פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
אי אפשר להכנס לקבע עם קה"ס
יש לפנות לגורם בריאות הנפש הרלוונטי ולבדוק אפשרות או להורדה או להחרגה לקבע עם קה"ס.
בדרך כלל אחרי התקף פסיכוטי יחיד לא מקבלים אבחנה של סכיזופרניה. בהנחה שכן מדובר במחלה זו צריך 5 שנים של רמיסיה שזה החלמה ללא התקפים כדי שיאפשרו הערכה לגיוס. בכל מקרה אפשר להתנדב .
בתי משרתת בצבא כשישה חודשים וסובלת מאוד - (יגאל אגוזי)
בתי עברה טירונות בחיל חימוש, עד כאן הכול טוב, בשלב זה היא המשיכה קורס "אוטו-טק" (מכונאי רכב במילים מכובסות) במשך כארבע שבועות
ואז נשלחה למחנה קטן שהוא למעשה מוסך צבאי בקרית שמונה. ברור לכול מי שעיניו בראשו שלא ניתן להיות מכונאי רכב בקורס קצר כזה, לבתי אין שום זיכה או רצון לעסוק בתחום, בפועל היא לא עושה דבר.
בנוסף לכך עוד לפני הצבא בתי הייתה בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי על רקע של דיכאון וחרדה ומקבלת תרופות פסיכיאטריות והצבא יודע זאת, מחר היא נפגשת עם הקב"ן בפעם השלישית.
אני מסתכל על בתי ובקושי מזהה אותה, היא עיבדה חלק גדול משערה ועלתה כעשרה קילו מתחילת הגיוס.
בתי רוצה לתרום את חלקה ולעשות שירות צבאי, היא אינה רוצה להיפלט מהצבא.
מה שבתי רוצה זה תפקיד אחר, קרוב לבית, עם יציאות יומיות.
בינתיים התהליך לוקח יותר מדי זמן ואני רואה את בתי מתפוגגת מול עיני, אני ממש חושש לבריאותה הנפשית, היא בוכה כל הזמן...
ואנחנו ההורים לא יודעים איך לעזור לה, פנינו כבר למספר מפקדים שלה שינסו לזרז את התהליך, אך לא נראה לי שהם עשו דבר
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
הדאגה שלך מובנת לגמרי לאור התיאור שלך את המצוקה של הבת ההולכת ומתעצמת. לא ציינת בדבריך מה התרחש בפגישות עם הקב"ן עד כה, מהן מטרתן והיכן כעת עומד נושא השירות בראי בריאות הנפש? מכל מקום, הערוץ של בריאות הנפש נראה הערוץ המתאים לטיפול בבעיה, לרבות הבקשה לשינוי תנאי השירות. כאשר התחושה היא שהמענה הניתן אינו מספק אינו עומד בקריטריונים לטיפול סביר של המפקדים/ברה"ן יש לכם האפשרות לפנות לנציב קבילות חיילים.
ישנן שתי אפשרויות לקבל טיפול פסיכולוגי במהלך שירות סדיר: אפשרות אחת הינה טיפול על ידי גורם בריאות הנפש בצבא המשוייך ליחידה, שהינו איש מקצוע מתחומי הטיפול הנפשי. זהו טיפול ללא עלות ואשר נתון לסודיות רפואית. האפשרות השנייה הינה טיפול פרטי באזרחות על ידי מטפל פרטי, בתשלום. גם כאן חלה על המטפל סודיות רפואית. החייל עם זאת מצופה לדווח למערכת הצבאית שהינו בטיפול אזרחי ולהחתים את המטפל על טופס.
משאלתך עולה כי החרדה עדיין נוכחת ואף מתגברת נוכח השירות הצבאי. פעמים רבות הגיוס לצבא מעצים חרדה קיימת או מייצר חרדה מתוקף היותו אירוע שונה, חריג, בחייו של המתגייס. לטעמי חשוב שתדוני על כך עם אנשי מקצוע ובצבא ישנם אנשי מקצוע, קב"נים, שזהו תפקידם. באפשרות הקב"ן לקבוע לך תנאי שירות מוקלים, ללוות אותך בשלבי הכניסה וההסתגלות למערכת הצבאית ולדאוג לך לטיפול שיחתי או תרופתי בהתאם לרצונך ולצרכייך.
נתון הקה"ס (=קשיי הסתגלות) אמור לכוון לתנאי שירות מוקלים, אשר יאפשרו למעשה הסתגלות טובה יותר ותפקוד טוב יותר בצבא. הקה"ס שקיבלת מגדיר בעיקר תפקיד שמאפשר יציאתך הביתה עד 4 פעמים בשבוע ולרוב מדובר בבסיסים פתוחים, אם כי לא בהכרח. כמו כן אין לתת לך תפקיד של לוחם או תומך לחימה . חוות הדעת של הקב"ן הכוללת התרשמות ממצב נפשי וכו' אינה מועברת למפקדים או לגורמי שלישות אלא רק ההמלצה על הקה"ס.
לא הבנתי משאלתך מי קיבלה הפנייה להערכה פסיכיאטרית? הבת או האם? אני מניחה שכוונתך אל הבת. ובכן, לצבא אין קשר של מידע עם גורמי טיפול אלא שהמיועד לשירות ביטחון אמור להעביר מידע אודותיו, אודות בריאותו, לרבות רקע נפשי. בנוסף, רופא קופת חולים אמור לכתוב חוות דעת רפואית לצבא ובכלל זה האם יש רישום על טיפול נפשי של המבוטח. לגבי ההשפעה של הערכה פסיכיאטרית מגיל 13- זה מאד תלוי במצב הנפשי ובאבחנה. אם מדובר למשל במחלה נפשית משמעותית אזי ייתכן שלדבר תהיה השפעה אל מול מצב חרדתי חולף, אז סיכוי סביר להשפעה נמוכה יותר על הגיוס. חשוב יהיה להבין ולברר מה התרחש בשנים טרום הגיוס מבחינת המצב הנפשי.
ממה שכתבת נראה שאכן אתה סובל מחרדה. חשוב להסביר כי החרדה המרכזית בדרך כלל הינה מהחרדה- אנחנו מפחדים שאם נדבר על זה או נתקרב לאזורים המעוררים בנו חרדה- נהיה בחרדה. מדובר במעגל שיש לפרוץ אותו והדרך הטובה לעשות כן היא להיות בטיפול. ניתן להפחית חרדה, להעלים אותה ולהתמודד עימה. קב"ן בצבא הינו גורם טיפולי אשר מוסמך ומוכשר לסייע במצבים של חרדה ולכן הפנייה אליו היא דבר נכון לעשות תחת הבהרה שאינך מעוניין לוותר על התפקיד אלא להתמודד עם הקושי
חרדה חיילת בשירות - (מ)
היי, ותודה שיש כזה פורום.
רציתי לשאול, הבת שלי חרדתית ובעלת פחדים. אע"פ כל החששות היא התגייסה.. היה לה שוק מאוד גדול בטירונות , מהמסגרת , מהמשמעת והיא הלכה לראות קב"ן .. למזלנו הקב"ן קבע שהיא בסדר ושהיא יכולה להמשיך בשרות..
כרגע היא משרתת כבר חודש , קרוב לבית בתפקיד מאוד קליל ושעות נוחות.
העניין הוא שיש לה קושי מאוד גדול להשלים עם המסגרת הזאת, לנסות, ומהרגע שהתחילה את השירות היא עסוקה בלחפש דרכים לצאת , פגישות עם קב"ן והוא הפנה אותה לפסיכאטרית
יש לה מכתב שמעיד שהיא סובלת מחרדות והיא רוצה לעשות הכל כדי לצאת.
לצערי הרב אני חוששת ששחרור מהצבא יעשה לה יותר נזק מאשר תועלת.
מאחר והיא ילדה שמאוד קשה לה לקבל מסגרת, ומאחר והיא תמיד מוותרת כשקצת קשה ולאחר מכן מרגישה שהיא אכזבה את עצמה וזה מוריד לה את הדימוי (גם ככה היא סובלת מדימוי עצמי נמוך)
אני חושבת שתחושת התבוסה תהיה גדולה , במיוחד שכל החברות שלה משרתות אע"פ שקשה להן.
אני יודעת וכל כך בטוחה שהיא יכולה לעבור את זה , להתחזק, ופעם אחת בחיים גם להיות גאה בעצמה שהיא סיימה תהליך.
הבעיה הגדולה שהיא לא מוכנה להקשיב, לשמוע, להבין בשום אופן , כל שיחה על הצבא הופכת לויכוח ומרירות...
ואין לי שליטה כל כך על מה שהיא עושה שם , היא קבעה עם קב"ן הפנו אותה לפסיכיאטר ואני פוחדת שישחררו אותה בגלל שיש לה מכתב שמעיד על קושי. אני בטוחה שזאת טעות.
לצערי כל דבר טוב שהבת שלי הצליחה לעשות ולהיות גאה בו זה רק שהיא היתה חייבת או שהכריחו אותה..
ולבסוף זה יצא לטובה
אין לי שום דרך להגיע אליה וניסיתי הכל, דרך גורמים אחרים, ישירות מולה, דיברת ללב שלה מתוך הכאב שלי וכלום.
וגם ששחררתי את הנושא - היא עדיין בשלה.
האם יש דרך להגיע לפסיכיאטר הצבאי ? איך שחרור כזה הולך ? האם הוא יכול לשחרר אותה מבלי כל התייעצות איתנו?
תודה רבה!
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
הניסיון שלך כהורה לגדל ולהעצים את בתך חשוב מאין כמוהו. בכך שאת מעבירה לה מסר שאת לא מוותרת עליה ועל היכולות שלה את מעודדת אותה לבחון האם נכון לה לוותר על עצמה. אני מאמינה שתהליך כזה עתיד להשתלם ביום מן הימים. יחד עם זאת ככהל הנראה היא עצמה מסתובבת עם תחושה אחרת, של מסוגלות נמוכה, של ערך עצמי פגיע, ולכן קשה לה לקחת את המסר המדרבן שלך ולהעמד בנחישות מול המציאות.
על פניו הליך ההערכה שהיא עוברת מול הצבא כעת הוא בנוכחותה שלה ובידיה. היא בגירה ואין צורך להזמין הורים, אלא אם כן החייל מבקש או שקצין בריאות הנפש מוצא לנכון לקיים שיחה והערכה גם מול ההורים. אני סבורה כמוך שעמדתכם מאד חשובה. יחד עם זאת היא ככל הנראה לא זו שתקבע. אני מציעה לבחון איתה אפשרות לתהליך מעמיק יותר, תהליך של בירור וטיפול, שיאפשר לה להתבונן על החלקים החוששים הנמנעים שבתוכה, כמו גם למצוא בעצמה מקורות של כוח.
עריקה מהצבא עם קושי נפשי חריף - (דנה)
בחורה עם רקע של בעיות מול סמכות ובעיות
התהנהגות (בזמן בית הספר התיכון) התגייסה לפני מספר חודשים, תוך תקופה בה השתמשה בסמים, בניהם גם סמים קשים. במשך מספר שבועות הייתה בטירונות והתחילה קורס בבסיס סגור, ובזמן מטווח- התלוננה בפני המפקדים על כאבי ראש, ונשכבה על הרצפה מתוך כאב. היא לא קבלה מענה לכך, ועל כן קמה על דעת עצמה והלכה. הבחורה הרגישה מאוד רע וחשה שרוצה לצאת מהצבא, ובקשה להגיע לקב״ן. מכשניתנה לה האפשרות, הבחורה הרגישה שהקב״ן לא קשוב לצרכיה ולא מאמין לה, ובקש ממנה לשוב לתפקד כרגיל. היא איימה שתחנוק עצמה באמצעות חוט טלפון שהיה בחדר הקב״ן. התגובה הייתה שוב של חוסר אמון בה. בתגובה, עזבה הבחורה את הבסיס, המפקדת שלה רדפה אחריה והחזירה אותה, היא עלתה למשפט וקבלה ריתוק של 10 ימים. הבחורה ברחה מהבסיס ומאז עריקה מספר שבועות. היא אינה מעוניינת להשתחרר מהצבא, אולם ברור כי אינה יציבה נפשית, וכי לא יכולה לשרת בבסיס סגור או בתפיק שדורש ממנה יותר ממה שמסוגלת כרגע. נאמר לבחורה שהדרך היחידה לפתור זאת- היא להסגיר את עצמה ולהכנס לכלא. שאלתי היא האם קיימת אפשרות שתראה קבן או גורם מבריאות הנפש, שיחליט אם אכן מסוגלת להכנס לכלא, שכן אני סבורה שהכניסה לכלא תחמיר מאוד את מצבה הנפשי שגם ככה מעורער עד מאוד.
תודה רבה.
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
נושא העריקות הוא עניין משפטי על כן אין אפשרות ישירה לבטל דיון בעבירה והדבר נעשה בבית הכלא הצבאי או בבית הדין הצבאי. ניתן במקרים חריגים לבקש להיבדק במדור הקליני בתל השומר תחת הגדרה של מצב נפשי חריג שלא מאפשר את ההמצאות בכלא הצבאי. ניתן לפנות טרם ההסגרה לגורם טיפולי אזרחי כדי לבקש הערכת מצב נפשי וטיפול. גורמי בריאות הנפש בכלא יקבלו את חוות הדעת ויזמנו לבדיקה. בדרך כלל גם עורך הדין הסנגור מבקש בדיקת קבן דחופה כאשר יש התרשמות ממצב נפשי בעייתי.
הכדור שהבן לוקח אינו מגדיר את ההתייחסות של הצבא לשאלת גיוסו. האבחנה היא שקובעת, מידת חומרתה של הבעיה הנפשית, קיומם של אשפוזים פסיכיאטריים ומשקל רב מושם על מידת ההשפעה של הבעיה על התפקוד היומיומי.
שלום רב,
פורום זה עוסק בנושאים הקשורים לטיפול ולבריאות הנפש. שאלתך נוגעת בעניינים שלישותיים של איתור מידע על כן לצערי אין בידי תשובה בנוגע לכך.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.