פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
התהליך שאת מתארת שעברת מבחינה נפשית נראה מדהים ומעורר הערכה. את במקום אחר ומתפקדת היטב. יש לך חוות דעת מתאימות התומכות בכך. בפגישה עם הקב"ן חשוב שתציגי את התהליך הטיפולי ואת המוטיבציה שלך להשתלב בשירות משמעותי. קיימת אפשרות שילכו עם המוטיבציה שלך ותצליחי להמשיך קדימה, ככל הנראה יהיה מעקב של גורמי בריאות הנפש לאורך השירות וזה עבורך ולטובתך.
אכן התשובה הרשמית שהצגת היא גם הכלל- קה"ס, בניגוד לפרופיל נפשי, לא אמור לפגום באיתור לקורסים. למערכת הצבאית יש מכלול של נתונים ושיקולים בבואה לאתר מתאימים לקורסים שונים. יחד עם זאת צריך להבין שהקה"ס הינו נתון שלישותי שפתוח בפני גורמי השיבוץ אשר יכולים להתייחס גם לרכיב זה, יחד עם נתונים אחרים שיש על המתגייס. המידע בנוגע לתנאי הקבלה לקורס כזה או אחר הינו מידע סודי מסווג , השמור לגורמי שלישות של הצבא בלבד. ביטול הקה"ס יכול להתרחש במהלך השירות בכפוף להמלצה של מפקד בדרגת סא"ל, הערכת קב"ן התומכת בביטול או הורדת הקה"ס וגם התנסות במשימת אבטחה עם נשק.
אכן, תיאורך תואם לתמונה של קשיי הסתגלות המאפיינים את השלבים הראשונים בכניסה למערכת הצבאית- ניתוק מגורמי תמיכה, תנאים פיזיים שהחייל לא מורגל אליהם, עמידה בזמנים, מפקדים... יש הרבה מה ללמוד ולמה להתרגל. החדשות הטובות הן שלרוב המצוקה חולפת תוך מספר שבועות והחייל מוצא את מקומו בשלום. לעיתים המצוקה נמשכת והופכת לבעיה שיש לטפל בה באמצעים נוספים. איני יודעת להעריך אם בתך כבר בשלב בו המצוקה חריגה אולם נראה שיש מוטיבציה וכוחות להמשיך את השירות ולנסות להתקדם בתהליך ההסתגלות. אני מציעה לסייע לה למצוא עוד דרכים שיכולות לסייע לה להתמודד עם הקשיים- לשתף חברות למשל, לכתוב, לשמוע מוסיקה.. נסו להבין מה יכול להקל עליה. שיחות עם הבית כשאפשר והרבה תמיכה וחיזוק ממכם ליכולות שלה. ניתן גם לפנות לגורמי טיפול אזרחיים. הצבא מבקש על כך עדכון. ייתכן וכדאי להמתין עם החלטות כמו הורדת פרופיל או שינוי שיבוץ בשלב זה. לנסות ולהחזיק ביחד איתה את הקושי עוד זמן ולראות אם יש שינוי. מחשבות טורדניות הינן סימפטום לגיטימי ביותר כשיש מצוקה נפשית והן יכולות לחלוף כשם שעלו.
ראשית, רופא צבאי צריך לבדוק את הנער ולהחליט האם כשיר מבחינה פיזית לגיוס ובאילו תנאים?
לאחר מכן, בהנחה ומצבו הבריאותי תקין, ניתן להתייחס לפן הנפשי. חשוב לי לציין כי חרדות אינן מסוכנות לבריאות, אולם הן יכולות לייצר תגובה של הימנעות, זאת על מנת שלא להרגיש את החרדה. הימנעות ככלל אינה מועילה, היא משמרת את הפחד ומכלילה את עצמה למצבים נוספים . במקרים שבהם מזהים חרדה כדאי לפנות לטיפול ולבדוק איך להתגבר על הפחד.
בהנחה והגעתם למסקנה ששחרור הוא הפתרון הנכון יש לפנות באמצעות פקס או מייל ללשכת הגיוס אליה הוא משויך ולבקש להיבדק על ידי קב"ן
צר לי לקרוא על התסכול שלך מהתפקיד בו אתה משרת כיום.
קב"ן אינו משבץ חיילים בתפקידים אחרים. הוא יכול להתייחס למצוקה שלך ולהמליץ למפקדים שלך, אך זוהי החלטה שלהם.
להערכתי אין לך הרבה מה להפסיד בפנייה לקב"ן. אולי תוכלו לחשוב ביחד איך לעזור לך להתמודד עם המצב או שיסייע לך לדבר עם מפקדיך..
הסוגיה שאתה מעלה קשורה בנושא של חיסיון רפואי. ככל הנוגע לאנשי המקצוע שבדקו את בנך, הרי שאינם רשאים להעביר מידע לגורמים אחרים ללא אישורו, למעט במקרים בהם מדובר באדם פסיכוטי או שישנה סכנה ממשית לאדם אחר. אתם ההורים יכולים להעביר את המידע. לגבי התנדבות לצבא ישנם מסלולים כגון "תורמים במדים" ובהם תפקידים מגוונים. ישנו ליווי לאורך השירות
ככלל הקה"ס לא פוסל מקורסים או הכשרות צבאיות. ברמה הפרטנית נתוני כל חייל נשקלים בנפרד בהתאם לצרכי המערכת.
את מתארת מצב משפחתי ואישי מורכב. ישנם גם משתנים הקשורים במעבר למדינה אחרת וזה בוודאי משפיע על השירות העכשווי שלך בצבא.
השחרור מהצבא על רקע נפשי כרוך באבחנה של הפרעה או מחלה נפשית. כאשר יש קשיים נפשיים הקשורים באירועי חיים כאלו ואחרים אזי הנטייה היא לנסות ולסייע נפשית ולא לשחרר מהצבא. את יכולה בהחלט לבקש מעבר ליחידה פתוחה, יומיות וכו'- את זאת את יכולה לבקש גם בדרך של טופס 55 בערוץ פיקודי או דרך מש"קית ת"ש. אפשר גם לפנות שוב לקב"ן ולבקש הקלה נוספת בתנאי השירות.
מעבר לשירות כחייל קרבי דורש ביטול של הקהס. מדובר בתהליך של הערכה, הכולל המלצת מפקד, אבטחת יישובים והערכת קב"ן. בנוסף יש לקחת בחשבון כי כל הליך הגיבוש ליחידות קרביות נעשה לפני הגיוס ולא לאחריו.
הצעד של הפנייה לקבן במצב המתואר נראה לי נכון ביותר. חמישה שבועות זה די זמן ואם המצוקה נמשכת והתפקוד נפגע כדאי ללכת ולהתייעץ. הקבן יכול להמליץ על טיפול תרופתי ועל הפנייה לפסיכיאטר לשם כך. אין בהכרח אומר הדבר סיום השירות הקרבי. ההחלטה במידה רבה תיקבע במשותף עם החייל ובהתחשב בכוחות ובמוטיבציה שלט להמשיך
הסבירות לקבל שוב זימון ליחידות מובחרות לאחר הגיוס במהלך השירות- אינה גבוהה.
אבטחת יישובים- התנסות למשך שבוע לפחות בשמירה עם נשק
ציפרלקס- נטילת תרופה פסיכיאטרית אינה לכשעצמה מהווה אינדיקציה לפסילה משירות כזה או אחר. מה שקובע זו הפגיעה בתפקוד אם קיימת ומה חומרת הבעיה.
צר לי לקרוא שכך אתה סובל בצבא.. ונראה כי אכן אתה זקוק לעזרה. האם ניסית לדבר עם מפקדיך? הם הכתובת הראשונה שצריכה להתייחס להתמודדויות שלך. כמו כן באפשרותך לבקש בדיקה אצל קב"ן אחר אם יש קושי מול הנוכחי (אגב לא ציינת מה היתה מטרת הפנייה לקב"ן- האם זו היתה בקשה לטיפול או בקשה לשינוי תפקיד..?) באפשרותך גם להגיש פנייה לנציב קבילות חיילים.
הנתונים המדוייקים ליחידות שציינת הינם חומר סודי מסווג ואין מקום לפרטו כאן. הסיכוי לקבל זימונים לגיבושים כאשר אתה כבר בתוך השירות הצבאי אינו גבוה בלי קשר לקה"ס . אבטחת יישובים כשמה כן היא- שמירה עם נשק כהתנסות שמוכיחה את היכולת להתמודד עם מצב זה. הציפרלקס לכשעצמו אינו פוסל מקרבי אלא הקשיים או הפגיעה התפקוד הם שמוערכים על ידי הגורם הבודק.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
