיכיאטרית שתעשה הערכה מה הטיפול המתאים. ייתכן שימליצו לך להתחיל בטיפול פסיכולוגי וייתכן שימליצו לך לשלב מההתחלה טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי שיעזור להתגבר על המרכיב הקומפולסיבי. בהצלחה. נעה


שלמה שלום מציעה לך לא להישאר לבד עם כל המחשבות האלה אלא לפנות לטיפול. ניתן כיום לקבל טיפול פסיכולוגי דרך קופות החולים וכן במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. פנה לטיפול. ויפה שעה אחת קודם. נעה


ד שלום. האמירה של אחיך שאין לו מה להפסיד היא אמירה מטרידה ומדאיגה. אני מציעה לקחת אותו לפסיכולוג /פסיכיאטר בהקדם שיעשו הערכה בנוגע למצבו. במידה ולא משיגים תור יש אפשרות לפנות למיון פסיכיאטרי דרך הקופה. אם אחיך לא מוכן ללכת לפסיכיאטר אפשר לפנות גם לרופא המשפחה. מציעה לא לוותר על פניה לאיש מקצוע. בהצלחה. נעה



אורית שלום בשלב ראשון ממליצה לך לגשת לרופאת המשפחה ולוודא שבדיקות הדם שלך תקינות. יש מספר גורמים רפואיים שיכולים לגרום לירידה באנרגיות ואף דכדוך. אם הבדיקות תקינות השלב הבא בעיני הוא לגשת לטיפול פסיכולוגי ולבדוק אם יש גורמי סטרס פנימיים או חיצוניים שגורמים לך למצוקה ושטיפול יכול לעזור בהם. פסיכולוגית טובה תוכל לאמר לך אם המצב מצריך פניה לפסיכיאטרית. אופציה שניה היא להיבדק קודם על ידי פסיכיאטרית ולהתיעץ אם המצב מצריך התערבות תרופתית או ששווה להתחיל קודם בטיפול פסיכולוגי ולראות אם זה מספיק. שתי האפשרויות טובות. שיהיה בהצלחה. נעה


תמר שלום. טיפול פסיכולוגי פרטי הוא אכן הוצאה משמעותית במיוחד כשנמשך לאורך תקופה כמו טיפולים רבים. חשוב מאוד שתעלי את הנושא עם המטפל. אם יוכל או לא יוכל לבוא לקראתך זאת שאלה שרק המטפל יכול לענות. אבל גם אם לא יוכל מאוד חשוב לדבר על הדילמות והקשיים שאת מתמודדת איתם. בטיפול כמו בחיים...כשמדברים על דברים, זה עוזר. בהצלחה, נעה


אוריה שלום זה לא פשוט להורים כשהבן כל כך רחוק רוב הזמן ואז את המעט זמן שיש לו מקדיש לבת הזוג. אני בטוחה שלפני הכל אתם פשוט מתגעגעים אליו. מצד שני, הוא בחור צעיר בקשר שבטח מרגש אותו וזמנו מאוד מוגבל. אני ממליצה לכם לתת לזמן לעשות את שלו. תמשיכו לדבר איתו ולהיות זמינים עבורו אבל תנו לו את המרחב שכנראה זקוק לו. ליגיטימי להגיד לבן שהוא חסר לכם ושתשמחו שישאיר קצת זמן ברגילה להיות איתכם באופן כזה שאפשר יהיה לשוחח אבל אין תועלת בלהפעיל לחץ. אם הקשר בבסיסו טוב...הוא ימצא את דרכו אליכם. גם אתם תחסרו לו. הכאב שאתם חשים קשור לנפרדות שלו מכם שהולכת וגדלה אבל זהו התהליך הטבעי והנכון שאמור להתרחש. נעה


פונה יקרה. בטיפול,כמו בקשרים בחיים, הכי טוב להיות אמיתיים. אני ממליצה לך מאוד לדבר עם המטפל ולספר לו מה עובר עלייך. יכול להיות שהדבר יפתח פתח חדש להתפתחות. יכול להיות שהמטפל, שמכיר אותך ככ טוב יוכל לחשוב על מחשבה חדשה בנוגע למצבך ויכול להיות שתחליטו לסיים. אבל גם להיפרד בצורה יפה וטובה יש ערך משמעותי בחיים. ולגבי היאוש. אני חושבת ששווה לדון ולדבר עד כמה היאוש קשור לתהליך תקוע ואולי יש פה גם אלמנט של דכאון שראוי להתייחסות תרופתית או אחרת. בכל מקרה...לדבר! אפילו כשקשה. זה הכי בריא. נעה


רזיו שלום. ראשית זאת הפרקטיקה המקובלת בפגישות ראשונות,שהמטפל שואל שאלות רבות כדי להבין מי האדם שיושב מולו ועם מה הוא מתמודד ולאחר מכן השיח נעשה חופשי יותר. שנית, לא כל טיפול דינאמי מתרכז בעבר. יש כיום זרמים שונים גם בתוך הטיפול ששמים דגש על אספקטים שונים של החיים בשיחות )לדוגמא היחסים בין מטפל למטופל). בכל אופן לדעתי כדאי לתת לטיפול מספר פגישות לראות אם אתה מתחיל להרגיש שהקשר שמתחיל להירקם מרגיש לך נכון. והדרך הכי טובה להבין אם טיפול מתאים לך היא לדבר על זה עם המטפל/ת ולהבין יחד. בהצלחה נעה


רונן שלום. ממה שאתה מתאר חלק גדול מהקושי והתסכול שלך מצויים בתחום החברתי. כיוון שאתה מספר שקשה לך להיכנס לטיפול פסיכולוגי אני מציעה שתנסה גישה קצת שונה ותנסה לפנות לטיפול קבוצתי. טיפול קבוצתי יכול לעזור לך להבין לעומק את קשייך ולתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה מוחזקת ומוגנת. אתה בסך הכל בן 40. חיים שלמים לפנייך. אין סיבה לא לנסות לשפר אותם. בהצלחה,נעה