פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
שיר שלום,
ההחלטה לגבי מתן עונש כלא לחייל הינה שאלה פיקודית , הקשורה בסוג העבירה, ולא עניין מהקשור במקא'מ או בבריאות הנפש. בכל מקרה כשאת מקבלת עונש כלשהו של ריתוק או כלא את יכולה לבקש המתקה או מחילה כדי לקצרו.
לגבי רכב הפינוי, למיטב ידיעתי אם את פונה לטיפול רפואי בשעות הפעילות הצבאית אז את פונה למרפאהצבאית אליה את שייכת . אם מדובר בשעות מאוחרות יותר אז את אמורה לקבל טיפול דרך פינוי, למיון או לביקור רופא. כמו כן אם את בריתוק הרי שצריך לפנות אותך בליווי מפקדים ולא לבד באוטובוס.
שיר הי, לא הבנתי את השאלה שלך נסי שוב בבקשה..
הי אלה,
מדברייך עולה שעברת משבר לא פשוט ודי ארוך, ושזה זמן מה שהוא מאחורייך.. אני מקווה שכך יימשך.
בעיניי, חשיבות העברת המידע לצבא, גם אם במחיר של אי כניסה לתפקידים מסויימים, הינה גבוהה ביותר. זאת משום שהכניסה למערכת הצבאית וההתמודדות בתוכה הינם אתגרים שונים ומורכבים יותר ממה שידעת עד היום, ופעמים רבות מתפתחת מצוקה נפשית ניכרת. המטרה בקבלת האינפורמציה ע'י הצבא הינה לסייע לך ולהגן עלייך היכן שצריך- ואם לא צריך, אז לא. כאשר הצבא לא יודע את ההיסטוריה של החייל ומשבץ רק לפי צרכיו- קורה שמתפתחת מצוקה אצל החייל, ואז, כפי שקרה לי פעמים רבות, החייל 'שולף' את האינפורמציה שעד היום הסתיר מהצבא. לפעמים אירועים אלו מתרחשים כשהמצב כבר די חמור וצריך להגיב מיידית, מבלי שיש יכולת להקשיב לרצונות החייל או להשתמש בכוחות שלו.
ישנה אפשרות להשפיע על ההתרשמות אודותייך, יחד עם הצגת המידע החשוב על מה שעברת. את יכולה לצרף חוו'ד של מטפלים או של מורים, אשר יעידו על תפקוד תקין ויציב שלך. בנוסף, גם במהלך השירות הצבאי, ותחת הוכחה של הסתגלות טובה למערכת, ניתן לשנות נתונים נפשיים שמקבלים ולשפר את הסיכויים לתפקידים מסויימים או לקצונה.
בית החולים ככל הנראה לא יעביר את האינפורמציה לגבייך לצבא. זוהי אחריות שלך לנהל את נושא המידע מול הצבא. אני מקווה שתשמשי באחריות זו בתבונה.
בהצלחה!
הי שלומי,
אני שמחה לקרוא שזיהית את הבעייה ופנית לעזרה מקצועית. נראה שהאופן בו אתה מטפל ולוקחת אחריות על הבעיה הוא נכון ועשוי להוביל אותך למקום הנכון.
הצבא בהחלט מתייחס להמלצות של מטפל אזרחי. איני יכולה לומר בוודאות שהוא ידחה את שירותך אך זו אפשרות סבירה.
אני מציעה כי תבקש מן המטפל לכתוב חוות דעת כתובה ומפורטת על מצבך הנפשי כיום ועל חשיבות דחיית השירות כצעד שתומך בטיפול ובסיכוי שמצבך ישתפר, ותוכל להתגייס עם כוחות טובים. לדעתי לא כדאי לחכות לפגישה הבאה עם הקב'ן אלא להקדים ולשלוח את חוות הדעת של המטפל עם בקשתך לדחיית שירות- כל זאת לבריאות הנפש של לשכת הגיוס אליה אתה מיועד
בהצלחה!
רחלי
הי גבי,
ראשית לשאלתך אודות הצבא- סבורני כי הדרך הפשוטה ביותר לקבל חומר הינה פנייתו של הבחור עצמו לצבא, בבסיס בו שוחרר ייתכן ויהיה קל יותר להוציא את החומר ולחתום מול הקב'ן על וס'ר. עשיתי זאת מספר פעמים עבור משוחררים שביקשו זאת. זוהי זכותו לקבל חומר אודותיו. מקווה שיצליח לעשות זאת דרך וס'ר במייל או בפקס ולא יצטרך לגשת פיסית, אך לא בטוח שיעלה הדבר בידו. רוב הסיכויים כי לא מדובר באבחון פסיכודיאגנוסטי שעבר בצבא אלא אבחנה של פסיכיאטר. כפי שידוע לי פסיכיאטר יכול לאבחן אספרגר ואין צורך בטסטים. ייתכן ועבר טסטים בצבא ע'י מתמחה לפסיכולוגיה ואז הוא אמור לדעת מכך (מדובר במספר מפגשים של מבחנים וכדומה).
שנית, אין צורך באבחנה פרטית. הוא יכול לפנות לפסיכיאטריה הציבורית כדי לקבל התרשמות ותמונה קלינית של מצבו הנפשי. עם דו'ח מרופא יוכל לפנות לביטוח הלאומי וכך להגיש בקשה לתביעת נכות וכיו'ב. כך שלדעתי הוא אינו תלוי בצבא לשם כך ואף מנסיוני כמטפלת בשלוותה הרי שביטוח לאומי ירצה אבחנה עדכנית מרופא.
בהצלחה!
רחלי
הי עידו,
העיקרון המנחה את ההתייחסות הברה'נית (בריאות הנפש) שתקבל מן הצבא קשורה ברמת התפקוד שלך וברמת המצוקה. אתה מתאר תפקוד מלא עם יכולות גבוהות וטיפול סדיר. חשוב שתבהיר לבודק את המוטיבציה שלך לשירות ואת הכוחות. ישנה אפשרות למתן פרופיל נפשי וישנה אפשרות של מתן ציון קה'ס (קשיי הסתגלות) שיש לו השפעות מתונות יותר על השיבוץ לצבא. ייתכן וכדאי להעלות זאת בבדיקה.
איני יכולה לפרוס בפניך, וודאי שלא באינטרנט, את התפקידים שייפתחו בפניך בכל פרופיל או קה'ס שתקבל. אומר באופן כללי כי ישנם תפקידים רבים במודיעין וביחידות הדרכה שיכולים להיות פתוחים עבורך, בהתאם להתרשמות ממצבך הנפשי.
אציע לך להגיע אל הקב'ן עם חוו'ד דעת חיובית (מגורם מטפל הכי טוב או מגורם חינוכי שמכיר אותך) שתגבה את כוחותיך להתמודד עם אתגרים וקשיים הצפויים לך בגיוסך לצבא.
הצלחה רבה!
רחלי
מירה שלום,
הדברים שאת מתארת אכן נשמעים בלתי סבירים. מפקדים אשר אינם מעוניינים לאבד חיילים טובים להם, גם אם זה לטובת החייל והמערכת, קיימים בצבא. כמו כן אני יכולה לתאר לעצמי מפקדים אשר ינסו לחבל במעבר של חייליהם ליחידות אחרות, מסיבות אלו. ועדיין, להצליח לשכנע פסיכיאטר צבאי לתת חוו'ד שקרית אשר תכפה על החייל פרופיל שחרור מצה'ל- זו כבר משימה ללא סיכויי הצלחה גבוהים.
פסיכיאטר צבאי הינו רופא, בעל אתיקה מקצועית ושיקול דעת מקצועי וערכי, והוא אינו אמור לסלף התרשמותו עפ'י שיקולי המערכת, ובוודאי לא מפקד כלשהו עם אינטרסים משלו. חסר לי להבין מהי ההתרשמות של הפסיכיאטר, שבגינו המליץ על פרופיל 21. מה היה בבדיקה והאם בנך התנגד לשחרור זה? אם ישנה חוו'ד של פסיכולוגית צבאית- האם נעשה דבר מה עם החוו'ד שלה? אם חסרה אינפורמציה זו הרי שלחייל יש זכות לקבל לידיו כל חומר רפואי הנוגע בו.
לגבי שאלתך- ישנה אפשרות לערער על פרופיל נפשי. אם ניתן, כדאי לפנות בטרם הוועדה הרפואית, שלאחריה הפרופיל נקבע, ואז יש להמתין 3 חודשים לשם הגשת ערעור (וילדך כבר יהיה אזרח). ישנה אפשרות להגיש קבילה דרך נציב קבילות חיילים, וניתן גם לפנות למדור פניות של מערך בריאות הנפש בתה'ש על מנת לבקש סיוע בהבהרה של הדברים.
בהצלחה
משה שלום,
חשוב להבין את מקור ההתקפים- האם הם קשורים לגיוס? האם יש טריגרים/סיבות נוספים?
כמו כן חשוב להעריך איתך ביחד מה טיבם של ההתקפים, כיצד אתה חווה אותם, מה התדירות ובאילו נסיבות הם מופיעים?
ישנם טיפולים פסיכולוגיים שונים להתמודדות עם התקפי חרדה. הכיוון אשר מומלץ עליו כיום הינה שיטה של טיפול קוגנטיבי והתנהגותי שבו המטופל לומד לזהות את המחשבות המובילות להתקף ולהחליפן במחשבות חלופיות. בנוסף, נעשית עבודה עם המטופל לשינוי ברמה ההתנהגותית כדי להתמודד עם התקפי החרדה ולהחלישם. טכניקות של הרפייה ודימיון מודרך נמצאות גם הן יעילות בטיפול בחרדה.
כמו כן ישנם טיפולים תרופתיים המכוונים להפחית את עוצמת החרדה ולאפשר לאדם תפקוד תקין.
לגבי השירות הצבאי- חרדה בעוצמה גבוהה אשר יש לה פגיעה ניכרת בתפקוד שלך יכולה להיות סיבה לפטור משירות, זאת תחת הערכה של גורם בריאות נפש של הצבא. אם רצונך להיבדק על ידי גורם צבאי עליך לפנות באמצעות פקס ללשכת הגיוס עם בקשה להיבדק. אם יש לך חוות דעת מגורם טיפולי או חינוכי שמכיר את הבעיה רצוי לצרף חוות דעת.
בהצלחה
שלום אמא מודאגת
המצב שתיארת לגבי בנך הינו בוודאי מתסכל ביותר עבורו. המעבר ממצב של מוטיבציה והצלחה בקורס קצינים אל עבר התמודדות עם מערכת יחסים קונפליקטואלית עם מפקדת ישירה עלול להיות מאכזב ומשברי ממש. נדמה לי כי תפקידך כאם קשור בעיקר בתמיכה בו, בחיזוק הכוחות שלו ובחיפוש משותף אחר פתרון לסיטואציה בה הוא נתון. חשבי על כך כסימולציה הדומה במובנים רבים ליחסי עובד-מעסיק, ועל תפקידך כאם לסייע לו ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים לא נעימים בחיים שיש להתגבר עליהם. עודדי אותו לחשוב ולבחון כיצד הוא יכול להתמודד במצב נתון שכזה. האם מיצה את היכולת לדון על מה שמפריע לו עם המפקדת שלו? האם היא מודעת כלל לקושי שעובר עליו מולה? האם יש דרך בה הם יכולים לשפר את היחסים ביניהם, ואם לא- האם אולי ניתן לייצר חלוקת תפקידים ביניהם כך שאינטראקציה שלהם תפחת למינימום ההכרחי?
במידה ואין כל סיכוי לתקשורת בונה כלשהי עם המפקדת, והפתרון היחיד הינו חיצוני לקשר ביניהם, אני ממליצה לפנות לסמכות הפיקודית שמעל אותה מפקדת, להסביר את הבעיה ולבקש לעבור תפקיד או לשרת תחת קצין אחר. במידה ודבר זה כבר נעשה או אם מדובר בהתעללות לשמה, החורגת מהתנהגות ערכית המצופה מקצין בצבא, ישנה גם אפשרות לפנות לנציב קבילות חיילים.
לגבי ביטוייו את רצונו למות- יש להתייחס לדברים בכובד ראש. איני מכירה את בנך, אך עלייך לברר עימו באופן ישיר וגלוי- האם מדובר בביטוי של מצוקה אשר נועד לעורר את השינוי שהוא חפץ בו? או שמדובר ברצון ממשי למות ואז יש לפנות בדחיפות לגורם ברה'ני ולדווח על המצוקה (הוא יכול לפנות לקב'ן ביוזמתו ואם הוא מסרב לכך בכל תוקף את יכולה לפנות לקצין העיר, אך לדעתי הדברים צריכים להיות מדוברים ישירות מולו).
בהצלחה!
רחלי
הי,
המשמעויות לשחרור על סעיף נפשי תלויות במקום העבודה אליו תנסה להתקבל או במסלול הלימודים אליו תבחר להצטרף. בוודאי שלא כל משרות העבודה בארץ הן ממשלתיות או מדיניות, רחוק מכך. כמו כן, לא כל משרה ממשלתית דורשת תעודת שחרור כחלק מהליך הקבלה.
אוסיף ואומר על שאלתך לגבי משמעויות של פרופיל שכזה כי ישנן גם משמעויות בתחום הנפשי שלא תמיד לוקחים אותן בחשבון. כלומר, להתמודד עם עצם העובדה של שחרור מהצבא על סעיף נפשי.
בהצלחה
שלום,
ניכר מדבריך שהמהלך שעימו אתה מתמודד אינו פשוט, ונדמה לי כי אתה מודאג מאד ממצבך הנפשי ומן ההשלכות של השחרור מן הצבא. שאלותייך כלליות מדיי ואני מתקשה להתייחס אליהן באופן זה. ברור שאם יש סבל נפשי רב הרי שלטפל בו הינו הדבר הנכון לעשות. אני מציעה לך להמשיך ולברר את הסוגיות המעיקות והמעסיקות אותך במסגרת טיפולית כלשהי שתבחר
בהצלחה
רחלי
שלום לך,
הגורמים הבלתי מוסמכים עימם שוחחת הטעו אותך ובוודאי הלחיצו אותך וחבל.. לא זו בלבד שהצבא מגייס נערים ונערות אשר נוטלים טיפול אנטי חרדתי, אלא שהוא אף מספק להם את הטיפול התרופתי על חשבונו, כמו גם את המעקב הפסיכיאטרי. אומר זאת בבירור- הצבא מגייס אנשים עם בעייה של חרדה (כמובן עד מידה מסויימת של פגיעה בתפקוד. אם מדובר לדוגמא בחרדה גבוהה עד כדי שהאדם אינו יוצא מביתו, אינו מתפקד כלל- הרי שלא יוכל גם לשרת).
בתהליך הגיוס לצבא תדרשו למסור אינפורמציה רלבנטית לגבי מצבו הבריאותי והנפשי. סביר להניח שעל סמך הדיווח שלכם על טיפול תרופתי וטיפול נפשי יזומן בנך לקב'ן בלשכת הגיוס על מנת להתאים את כוחותיו, יכולותיו ורצונותיו לצרכים של הצבא. במידה ויסומן בפרופיל נפשי עם סעיף של חרדה ישנם תפקידים מסויימים אליהם לא ישובץ (למשל, לא יהיה חייל קרבי), וכך ניתן יהיה להגן עליו מפני עומס נפשי רב מדיי וכן לאפשר לו הסתגלות קלה יותר לשירות.
אשר לשאלת הטירונות- ייתכן ויבצע טירונות רגילה (אם נניח משובץ לקורס מסויים ויעשה את הטירונות בבסיס בו נערכת ההכשרה לאחר הטירונות). ייתכן ויבצע טירונות כלל צה'לית בבסיס טירונים אשר מיועדת לאנשים עם פרופיל נפשי (פרופיל הנמצא בטווח השירות), כשהמטרה הינה, שוב, לסייע להסתגלות טובה לצבא.
בהצלחה.
רחלי
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
