פורום הדרכת הורים
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
שלום מעיין.
שאלתך איננה נוגעת לסמכות הורית אך אענה עליה כי היא חשובה מאוד. הילדים נמצאים בגיל בו הסקרנות לגבי איבר מינם וגם אוננות הן נורמטיביות ותואמות את הגיל. יתכן שגם לפני כן התעניין ונגע באיבר מינו אך את לא היית כ"כ רגישה לעניין כמו אחרי המקרה עם בן הדוד. לכן כל כך חשוב וגם בגן מקפידים מאוד להסביר את נושא הפרטיות והאיברים הפרטיים שאף אחד לא נוגע בהם. לצערי ילדים חשופים היום בגיל מאוד מוקדם לתכנים לא מותאמים לגילם- אם דרך אחים גדולים ואם דרך האינטרנט (הם משחקים במשחק תמים וקופצים להם תכנים מיניים אם אין תוכנות הגנה). יתכן ובן הדוד שמע וחיקה את הדברים ומתוך סקרנות ניסה לבדוק עם בן דוד צעיר יותר מה קורה אם הוא אומר זאת. עשית יפה מאוד כאשר הסברת לו בבירור ובגוגע מה מותר ומה אסור. חשוב לא לייצר אצלו אשמה. כמובן שיש גם אופציה שמישהו ניסה את זה איתו וחשוב מאוד ליידע את הוריו של בן הדוד ולעקוב אחרי שניהם, לשים לב אם מקרים דומים חוזרים ואז לפנות לאיש מקצוע מתחום הטיפול הרגשי לילדים. בהצלחה.
שלום מריה,
נשמע שבנך אכן זקוק לליווי רגשי עם שתי מטרות עיקריות- האחת, לימוד ושיפור מיומנויות חברתיות. השניה, תמיכה רגשית במצבו הרגשי שסביר שהוא רעוע ומשפיע על בטחונו ודימויו האישי.
ממליצה לפנות לטיפול אצל איש מקצוע בשילוב עם הדרכת הורים. בהצלחה.
שלום מיכל. ברור כי ילדה בת ארבע וחצי לא יכולה לנהל את הבית וגם עבורה, למרות שנראה שנהנית מהמצב, זו תחושה מאוד מפחידה שאמא מאבדת שליטה. ילד צריך לדעת שיש "הורה מבוגר אחראי" שיודע מה לעשות ואם אמא לא מצליחה לגרום לי להתלבש- איך היא תתמודד אם משהו רע באמת יקרה? היא חייבת לדעת שאת יודעת מה טוב בשבילה ושאת לא תוותרי או תבהלי אם היא בודקת גבולות. לאיים על אמא באלימות זה מעבר על גבול אדום והאם היא מרשה לעצמה לומר לך כך כרנאה שהתגובות שמקבלת על התנהגותה מעודדות אותה להמשיך ולא מכחידות התנהגות זו. חשוב בדחיפות להחזיר את הסמכות והמנהיגות לידייך. אם את חושבת שזה קריטי שתלבש בדים ארוכים- שימי לה שתי אופציות לבגדים שאת חושבת שמתאימות ואל תאפשרי לה גישה לאף בגד אחר.הניחי על מיטה וצאי מהחדר ועד שהיא לא לובדת את מה שאמרת לה- אף אחד לא יוצא מהבית. בחרי יום שאת יודעת מראש שתתעכבי בבוקר כי זה הכי חשוב עכשיו. וכך עם כל דבר אחר. אמרי לה שאת מחליטה, כי את האמא וכשהיא לא עומדת בחובותיה (לכבד את אמה) היא לא תקבל את זכויותיה (מה יהא אוהבת? טלויזיה? חברים?) באותו היום. בלי לצעוק, בשלוות נפש, בתקיפות שמשדרה שאת מנהלת את העניינים וכי את בטוחה בדרכך.
אם זה לא מצליח, ממליצה לפנות להדרכת הורים בהקדם כי ללא טיפול כגרע זה ילך ויחמיר. בהצלחה.
שלום אפי
הבת שלך עוד לא בת שנה ואתה מייחס לה מחשבות ותחושות של ילד בוגרת. כמובן שבגיל זה מתעוררים תסכולים אבל ילדים בגיל זה עדיין אינם מודעים בהכרח להקשרים שאתה עושה. יכול להיות בתגובה שלכם לצרחות שלה מעודדת אתה להמשיך בתגובה זו ללא קשר לסיטואציה (אם אתם צוחקים מזה מבחינתה זה עידוד לצרוח גם בסיטואציות אחרות שלא בהכרח קשורות ל"עצבים").
אם היא מנסה להכות, גם זה יכול נבוע תסכול ומחוסר יכולת לומר או להעביר מסרים אחרים מכיון שאין לה מילים. צריך ללמד אותה תגובות לגיטימיות- ליטוף, דיבור תנועות (ג'סטות) שיסייעו לה לתקשר איתכם.
בהצלחה, הילה.
שלום רויטל
כנראה שבנך הבין שסביב הממתקים הוא מצליח להפעיל אתכם ולגרום לכם להסס ועל כן הוא ממשי לנסות סביב חזית זו.
ברור שככל שהוא יבקש ובסוף תתנו- הוא לומד שהתמדה מסוג זה משתלמת.... כדי להקל על עצמכם ולשמור על הגבולות ניתן לעשות כמה דברים. האחד, לא להכניס ממתקים הביתה.אם אין- ומראים לו שאין, את לא עומדת בהתלבטות כי אין. השני, לומד לו מתי כן יוכל וכמה. אפשר להציב גבול בתחום זה אבל שאיננו העדר מממתקים בכלל ואז בכל פעם שמבקש תנתן לו תשובה במקום "לא" אלא מתי כן ומה. לדוגמה, אחרי ארוחת צהרים יכול לבחור ממתק אחד מבין שניים. ככל שתהיו עקביים, הוא ירפה מהר יותר. בצלחה.
בעיות התנהגות - ילד בן 5.5 - (עדי)
שלום רב, לבני בן ה-5.5 בעיות התנהגותיות בעיקר במסגרת הגן. בשנה שעברה, כשהיה באותה מסגרת עם אותה גננת, גם אז היו לו בעיות התנהגותיות שהתבטאו בחוסר הקשבה לגננת, הצקה לילדים, הפרעה במפגש ומדי פעם גם אלימות קלה. פנינו לייעוץ הדרכה הורית במהלך החופש הגדול, ובתחילת השנה הנוכחית, חל שינוי עצום!!! הילד הקשיב לגננת, התחיל לעשות עבודות יצירה בגן - מה שלא קרה בכלל בשנה הקודמת, היה מנומס וחביב על ילדי הגן. בחודש האחרון חלה שוב נסיגה ושוב הוא לא מקשיב לגננת, מפריע במפגש ומתנהג לא יפה עם חבריו. ניסיתי להסביר לו שוב את ההגיון למה הוא צריך להקשיב לגננת ולהתנהג יפה לחברים אבל הוא בשלו! דבר נוסף - הוא מבקש שאבא שלו יגיע לאסוף אותו בסוף היום אבל אביו עובד עד שעות מאוחרות כל יום ואני נמצאת איתו רוב שעות היום, ומלבד ימי שישי, אין אפשרות שהוא יאסוף אותו מהגן.
דבר זה יוצר כעסים אצל הילד כבר בבוקר ויוצא מצב שהוא מתחיל את הבוקר בכעס, ברוגז וכנראה שזה משליך על התנהגותו במהלך כל היום.
מה עוד אוכל לעשות?
לחץ לתשובה מאת אירית אשר
שלום עדי,
אם היתה הצלחה כל כך גדולה בהדרכת ההורים, התשובה טמונה שם. נשי להזכר מה היו הקשיים שהועלו , מה הכלים בהם השתמשם בפעם הקודמת וליישם אותם גם פה.
כל תשובה שאתם תהיה פשטנית. אם עדיין קשה, שווה לחזור להדרכת ולו למפגש שניים שיעזור לכם להתארגן וליישר קו ביניכם לגבי התמודדותכם עם התנהגות זו.
בהצלחה,הילה
איך להתמודד עם דווקא בגיל 3.9 - (אור)
שלום, הבן שלי בן 3.9 ילד מקסים, שובב, חכם ואהוב מאוד. בתקופה האחרונה הוא הולך ונהיה יותר ויותר שובב ואני מרגישה שאני מאבדת כל יכולת להשתלט עליו. התקשורת שלי איתו הולכת ונהיה פחות אפקטיבית ומלווה בהמון עימותים וכעסים. התחושה היא שהוא פשוט מתעלם מכל מה שאני אומרת, אם אני מבקשת לעשות משהו הוא פשוט מתעלם או מתחיל להשתובב ולברוח, אם אני מבקשת לא לעשות משהו נכנס בו פרץ של שובבות והא עושה בדיוק את מה שביקשתי ממנו לא לעשות. אני מנסה לתקשר איתו ברוגע, מנסה לבקש בצורה יפה אבל די מהר זה נהיה מעגל שמתפוצץ, אני כועסת, עונשים צעקות עד שבסוף הוא בוכה ואני עצבנית. לצד זה אני מאוד מחזקת אותו על התנהגויות טובות ועל שיתוף פעולה מצידו, אנחנו מחזקים אותו המון. דוגמא מהיום - בזמן מקלחות הערב, הוא החליט שהוא מטפס על הלול של אחותו התינוקת. בקשתי שלא יעשה את זה ואמרתי שאני לא מרשה. ברור שזה דרבן אותו יותר לעלות ולהכנס למיטה שלה. הוצאתי אותו ואז הוא שוב נכנס, ובקשתי שוב והוא שוב נכנס, והתרגזתי ושוב, ובקשתי יפה ושוב. והוצאתי אותו לחדר בכעס, עונשים איומים וכו'....והוא אמר בסדר צחק ועלה שוב על המיטה. אני מרגישה שאני מאבדת את הכלים שלי איתו ובגלל שהאינטראקציה הזו היא יום יומית אני מרגישה שיותר קשה לי להשאר אדישה, לשמור על קור רוח וכו'...והרבה פעמים התגובות שלי כבר נהיות לא פרופורציונאליות לסיטואציה ואז אני מתוסכלת. אשמח לדעת מה נכון לעשות ואיך לשבור את מעגל הדווקא הזה באופן יעיל . תודה.
לחץ לתשובה מאת אירית אשר
שלום אור,
אכן נשמע מצב מתסכל ביותר. בדיוק כפי שאת מתארת זה כבר כמו כדור שלג- את דרוכה, הוא מבין שיש סיטואציה תמידית בה כל התנהגות קלה שלו מפעילה אותך ומכניסה אותך למתח. הוא שיכור מתחושת השליטה שזה מקנה לו ובודק כל פעם עוד קצת כמה רחוק יצליח להגיע.
החיזור השלישי היעיל ביותר הוא התעלמות. חשוב לעשות איתו שיחת הכנה רגועה לכך שדברים עומדים להשתנות. הוא חייב להבין בדיוק מה איזו התנגות מקובלת ואיזו לא. בגיל כזה הפער בין היכולות לבין ההבנה הוא כזה אשר פעמים רבות ילד מתחיל לעשות משהו שלא ברור לו אם היא במסגרת המותר או האסור וכשמבין שעשה טעות הוא מנסה "לרדת מהעץ" בצחוק שאת חווה כמזלזל אבל זו בעצם תגובה נבוכה לכך ששוב מייצר אכזבה מצידך. צריך להסביר לו שכאשר לא יעשה מה שאת מבקשת כלומר- יתעלם מבקשותיך. יקבל יחס דומה- את תתעלמי ממנו למשך ארבע דקות.בזמן זה את נושמת עמוק, מזכירה לעצמך שאת רוצה ללמד אותו שליטה עצמית ודחיית סיפוקים ע"י דוגמה אישית. לאחר שירגע וגם את- תעשי איתו שיחה שמטרתה להבהיר לו מה בהתנהגות שלו לא היה מקובל עליך. חשוב להזהר שלא לכעוס על כל מעשה שובבות ולזכור שהוא ילד ויש דברים שמותר לו כדי שלא כל התנהגות שלו תזכה בחיזוק של התעלמות עד שגם השפעתו של זה תעלם. בהצלחה.
שלום רב, מאוד קשה לענות על שאלתך- לא פירטת כיצד מגיבים אליו כאשר הוא אוכל בצורה כזו, האם כלפי מזונות מסויימים או במצבים מסויימים? כיצד אוכל בגן? האם זה קורה בנוכחות של אדם מסוים יותר?
יכולים להיות גורמים בריאותיים ושווה לעשות במקביל לביררו ההתנהגותי גם בירור רפואי. יתכן גם ומדובר בקושי רגשי אשר הוא מחפש עבורו מענה באוכל. ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע אשר יוכל לעשות אבחנה מבדלת. בהצלחה.
בעיות גמילה מחיתולים - ילדה בת 3 - (דקלה)
שלום רב,
לבתי ימלאו 3 בעוד כחודש, היא ילדה רגישה מאוד, חברותית, מאוד עצמאית וגם מאוד עקשנית. ניסינו לגמול אותה בסביבות גיל שנתיים אך היא תמיד הגיבה בלחץ והיסטריה כשהורדנו את החיתול ולא היתה מוכנה לשבת בסיר (אפילו עם הבגדים), במסגרת שהיתה אמרו שהיא עדיין לא בשלה ולאט לאט זה יגיע ממנה. בשלב זה אני כבר חוששת, כי אני לא רואה שום התקדמות מבחינתה - ואפילו להיפך - מאוד נוח לה המצב הקיים, אני יודעת שהיא מבינה מה צריך לעשות ואיפה אבל היא פשוט לא מעוניינת לוותר על החיתול, גם העובדה שרוב הילדים בגן כבר גמולים לא משפיעה עליה (אפילו שבד"כ היא מאוד רוצה להתאים את עצמה לילדים האחרים). היא יודעת טוב מאוד לשלוט על הסוגרים ומתי היא צריכה להתפנות. לאחרונה, לאחר הכנת הקרקע עם סרטים, ספרים, שיחות וכו' - הורדנו לה את החיתול, הפעם אין לה התנגדות להיות עם תחתונים אבל מבחינתה זה פשוט תחליף לחיתול. היא יושבת בסיר, משחקת, מסתכלת בתמונות וכו' אך ברגע האמת, לא מוכנה בשום פנים ואופן להסיר את הבגדים ולהתיישב ובסופו של דבר עושה בתחתונים (לאחר שהתאפקה ככל יכולתה). לדעתי זו הדרך שלה להשיג שליטה (מאז ומתמיד היתה מרדנית) וניסינו הכל, איני יודעת מה עוד ניתן לעשות, אני עדיין לא רוצה להחזיר את החיתול כי אין מאבקי כוח ביננו, ואני מנסה לא לתת חשיבות רבה מדי לנושא כדי לא להגביר את ההתנגדות שלה, אשמח מאוד לעיצה טובה .
בתודה מראש,
דקלה
לחץ לתשובה מאת אירית אשר
שלום דקלה,
אכן נשמע שעשיתם את כל ההכנות, נתתם את הזמן וכעת אתם מבולבלים. סביר להניח שגם היא- מצד אחד רוצה להשיג שליטה (זו אכן תמציתו ומהותו של תהליך הגמילה מחיתולים מבחינת השלב ההתתפתחותי בו נמצאת) ומצד שני נבהלת ממידת הכוח שהיא מגלה שיש לה על העולם. אל יאוש. יש הרבה מה לעשות אך אני חוששת שכל עצה שאתן עכשיו בפורום זה מבלי לראות את הילדה ולקבל הרבה מאוד אינפורמציה – יהיה פשטני ועלול להפוך משהו טבעי לבעיה. מהר מאוד המאבק הופך למהות במקום עצם הגמילה. אני ממצילה בחום להתיעץ עם איש מקצוע אשר יבין לעומק את התגובות והתהליכים שנעשו עד כה כדי לתת לכם כלים מדויקים יותר. בהצלחה.
שלום רוני
ילדים רבים מתקשים להפרד מחוויות בהן הם נהנים. לבמך כיך אצל החבר, ואין מקום לחוש אשמח על כך שיש או אין לו המולת משפחה. להיפך- ככל שתתתני מקום נורמטיבי לקושי שלו להפרד משעת המשחק ותרפי, הוא יתנגד פחות. עם הזמן הוא הבין שזו נקודת תורפה עבורך.
על מנת להקל על שניכם, צריך לעזור לו להפרד בהדרגה. צריך לתת לו התראה של עשרים דקות לפני – לומר לו שעוד משחק אחד ואחריו הולכים. ואח"כ התראה של חמש דקות (תתחיל להפרד ואז נלך) ולומר לו בדיוק מה יקרה כשתגיע השעה ללכת. לאחר חמש קדות לומר לו באופן החלטי
"עכשיו הולכים" ואם מסרב לבוא קחי אותו על הידיים. ככל שאת רצה אחריו- הוא יברח יותר. הוא צריך לדעת שאת בשליטה בסיטואציה ולא שזו נקודה בה יש לו כוח ואת חלשה. ילד צריך לדעת כי ההורה שלו יודע מה לעשות ואיננו חסר אונים על כן חשוב שלא תמנעי מלהפגיש אותו ולא תשדרי חוסר אונים אלא בטחון ויכולת. את כל התהליך רצוי שתתכנני ותכיני אותו מראש – לפני המפגש הבא ותספרי לו מה עומד לקרות. כדאי גם שתתאמי עם האמא של החבר ובקשי שלא תציע לו פרסי ניחומים או זמן נוסף .
בהצלחה
שלום ליאת
מהדברים שאת מציגה בהחלט נשמע שהתנהגותו של בנך קשורה ביור למערכת היחסים שלו אתכם. לא רל להיות ילד אמצעי, ובודאי כאשר הצעיר ממנו צעיר רק בשנה...
לא כתבת כלום על התגובות שלכם להתנהגוו הלא מקובלת אבל אני מניחה שהן לא אפקטיביות. חשוב ביותר לקבל הדרכת הורים. ככל שתקדימו לעשות זאת יהיה קל ומהיר יותר לשנות את המצב בביתכם.
את יכולה להנכס לאינדקס המטפלים של על הספה ולחפש "הדרכת הורים" באיזור מגוריכם. מאוד ממליצה לפנות לאיש מקצוע עם הכשרה טיפולית וחשוב ביות שמי שמדריך אתכם יצפה ויראה את האינטראקציה עם הילד. בהצלחה.
ילד בן 6.5 מפלח גונב - (לילי)
הילד שלנו בן 6.5 מקסים בוגר אחראי נבון, ילד טוב ומשתף פעולה, בחודשים האחרונים הוא לוקח כל מיני דברים שהוא רואה אצל אחרים שהוא רוצה, מחביא אותם ולוקח בחשאיות כמו שהוא אומר...זה יכול להיות עפרון יפה ממישהו בכיתה, סוכריה במכולת, משחק של מישהו וכד', ניסינו כל מיני דברים כדי להפסיק את התופעה אך ללא הצלחה, קראנו לזה גם גנבה הסברנו לו את חומרת העניין , הלכנו איתו ביחד להחזיר דברים ועוד כל מיני רעיונות, היום הוא אמר לי אני לא שולט על זה, אני לא יכול להתאפק.
אנחנו נעים בין להסתכל על זה כבדיקת גבול של ילד בן 6, לבין חשש שזה דפוס ממש לא מתאים.
נשמח לאיזושהי הדרכה או עצה, תודה רבה
לחץ לתשובה מאת אירית אשר
שלום לילי.
ההתלבטות שלך אכן במקומה. בשלב הראשון הייתי פונה למורה וליועצת בית הספר ומבקשת שאיש מקצוע ישוחח איתן וינסה להעריך האם מדובר בבדיקת גבולות, או קריאה לתשומת לב (חשוב לאסוף נתונים כגון- מתי זה התחיל, האם משהו בסביבתו הקרובה השתנה או התרחש אירוע חריג וכו) והאם מדובר בדפוס רגשי שיש לטפל בו על ידי איש מקצוע.יתכן והיועצת תפנה אתכם לפסיכולוגית בית הספר ולה יש את הכלים להדריך אתכם ולהעריך את הגורם להתנהגותו. בהצלחה.
פורום הדרכת הורים
מנהלת הפורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים.
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).

לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .
הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.