על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום יעל האם דינמיקה זו ביניהם החלה לאחרונה? או שהיתה גם קודם? טבעי שילדים בגיל זה, במיוחד אחים בנים, ירצו להשתובב, וזהבעיניהם משחק, ולרוב ביטוי לשמחת חיים וגילויי חיבה ביניהם. השאלה היא כמובן המינונים והתנהגות בבית לעומת במצבים מסוכנים או לא מתאימים. לפני שמצפים מהם שהם מאוד צעירים ולכן לא מבינים את הציפיות החברתיות כפי שאת רואה אותן, חשוב שגם לך יהיה איזון. שיהיה מקום בו יכולים ואף מקבלים עידוד לפרוק, להשתובב לצעוק - הם ילדים וצריכים להשתובב לבין הרגעים בהם נדרשים לרוגע, ופעילות שקטה. חשוב מאוד גם לכל אחדמהם יהיה מקום של אחד על אחד איתך ועם אביהם, כך יוכלו לקבל איזון והפרדה ולהנות גם ממצבים של שקט. נסי לסמן בשגרת היום מתי לאפשר להם להשתולל ומתי באמת חשוב לך "לאסוף" אותם. מתי אפשר להפריד ביניהם- שכל אחדיהיה עסוק עם חבריו ועיסוקיו במרחב אחר ואז לתווך להם - כך ילמדו שבמצבים שונים נדרש קוד התנהגות אחר ולא יחושו אשמה. לרוב, כאשר את נלחצת או מאבדת סבלנו זה רק מחמיר את חוסר השקט שלהם וזה מתבטא בהתנהגות שאת מתארת. נסי (וזה קשה מאוד) גם כשאת קוראת להם לחדול- לעשות זאת בחיוך, להנכס איתם למשחק שלהם ומתוכו לסייע להם לעשות את המעבר בהדרגה. זכרי שילדים מתמסרים כל כולם למשחק ולא יכולים "בלחיצת כפתור", בררע שאת מבקשת , להירגע ולהיות רציניים. זו יכול של מבוגרים שאיבדו את התמימות ושמחת החיים הילדתית ואת לא רוצה שבגיל כה צעיר יאבדו את היכולת הנפלאה לשקוע במשחק. בהצלחה.


שלום תמר, חסר הרבה מידע כדי להבין מה הסיבה להתנהגותה. האם ישנה בררנות באוכל? האם היא נמנעת מעבודות יצירה ומגע בחומרים? האם מתקשה במעברים? ממליצה ראשית לפנות למרפאה בעיסוק ולבחון האם המקור הוא קושי בויסות חושי. אם לא זה הגורם, והתנהגותה היא תוצר של משהו רגשי - התנהגותי, ממליצה לפנות להדרכת הורים. בהצלחה


שלום גל מכיון שבמך מטופל הייתי שואלת ראשית את המרפאה בעיסוק האם הנשיכות מקורן בויסות חושי ? כמו כן, האם עשיתם אבחון התפתחותי? כאשר יש פעשים התפתחותיים פעמים רבות התסכול של הילד בין רצונו למשחק ולבין קשיים ביצירת קשר, בתקשורת- באים לידי ביטוי בקשיים החברתיים ובהתנהגויות פחות מותאמות. בגיל זה ממליצה להתייעץ עם פסיכולוגית התפתחותית על מנת להחליט האם הדרכת הורים מספיקה , אולי כדאי לשלב גם טיפול דיאדי כדי לחזקו מבחינה רגשית. בינתיים, חשוב לתווך לו מצבים חברתיים, לתת לו כלים תקשורתיים חלופיים ולתרגל איתו בבית מה עושים כשהוא רוצה משהו מילדים אחרים והם לא נענים לו. בהצלחה!


שלום מור, הפורום אליו פנית הוא פורום העוסק בהדרכת הורים לילדים. יחד עם זאת אוכל להמליץ על כמה דברים- האחד, לפנות למטפלים שההתמחות שלהם היא טיפול בהשלכות הרגשיות של הפרעת קשב וריכוז. לעשות אבחון פסיכיאטרי על מנת להבין אם יד דברים נוספים ברקע (כמו חרדה) שכדאי לטפל בהם כדי לתמוך בטיפול הנפשי . אתם כמובן יכולים לפנות לטיפול עבורכם כדי לעבד את מה אתם יכולים לעשות למענו ולהבין מה הוא יצטרך כאדם בוגר לעשות עבור עצמו. ממליצה בחום לפנות ולברר לגבי התכנית מרופין לקריירה, במכללה הטכנולוגית רופין , נשמע שתכנית זו הכוללת מעטפת רחבה להכיוון תעסוקתי, אסטרטגיות למידה, ליווי אישי ורגשי לכל סטודנט, יכולה להתאים לו מאוד. בהצלחה.


שלום דפנה, האם תמיד היה כך? האם זה משהו שהתחיל לאחרונה או החמיר? ילדים רגישים יותר ובדרך כלל ילדים נבונים, מבינים פעמים רבות דברים שהנפש שלהם עדין לא בשלה להתמודד איתם ולכן עולים פחדים. לרגישות כזו יכולות להיות סיבות רבות גם כמו שינויים בבית, במסגרת או אפילו תקופת הקורונה. ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע שיוכל להבין את הגורמים ולהמליץ על דרכי טיפול. בהצלחה.


שלום לך, הורות משותפתהיא אכן דבר מורכב על אחת כמה וכמה כאשר ההורים אינם מסתדרים. התשובה הפשוטה היא המלצה לפנות לטיפול משפחתי במטרה לייצר תקשורת ביניכם . הסוגיות יהיו יותר ויותר מורכבות ומורגשות - וניכר שהיא כבר מבינה שיש ביניכם יחסים לא פשוטים ומנסה לבחון אתכם ולהבין מה קורה ביניכם. אם אין סיכוי שתצליחו לתקשר ולהתעלות מעל הסוגיות הבינאישיות שלכם, התשובות והתיווך לילדה יצטרכו להיות בשלבים, באופן שתואם את גילה מחד אבל ישיר ולא מתחמק מאידך. גם אם אינכם מדברים אחד עם השני, ככל שכל אחד יוכל להיות המבוגר האחראי ולפרגן לצד השני- "אני בטוחה שמאוד כיף לך אצל אבא, אבל לי פחות מתאים להכנס. כל אחד עושה מה שמרגיש לו בנוח". לחזור ולומר שוב ושוב ששני ההורים אוהבים ודואגים לה, אבל אתם לא זוג ואתם צריכים כולכם ללמוד להסתדר עם מה שיש. שתמיד תרצו ותפעלו לטובתה אבל יהיו דברים שקשורים ליחסים ביניכם שלא תוכלו לממש את החלומות שלה. בהצלחה


שלום דודה. יש להבחין בין התעניינות בבנות שגדולות ממנו שיכולה להיות תמימה לחלוטין לבין חשיפה לא מותאמת לחומרים של נשים ערומות או םורנו. מצוין שדיווחת להוריו. אם כי לא ברור מדוע נחשף בתאילנד לנשים ערומות. האם אלו השעות שלך או מידע ודאי? בצידה ואלו השערות רצוי חבדוק אותן. יכול להיות שהוא אומר משהו ששמע אך לא באמת נחשף. רק רוצה להשתוות ולמצוא חן בעיני הגדולים. במידה ונחשף לתכנים לא מותאמים ממליצה לערב איש מקצוע. כמובן רק בהסכמת ההורים.


שלום גל. התנהגותה של נכדתך נשמעת נורמטיבית ותואמת את הסיטואציה. לא כתבת כמה זמן זה נמשך אבל המעבר לתפקיד האחות הגדולה אינו פשוט לילדים רבים. היא צריכה לחלוק את היחס ותשומת הלב של המבוגרים וילדים רבים חווים זאת כאיום, הם לא תמיד יכולים להבין שיש לכולם מספיק אהבה לשני הילדים, ורק הזמן יוכיח. היא כנראה מרגישה מספיק בטוחה מולך בשביל לבטא את הפחד והתסכול מולך בידיעה שלא באמת תלכי ותעזבי אותה. אני מציעה ראשית לדבר איתה על זה. שזה משמח שנולד אח אבל גם קת עצוב ואולי יכול לעורר פחד. ושמותר לה לבטא כל רגש כלפי המצב החדש. רצוי לתת לה מילים שיחליפו את ההתנהגויות. אפשר לתת לה בובות תיאטרון /יד שתוכל לעשות משחקי תפקידים של המשפחה החדשה (ילדים רבים בליבם מקווים שהאח יעלם והמחשבה מאוד מפחידה אותם ואם "עושים הצגה על מישהו אחר" יכולים לבטא את המשאלה הזו בצורה בפחות מאיימת ורואים שאף אחד לא התמוטט). כמו כן מציעה לסייע לה להרגיש את היתרונות של אחות גדולה. מה היא יכולה לעשות והתינוק לא - לאכול גלידה, לשבת "עם הגדולים" לארוחה. חשוב שהיא תבין ותרגיש את היתרונות של המצב החדש. ובעיקר- לתת לה זמן להתסגל. גם היא צעירה מאוד. הרבה בריאות!


שלום נועה, אנחנו חיים במציאות קשה ומבלבלת. מאוד קשה לייצר סדר יום כשבל יום הכל משתנה- מי הולך לעבודה ומי נשאר בבית. הולכים / לא הולכים לגן, מותר / אסור לצאת החוצה... יחד עם כניסה לגן חדש, בנך מגיב בבלבול ואת גם מתארת עייפות שנלווית. כך נוצר מעגל קסמים. בנוסף, נשמע שככל שאתם מנסים לעשות יותר התאמות, ההתנגדות שלו מחמירה. ולכן הדבר הראשון שאני מציעה- להפסיק להתאים את המציאת עבורו. קבלו החלטה ודבקו בה. כשאתם משנים את בקשתכם הוא רק מתבלבל - רוצה לשלוט בכם ואז נבהל מכך שהמבוגר האחראי לא בטוח מה נכון ומשנה את דעתו. אם אתם מחליטים שהוא צריך עכשיו להתקלח, אין לזה קשר לאח הצעיר- הוא צריך להכנס למקלחת. ללא קשר לאח/ לאבא.היו ברורים ואסרטיביים, לא כעוסים אלא מתוך אמונה שזה מה שהוא צריך. בנוסף מציעה לעשות לו הכנה לקראת מעברים. לפני שיוצאים מהגינה לומר לו שעוד 5 דקות תלכו הביתה. לסכם איתו שמיד יכנס למקלחת. ואז להגיע הביתה ומיד להכנס למקלחת. אפשר להציע לו שיוכל לשחק משחק אחד ואז להכנס, אבל לעמוד מאחרוי ההחלטה. לתת לו בחירה מבין שתי אפשרויות, אבל מרגע שבוחר אתם ממשיכים באותו קו ולא מתבלבלים ביחד איתו. ואם הוא מאוד עייף אולי כדאי לתכנן את היום לסיום מוקדם יותר. חצי שעה לפני מה שד"כ עד שיחזרו הסדר והשלווה. בהצלחה


שלום אורן בנך מאוד צעיר ולכן התנהגותו מאוד תואמת את הגיל. לא לא מודע לכוח שלו ולא להשפעה של הכוח שלו. הוא עדין בשלב שהו הוא מגלה שיש לו השפעה על העולם, שהוא עושה דברים והעולם מגיב, ונהנה מזה באופן טבעי. חשוב להסביר שוב ושוב שכואב לכלב, להגיד "לא" ברור ואסרטיבי כשעושה זאת, אולי לקחת את הבימבה כשנתקל בהם בכוונה ולהסביר, לא כעונש, שזה כואב לכלב. לזכור שהוא עדין לומד . אם אתם לוקחים את הבימבה אין משמעות ללקחת ליום שלם. אין לו מושג של זמן להבין מה זה יום שלם. הוא מבין את התוצאה המיידית. צריך לזכור שגם הכלבים מבינים שהוא "גור" וגם גורים נושכים בשנה הראשונה.. היו סבלניים ועקביים, המסר יתקבל.


שלום בת אל. ראשית שיהיה בשעה טובה ובבריאות טובה. שנית, התנהגותו של בנך תואמת את הגיל. הוא מבין כיום כמה השפעה יש לו על העולם וקלט שכאשר זורק - בהתחלה זהז היה משחק, ומשחק זה דבר מהנה ולכן המשיך בו. לאחר מכן התגובות שלכם השתנו, והוא לא לגמרי מבין מדוע, אבל כן מבין כמה זה מפעיל אתכם, במיוחד עכשיו שהוספת למשוואה את החשש מהלידה, שהוא לא יכול להבין אותו אבל מרגיש שדברים משתנים - הבטן הגדלה, ההתרגשות שלכם וזה משפיע עליו. אני מציעה ראשית לשים בצד את התינוק טרם נמצא ולהתייחס לסוגיה כפשוטה. לא צריך לשים עליו כבר עכשיו את הדאגה לאח או אחות קטנים. שנית, להגיב, ברוגע, אך באסרטיביות, שאסור לזרוק. להסביר מדוע - זה יכול להכאיב, להשבר, ללכלך. זה תפקידכם בגיל זה לתווך את העולם - מה מותר ומה אסור, סיבה ותוצאה, כך לומדים בגיל הזה. כאשר זורק - להראות לו- נשבר, אי אפשר לשחק יותר. את האוכל- אמא צריכה לנקות.. זה יחלוף כאשר לא תהיה חרדה, וכאשר לא ירגיש שיש לו "כוח" עליכם דרך התנהגות זו. בריאות!


שלום דינה. מה שאת כותבת מאוד תואם לגיל של בתך. בגיל זה היא מתחילה להיות מודעת למה ילדים אחרים חושבים עליה. הדבר הראשון והחשוב הוא באמת לאפשר שיח פתוח גם אם הרגשות לא נעימים. פעמים רבות אחרי שאומרים את זה בקול זה כבר הרבה פחות קל. לומר לה שיצא מהאוזן השניה- לא בטוח שתוכל לעשות את זה כי היא נעלבה. וחשוב לתת תוקף ואישור לעלבון- את צודקת. זה באמת יכול להעליב כשמישהו אומר לך משהו. אבל האם להיות קטנה זה בהכרח משהו רע? הדבר השני שבעיקר חשוב לשאות שאלות. לפעמים אנחנו ממהרים לתת תשובות ועצות אבל זה לא בהכרח מה שהיא צריכה אלא שאלות שיעזרו לה למצוא את הפתרונות שנכונים עבורה. לשאות אותה מה כדאי לדעתך לעשות? הרי לא הגיוני שאת תפסידי משהו שאת אוהבת כי ילד אחד התנהג לא יפה? הדבר השלישי שיכול להעצים אותה זה להציע לה לדבר עם מדריך החוג. לפנות אליו שהוא ידבר עם הילד האחר. היא יכולה לעשות זאת לבדה או ביחד איתך אבל כך היא לומדת שיש לה השפעה על העולם ושהיא יכולה לפתור דברים. חשוב אם היא מתקשה לעשות זאת להציע לה שאת תדברי בטלפון עם המדריך ותבקשי ממנו לעשות שיחה במפגש הבא וכך היא תרגיש מחויבת ללכת ולא תסגל המנעות. הרבה הצלחה. הילה