על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

פונה יקרה. אני שומעת את המצוקה שלך והגעגוע לחוויה הקודמת שהיתה בטיפול. יכולות להיות מספר סיבות לשינוי בחוויה בתוך טיפול. חלקן קשורות למטופל (מהקורה אצלך בנפש כשאת מתקרבה ומרגישה שאדם אחר נהיה משמעותי עבורך), חלקן למטפל (לדוגמא גם המטפלת שלך חיה מאז המלחמה במציאות אחרת שיכולה להשפיע על כמה היא יכולה להיות סבלנית) וחלקן למה שקורה בקשר עצמו בין שתיכן. חשוב ומומלץ מאוד לא לסיים טיפול בלי לתת סיכוי אמיתי להבנת מה שקורה. פעמים רבות דרך ההבנה גם חל שיפור בקשר שאולי יעזור לך להרגיש שוב טוב בטיפול. ממליצה לפתוח את הנושא שוב עם המטפלת. גם אם ההחלטה תהיה להפסיק את הטיפול יש לכך ערך עבורך שלא תסחבי איתך חוייה נטולת פשר. מקווה ששיחה בנושא עם המטפלת תקל עלייך. נעה



היי יהל, למעשה כל האפשרויות בפניך. על המטופל יש את היכולת להתחיל טיפול וגם לסיימו. יחד עם זאת , את משתפת שמאד נתרמת מהטיפול לאור זאת, המלצתי להביא לטיפול את כל מה שתארת כאן בשיחה אל מול המטפלת. שתפי אותה בתחושות ובמחשבות שעולים אצלך לאחרונה. יש סיכוי שתתרמי מהשיח הזה הרבה מעבר מלהפרד כך פתאום. הזכות לסיים תשמר עבורך אך עדיף לעשות אותה לאחר עיבוד בתוך הטיפול. בהצלחה אירית מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומדריכת הורים


הודיה שלום, מדברייך עולה שהטיפול עובד היטב ויש לו השפעות על איכות חייך. תחושת תלות במטפלת היא חלק בלתי נפרד מטיפול. ההתמודדות עם התלות ועם החרדה שיכולה לעלות ממנה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. אני ממלימה לך להמשיך בטיפול ולספר למטפלת על תחושותייך. אני בטוחה שהיא לא תופתע ואין שום סיבה שדיבור על כך יגרום לה לרצות לעזוב אותך. להפך, השיחה הגלויה תתן עוד רובד לקשר ותאפשר לחרדה להרגע מעט. בהצלחה נעה


שלום לימור ראשית ממליצה לך עד כמה שניתן להמעיט בצריכת חדשות ובעיקר להמעיט להיכנס למדיה החברתית שם עוברים תכנים קשים עוד יותר. כן לקרוא ולהתעדכן אבל לא לשבת מול טלויזיה שעות. כל הסחת דעת מבורכת. צריכת החדשות האינסופית נותנת אשליה של שליטה במחיר מאוד גבוה. מעבר לכך קופות החולים לדעתי מציעות 3 שיחות עם איש מקצוע ללא תשלום. אני משערת שטלפוניות. לא יודעת באיזה פורמט, אבל בטוחה שיהיה לזה ערך. מציעה שתפני לקופה שלך. המצב מעורר חרדה אצל כולם. חשוב לפנות לקבל עזרה אם את מרגישה שמתקשה להתמושש. אין בכך שום בושה. נעה


פונה יקרה. התקופה שלאחר השחרור מהצבא היא תקופה לא קלה עבור צעירים רבים, המסלול שמוכתב מראש בחברה הישראלית של תיכון ואז צבא, מסתיים, ועכשיו מה? יש צעירים רבים שהשלב הזה משתק אותם. פתאום הכל פתוח ולא ברור מה נכון לי לעשות. אני ממליצה לכם להציע לבנכם לפנות לטיפול פסיכולוגי. אפשר באופן פרטי, ואפשר גם דרך קופות החולים. בטיפול יוכל לברר עם המטפל מה תוקע אותו, מה ככ משתק. יש דברים שקשה לדבר עליהם עם ההורים...מובן שעליו להסכים ולנסות, פה יש השפעה לאופן שבו תציגו את ההצעה. כמשהו שהוא יכול לעשות למען עצמו, בלי שיש טיימר על מתי יתחיל לפעול..בהצלחה. נעה




לפונה היקרה (לא סתם אחת), הסיבה המרכזית שלא מנסים לטפל פסיכולוגית בנטיה מינית היא מתוך העמדה הבסיסית שלא מדובר במחלה/פתולוגיה אלא בוויריאציה של הנורמה. כמו שיש אנשים עם דומיננטיות של יד ימין וכאלה עם דומינננטיות של יד שמאל. כיום כבר מבינים שאלה וריאציות של ההתפתחות וכבר לא מנסים 'לתקן' זאת. בניגוד לכך דכאון היא מחלה שבה המוח יוצא מאיזון ברמה הפזיולוגית. כלומר ברמה של התפקוד הביולוגי שלו. את האיזון ניתן להחזיר על ידי טיפול פסיכולוגי ו/או על ידי טיפול תרופתי. העמדה של אנשי המקצוע ושל הסתדרות הפסיכולוגים היא שניתן ונכון לטפל בהשלכות של הנטיה המינית על מצבו הנפשי של אדם. לעזור לאדם לקבל את עצמו/ה. ולא לנסות לשנות את הבלתי ניתן לשינוי. היום מבינים שטיפולי המרה הם טיפולים מסוכנים שעלולים להביא לדכאון ופגיעה עצמית.. אני ממליצה לך לפנות לטיפול. רבות וטובות ורבים וטובים התמודדו עם מצבך ולאחר עבודה משמעותית בטיפול שיפרו את איכות חייהם ומצאו את השקט שלהם. בהצלחה נעה


שלום דוד, בטיפול לרוב מנסה המטפל לסייע למטופל למצוא את הדרך הנכונה ביותר עבורו סביב הקשיים או ההתלבטויות שעימן הגיע לטיפול. כחלק מזה, יש מטפלים שנמנעים מלהנכיח את עמדותיהם או דעותיהם האישיות על מנת לאפשר למטופל את מלוא המרחב לחקור את דרכו שלו.


ריטה שלום מטפלים אינם חסינים משום רגש מעצם זה שהם אנושיים ובוודאי שגם יכולה לעבור מחשבה כזאת בראשו של מטפל. וכמובן שלעיתים חושבים על מטופלים גם מחוץ לפגישות. אבל, בגלל התפקיד, האחריות והאתיקה מטפלים טובים לא יפעלו באופן שיחרוג מיחסי מטפל מטופל. נעה.


עדי שלום אני ממליצה לך מאוד לפנות לעזרה כלומר לפסיכותרפיה. אפשר באופן פרטי, אפשר דרך קופ"ח ואפשר דרך מרפאה ציבורית לבריאות הנפש. שלושת האופציות טובות. מה שלא טוב זה להישאר לבד עם חווית יאוש כזאת. החיים רצופים עליות וירידות . אבל כששורה עלינו חוויה דכאונית הכל נראה עגום ופסימי וזה דורש טיפול. את יכולה לאמר, 'אבל זאת המציאות'...אולי. וגם אז שווה לפנות לטיפול לראות מה אפשר לעשות כדי לשנותה. ותתפלאי כמה שאפשר... בהצלחה. נעה