פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
חרדה חברתית הינה בעיה שניתן לשרת בצבא עימה ואף ישנם מקומות בצבא שמציעים עזרה בנושא. השאלה נוגעת בחומרת ההפרעה והשפעתה על התפקוד
אינך מציינת מהו הניסיון האובדני? מה חומרתו ומהן נסיבותיו? לאור זה יישקל המשך שירותה הצבאי
טיפול של בריאות הנפש בצבא אינו מהווה לכשעצמו בעיה או אינדקיציה להפרעה נפשית. זהו טיפול לגיטימי הנשמר בסודיות בצבא, אלא אם כן תתירי אחרת. משכך אין זו פגיעה בעתיד אם נפגשת עם גורם טיפולי כזה או אחר.
מבלי להבין את כל התמונה המלאה אני מבינה שהקשר שלך עם גורמי ברהן מרובה בתלאות ובאי הבנות. שוחררת מהצבא אני מבינה, ביוזמת בריאות הנפש. לא ציינת מדוע שוחררת בניגוד לרצונך. האפשרות היא אכן לערער ורצוי להציג חוות דעת פסיכיאטרית שתתמוך בעמדתך וביכולתך לשרת.
המידע אודותייך בנוגע לטיפול נפשי, לרבות טיפול פסיכיאטרי, הינו מידע רפואי סודי. חל עליו חיסיון רפואי ולכן לצבא אין יכולת לשחרר מידע זה אלא באישורך (חתימה על ויתור סודיות) או בצו בית משפט המצדיק זאת.
הפרעה דו קוטבית
במקרה של אבחנה פסיכיאטרית של הפרעה נפשית המלצתי היא לערב את הצבא במתרחש, להעריך את המצב כיום ולהביע המשך מוטיבציה לשרת במסלול ובמאפיינים הרצויים. אין הדבר כמובן אומר שהצבא יאפשר את המשך המסלול כפי שהוא כיום אולם גם להעלמת מידע חשוב זה יכולות להיות משמעויות בהמשך. אפשר ורצוי להעביר חוו"ד מקצועית של הגורם המטפל.
שלום לך אמא מודאגת,
אני מבינה שבנך מבטא חששות מהגיוס ומן התפקיד בפרט. את עצמך חרדה מהחרדה שלו (באופן מאד טבעי) ובודקת כיצד עלייך להיעמד מול חששותיו. על פניו אני סבורה שכהורים בהחלט תפקידנו לעודד את הילדים שלנו להתמודד עם משימות החיים, לבטא את האמונה המלאה שלנו בכוחות שלהם וכן לאפשר להם להתנסות בביטחה תוך שאנו עומדים מאחוריהם וגם משגיחים. נדמה לי שזה הכיוון שלך. אם יעלו סימפטומים חריגים או החרפה משמעותית במצוקה כדאי ואפשר להתייעץ עם איש מקצוע שיסייע להעריך את המצב הנפשי וגם ייתן כלים להתמודדות עם החרדה והחששות לפני הגיוס.
האם שוחחת עם המטפלת שלך על רצונך להשתחרר? אם אינך בטיפול כעת אמליץ לך לחזור לטיפול כדי לברר איך לעזור לך וכן לשקול את נושא השחרור (כמה זמן נותר לשירות?). מכל מקום השחרור ייעשה דרך פנייה לקב"ן ודרכו להערכה פסיכיאטרית. אם יש ברשותך חוות דעת מטעם המטפלת חשוב לצרפה לבקשתך להשתחרר.
זוהי שאלה הקשורה בבריאות הפיסית ואילו פורום זה דן בנושאים נפשיים.
נוכחות הורים בבדיקה פסיכיאטרית אינה חובה. אתם יכולים לבקש. זה תלוי במדיניות של הבסיס ושל הרופא הבודק. כמובן שזה גם מצריך את הסכמת החייל. לעיתים הקשר עם ההורים מתבצע טלפונית.
מפנייתך עולה בבירור שעברת אירוע טראומטי קשה, שמוביל לסימפטומים משמעותיים ולמצוקה קשה. חשוב שלדעתי שתנסי לקבל עזרה נפשית שתסייע לך להתמודד עם מה שעברת. בתוך קשר טיפולי אפשר יהיה להעריך ולהיערך לשירות הצבאי. ייתכן ותבקשי תנאי שירות מוקלים כדי לא להעמיס יתרה על המערכת הנפשית. אני מציעה לשתף מבוגר קרוב ולחשוב ביחד מה לעשות.
הגורם הצבאי הרשאי לרשום תרופות פסיכיאטריות הינו רופא פסיכיאטר. פסיכיאטרים צבאיים משובצים ביחידות צהל השונות והפנייה אליהם נעשיץ דרך קצין בריאות הנפש. ניתן לקבל כל תרופה שהפסיכיאטר יקבע וללא תשלום. אין טיפולי גרייה מגנטית בצבא. אם הרופא יחליט שזהו הכיוון הרצוי הוא יוכל להפנות,כמובן לאור הערכת המצב הנפשי והאבחנה של החייל
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
