פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
שאלתך חשובה אך אינה נוגעת לענייני פורום זה, העוסק בסוגיות בריאות הנפש בלבד.
עניין זה לא קשור לבריאות הנפש .יש לפנות לגורמי שלישות בבקו"ם
ראשית חשוב לטפל במצבו הנפשי של בנך ולסייע לו לחזור לתפקוד רגשי תקין.
שנית, האבחנה ניתנת על פי המצב הנפשי הנתון ולא עפ"י הטיפול התרופתי הניתן. במידה ויאובחן עם הפרעת חרדה ייתכן והדבר יהיה כרוך בהורדת פרופיל. ייתכן ובשל הזמן שיש ברשותכם-כדאי לנצלו לטיפול- לא רק תרופתי אלא גם טיפול שיחתי. הטיפול התרופתי מוריד את רמת החרדה אבל ידוע שהשילוב עם פסיכותרפיה יעיל ביותר. בטיפול שכזה (ממוקד חרדה למשל) ניתן גם להבין את המוקד של החרדה וגם לקבל כלים ותרגילים להתמודד עימה.
טיפול נפשי במהלך שירות סדיר - (אנונימי)
שלום. הינני חייל בשירות חובה כשנה, כעת ביחידה פתוחה (יומיות) , בעל סעיף קה''ס 43.
בעבר טופלתי גם לפני הצבא וגם במהלך הצבא אצל גורמי ברה"ן, אם כי לא באופן קבוע.
כשניתן לי דירוג הקה''ס חשבתי שמעבר ליומיות יביא לשיפור במצבי. כיום, הינני חושב שנחוץ עבורי טיפול פסיכולוגי ברמה מסוימת, (גם עבור דברים שלא קשורים לצבא).
האם ניתן לפנות לטיפול פרטי ללא דיווח לצבא ? , כי הרי לא מדובר בטיפול רפואי כל עוד הגורם המטפל איננו פסיכיאטר.
במידה ולא, ואכן קיימת חובת דיווח לצבא ואינני מטופל קבוע אצל ברה''ן, למי ואיך עליי לפנות במידה ואחליט בכך,
(הרי כל המהות בפנייה לגורם שאיננו מטעם הצבא היא שהדבר לא ייחשף בצבא, לא מבחינת גורמי ברה''ן ולא מבחינת מפקדים).
אודה לתשובתך.
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
לחיילים בצבא ניתנת האפשרות לפנות לטיפול פרטי באזרחות. משום שהצבא אחראי לבריאותו הגופנית והנפשית של החייל הוא מצפה מן החייל לדווח במידה ונמצא בטיפול מחוץ למערכת הצבאית. החייל מקבל טפסים עליהם אמור לחתום המטפל הפרטי. מדובר במעין מעקב מאד מינימלי וישנה התחייבות של המטפל לדווח לצבא רק במקרה של מסוכנות- אובדנות או סכנה לפגיעה באחר.
דיכאון חזרה לשירות - (דניאלה)
שלום, אני התגייסתי לצבא לפני כפחות משנה, עם נתונים גבוהים ומטיבציה בשמיים. שובצתי למסלול ייעודי לקצונה ובנוסף לכף מויינתי להיות בתפקיד משקית תש, כלומר ייעודי לקצונה תש. הגעתי לגיוס עם המון מוטיבציה וכוח רצון אך עם זאת עם המון פחד. אני אף פעם לא ישנתי מחוץ לבית, לא יצאתי לטיולים שנתיים ואפילו לא ישנתי אצל חברות. בנוסף לכך אני קשורה לבית ולאמא שלי בצורה מאוד חזקה, הוריי גרושים ואימי חלתה בסרטן כך שהקשר שלנו מאוד חזק ומיוחד. מהרגע שעליתי על האוטובוס ביום גיוסי ועד הרגע שהגעתי לשישי בבית לא הפסקתי לבכות, עם זה במסדרים, בחדא, ובשעת טש. הרגשתי איום ונורא, בדכאון שבחיים לא היה לי.
בנוסף לכך אני מאובחנת עם בעיות קשות של סדר וארגון, עמידה בזמנים... גם מבחינה מוטורית היה לי קשה לחגור את החגורה במכנס. דבר שהקשה עליי מאוד והכניס אותי ללחץ מטורף.
בטירונות הייתי שבר כלי ולא הפסקתי לדרוש קבן, ואכן אחרי כמה ימים בלבד קיבלתי קבן שהיה הקבן הראשי של הבסיס (בלילה הייתי בנוהל השגחה לאור מצבי הקשה) סיפרתי לקבן את סיפורי, הוא המליץ על שחרור וקיבלתי גימלים עד הועדה הרפואית ולסופה שחרור.
כיום יש בי צד שמתחרט, שאולי מיהרתי. לאור נתוני הגבוהים מרגישה שפספספתי ולא מיציתי את הפוטנציאל שלי, בנוסף לכך יודעת שהטירונות של המסלול שלי קשה מהרגיל ומצטערת על כך שלא הלכתי למסלול רגיל שבו הטירונות טיפה יותר קלה. אני מרגישה שכולם עושים משהו שאני לא חווה.... חשבתי לחזור לשירות יודעת שזה תהליך ארוך ולא פשוט אך עם זאת, מאוד מפחדת שאני באמת לא מתאימה למערכת. אשמח לשמוע את דעתך. ובנוסף אם אחזור לשירות אקבל את תפקיד המשקית תש? או שאשתבץ לתפקידים זוטרים יותר
אודה מאוד לעזרתך!!!!
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
הכניסה למערכת הצבאית מלווה פעמים רבות בחרדה, מתח ולחץ רב. זוהי תקופה שבה המצוקה עלולה להחריף עד כדי משבר- וכפי שתיארת שקרה לך, להוביל לשחרור מן השירות.
באפשרותך לנסות ולערער לאחר 3 חודשים מיום השחרור על הפרופיל שניתן לך ולבקש לחזור לשירות. אפשרות אחרת הינה לבקש להתנדב- וזאת יתרחש על מדים ובתפקידים רבים ומגוונים. איני יכולה להבטיח שתחזרי לתפקיד אליו יועדת.. אבל בהחלט ישנן אפשרויות לא מבוטלות לתפקיד משמעותי. כדאי להעריך לפני כן את הכוחות שלך להתמודד עם הטירונות והצבא בכלל ולשקול את רמת המוכנות.
דאגתך לבתך מובנת והגיונית בהחלט. את חווה את הירידה במצב רוחה ואת הקושי שלה. מאידך, המערכת הצבאית מעריכה את קשיי בטווח הנורמה ועל כן אין אינדיקציה לשינוי שיבוץ בשלב זה. ישנה אפשרות לנסות ולעבוד עימה על התמודדותה עם המצב- מה יכול לסייע לה? כיצד להפחית את רמת המצוקה? אולי רכישת חברים למשל או כלים אחרים להתמודדות. במידה והמצוקה מחריפה ללא שיפור- ניתן לפנות שוב לקב"ן לבקש הערכה חוזרת, כמו גם האפשרות לפנות לטיפול (ע"י הקב"ן או איש מקצוע מחוץ למערכת)
אני חושבת שיש מקום בשלב זה לברר איתה את מקור החרדה ולנסות לסייע לה בזה. החלטה על טיפול תרופתי כדאי שתהיה בתוך הליך טיפולי פיסכולוגי
שאלתך נוגעת לרפואת עור ועניין זימונים לגיוס ולפיכך היא איננה שייכת לסוגיות בבריאות הנפש.
שמחה לקרוא משאלתך שאתה מטופל ולוקל אחריות על הקשיים ועל פתרון הבעיות. ההתנדבות לצבא יכולה להיות משמעותית עבורך, יש מגוון של אפשרויות ותחת ליווי מקצועי של הצבא. איני יודעת להעריך בוודאות אם תתקבל אך ייתכן ושווה לנסות.
משתנים סוציואקונומיים יכולים להשפיע על הדפ"ר, על נתוני איכות, לא על פרופיל נפשי.
הגורם אשר מוסמך לפסול מיועד לשירות ביטחון משירות קרבי על רקע נפשי הינו קצין בריאות הנפש בלבד ולא גורם אזרחי. ניתן להציג חוות דעת אזרחית בבדיקה של הקב"ן בלשכת הגיוס.
ההשפעה של מצב נפשי על נושא הגיוס נקבעת על פי סוג הבעיה, חומרת הפגיעה בתפקוד , מוטיבציה וכד'. ישנן כל מיני משמעויות שיכולות להיות על הגיוס שעיקרן להבין את הצרכים והקשיים ולהתאים ככל הניתן את תנאי הגיוס.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.