פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
חרדה חברתית כמו כל חרדה יכולה להיות מטופלת בטיפול תרופתי, אשר מסייע בהפחתת הסימפטומים של החרדה. יחד עם זאת יש לדעת כי מומלץ לשלב טיפול נפשי שיחתי אשר מסייע לאדם להתמודד עם החרדה ולהתגבר עליה. טיפול שנמצא יעיל לחרדה חברתית הינו טיפול התנהגותי קוגנטיבי. לגבי ההשפעה של הדיווח לצבא על התפקידים- הדבר פחות תלוי בנטילת תרופה ויותר קשור במצב הנפשי, בפגיעה של החרדה על תחומי התפקוד השונים וכן גם במוטיבציה שיש לו לשירות.
זוהי שאלה מאד כללית ולא אוכל לפרוס כאן את כל המשמעויות של שחרור מהצבא. אציין כי שחרור על רקע אי התאמה אינו זהה לשחרור על פרופיל 21, וגם בתוך הפרופיל ישנן סיבות שונות וכו'. רישיון הנהיגה למעט במקרים חריגים אינו נפגע כתוצאה משחרור מהצבא. קבלה לגופים בטחוניים או ממשלתיים יכולה להיות בעייתית במקרה של שחרור על רקע נפשי.
איני בטוחה כי הגיוס של בנך לצבא ושיבוץ במקום זה או אחר יכול לפתור באופן שורשי את הבעיה, אלא שאני ממליצה לך להתמודד ישירות עם בעיית האלימות שלו. הצבא לא ייקח שיקול שכזה בחשבון בבואו לשבץ את בנך בצבא.
הגיוס של בנך לצבא אינו פתרון שעונה לשורש בעיית האלימות ולא משנה אם הוא ישרת קרוב או רחוק. אני סבורה שעלייך לפנות למשטרה או למרכז לטיפול באלימות במשפחה ולטפל בכך בצורה מקצועית.
שאלה שניה.
שאלתך חסרה בפרטים רבים, הן על הקורס והן לגבייך. נדמה לי שעל שאלה כזו איני יכולה לענות באופן כללי דרך הפורום אלא שהתשובה תלויה מאד בך, במצבך הנפשי ובשיקולים רבים הקשורים לשירות הצבאי.
ישנם תפקידים ומצבים בהם המלש"ב נדרש להחתים את הרופא על הצהרת בריאותו לצורכי הצבא.
אנסה לענות באופן כללי לסוגיה שאתה מעלה. מצוקה נפשית היא נושא אינדיבידואלי. אין לנו באמת אפשרות למדוד כאב נפשי. אנו נעזרים בשפה כדי להסביר את עצמנו... ייתכן שיש פער בין המצוקה שאתה חש לבין האופן בן אתה מובן על ידי הצבא והגורמים המטפלים. האם אתה חד משמעי בעניין רצונך להשתחרר או שאתה עדיין מתלבט במובן מסוים? פעמים רבות המצוקה של החייל פוחתת עם הזמן ויש הסתגלות טובה לשירות. האם מבחינתך ניסית מספיק? האם אתה חש שהגעת לקצה גבול היכולת שלך? אם התשובה חיובית אני מציעה להדגיש שוב את המסרים שלך וגם להיעזר במשפחה אם ניתן כדי לתמוך בכך שמצבך אינו מאפשר המשך שירות. באפשרותך כחייל גם לפנות לגורם מקצועי שיעריך איתך את מצבך הנפשי וינסה לסייע לך בשיח עם המערכת הצבאית.
מדובר בסימול "נמוך" המבטא פוטנציאל נמוך להופעת קשיים, אך מכיוון שהצבא קיבל מכם את המידע על בעיה בעבר (ועל סמך בדיקת הילד אני מניחה) הוא בכל זאת מוצא לנכון לסמן את האפשרות הנמוכה לקשיי הסתגלות. אכן מדובר בקק"צ בשלב זה ולא בפסילה ממקצועות מודיעין. אגב, קה"ס ניתן לבטל/להעלות/להוריד במהלך השירות ובהתאם לרצון החייל, הערכת מצבו הנפשי ותפקודו בשירות.
איני בטוחה שהבנתי. האם נקבע לך תור אצל פסיכיאטר צבאי? על פניו אין צורך בחוות דעת מן האזרחות. אנשי בריאות הנפש של הצבא יכולים להתרשם בעצמם בפגישה עימך ולהעריך את רמת החרדה והתאמתך לבסיס פתוח או סגור.
דאגתכם מובנת וחשובה.. אמנם מדובר בגיל שבו פעמים רבות צעירים לא משתפים את ההורים בבעיותיהם או קשייהם, אולם אתם מתארים גם תהליך של הסתגרות חברתית ועל כן חשוב שתנסו לפעול. האם דיברתם עימו על מה שקורה? האם שאלתם? כיצד הגיב? אני מאמינה שמותר לכם כהורים להיות אסרטיביים בדאגה שלכם, גם אם הוא הודף (כמובן שלא בכוח.. אבל עליו להרגיש שאתם מאד מעוניינים לדעת מה עובר עליו). האם יש לו חברים מהיחידה שיש לכם קשר עימם? שכנים או חברים מהבית שאולי אפשר להרים להם טלפון? אם כל זאת לא עובד הייתי שוקלת אולי לערב בן משפחה אחר שהוא סומך עליו.. אבל שוב, הכי כדאי להתחיל באופן הישיר ולנסות לדבר איתו.
הסוגיה שאת מעלה חשובה אולם לא אוכל לענות בצורה מדוייקת בלי לדעת פרטים שחסרים כגון מהות הניסיון האובדני, המצוקה שקדמה לו ועוד.. להערכתי התייעצות ספציפית כגון זו צריכה להיעשות באופן פרטני מול גורם מקצועי.
לחץ ובהלה בשלושת הימים הראשונים הם עניין טבעי מאד, המתרחש לעיתים קרובות בבסיסי הטירונים. הכל חדש, מוזר, רחוק מן הבית. אני סבורה כי תוכלי לעזור לה בראש ובראשונה על ידי תמיכה וחיזוקים. נסי לראות את הכוחות שלה להתמודד ושקפי לה שהיא מסוגלת ושאת מאמינה לה. חרדה אינה דבר המזיק או מסכן את הנפש, אלא שהיא חוויה לא נעימה. אם המצב לא משתפר כלל ביכולתה לפנות דרך המפקדים לגורם בריאות הנפש בצבא.
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
