פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים
שלום מיכל,
כל הכבוד על הנסיון לשתף את ההורים בתחושותייך ולקבל את עזרתם. כדאי לנסות שוב, ואולי אפילו לומר במילים מפורשות שאת מבקשת עזרה.
אפשרות נוספת היא לפנות ליועצת בית הספר, או למורה שאת מרגישה שניתן לסמוך עליה/ו, ולנסות להיעזר בהם.
בהצלחה!
שלום פרח,
את מעלה שאלה מאוד מורכבת וסבוכה. אני בטוחה שהבירור של זה בטיפול לוקח זמן ומעורר דברים לא פשוטים, אך הטיפול הוא המקום הנכון לחפש את התשובות לשאלות שמתעוררות בך.
בהצלחה!
3 שנים מחוסר עבודה עקב משבר אישי, שוקל אפשרויות תע - (לוק סטוק)
אני בוגר לימודי חינוך והוראה בהצטיינות(בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מקצועית), בעבר ריכזתי תחומים, לימדתי, הדרכתי, הנחתי וכו'. אך משבר אישי שקרה בסמוך לסיום לימודי התואר גרם לי לקפוא לתקופת חיים לא קצרה: דיכאון וחרדה שהתפתחו בי, בעיות רפואיות פיזיות כרוניות נוספות שאני לומד להכיל ולחיות עמן (לא בעיות רציניות ברמה של נכות/ מוגבלות, אך מהוות מטרד) , הפיכתו של קרוב משפחה קרוב לאדם הנדרש לטיפול סיעודי, העדר אפשרות לתמיכה כלכלית - מגיע ממשפחה לא מתפקדת ממעמד סוציו אקונומי נמוך ובכלל נעדר סביבה תומכת ומבינה (בפן החברתי חלק גדול מכך הוא באשמתי, ההתכנסות שלי פנימה הרחיקה חברים רבים - לפני כן הייתי אדם עם חיי חברה עשירים).
(מקווה שזה לא ישמע כהתקרבנות ותירוצים, זה לא המסר שניסיתי להעביר - כל חיי נעתי קדימה למרות תנאי פתיחה לא טובים - הם היוו לי מנוף מנטלי).
וכך יוצא שלא עבדתי במשך כ3 שנים לאחר סיום לימודי התואר (סיימתי את לימודי התואר בסוף 2017 וב08/2020 לראשונה התחלתי לעבוד בחברת סיעוד באופן רשמי כמטפל בבן משפחה).
שאלתי היא כזו: האם כרגע לפנות לכל אפיק של תעסוקה במשרה מלאה רק כדי להתפרנס ולהוציא את עגלת חיי מהבוץ, להגיע למצב של עצמאות כלכלית, לשכור דירה, לחסוך מעט ולהמשיך להתפתח: עבודות שלא יתרמו לי בהשבחת הקורות החיים שלי ולא יקדמו אותי אל עבר קריירה יציבה (נאמר עבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת, המשך עבודה כמטפל סיעודי, קופאי, מפעל, סופרים, פקח בתחבורה ציבורית, עבודות סטטדנטיאליות, מלונאות) -- עבודה ראשונית שתהווה עבורי ככלי לבניית ביטחון עצמי, חזרה לחברה ואז להמשיך אל עבר החלק הבא. בתכנית זו המחשבה היא לעבוד בעבודות אלה כשנה במשרה מלאה.
או שעדיף שאתעלה על עצמי כבר עכשיו, אתעלה החרדה והספקות שלי ואפנה לאפיק של עבודה הדורש השכלה או הכשרה אקדמית, נגיד לעבוד בתחום הכשרתי, בהוראה ובעבודה עם נוער במצוקה -- מה שהוכשרתי לעסוק בו והיית טוב בו וזכיתי ללא מעט שבחים בזמנו? ועבודות אחרות אשר כן יעשירו את הקורות חיים שלי ויהוו עבורי מנוף להתפתחות מקצועית (או עבודות "חברתיות" אחרות).
תודה
לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל
שלום לך,
נשמע שעברת שנים סוערות למדי, ושכעת אתה ניצב מול השאלה הלא פשוטה של כיצד לבנות את חייך מחדש. כנראה שאין דרך אחת שהיא הנכונה, ושעליך למצוא את דרכך לא רק בהתאם למה שעשית בעבר, אלא גם בהתאם למה שאפשרי עבורך בהווה. כדאי לנסות לשתף בהתלבטות אנשים שקרובים אליך ומכירים אותך טוב (אם יש), וכן ניתן לפנות לייעוץ מקצועי בנושא.
בהצלחה!
שלום שמעון,
איננו יכולים לתת מענה לשאלות בנושא תרופות בפורום זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
בהצלחה!
שלום,
כדי להתמודד עם העייפות כדאי לנסות ולייצר לעצמך פעילויות מחוץ לבית ככל שניתן- לוודא שיש לפחות עוגן אחד מדי יום. גם פעילות גופנית יכולה לסייע- אפילו הליכה רגועה של חצי שעה ביום.
בהצלחה!
שלום לך,
ממה שאת מתארת, נשמע שאת סובלת מחרדה גופנית, וכי הדבר פוגע באיכות חייך. כדאי לפנות לפסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית לשם בירור החרדה וקבלת המלצה לכיוון טיפולי מתאים.
בהצלחה
שלום משה,
בעת חרדה, בהחלט מתרחשות תופעות פיזיות, ביניהן דופק מואץ. עם זאת, אין באפשרותי להתייחס למדדים פיזיולוגיים מדויקים ושאלות אלו יש להפנות לרופא המשפחה.
בהצלחה!
שלום שני,
איננו יכולים להתייחס לשאלות בנושא תרופות בפורום זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
בהצלחה!
אני בהחלט חושש מן הזקנה - (ארנון)
כרטיס ביקור קצר: בן 65, רווק מבחירה, מסופק ממהלך חיי באופן מלא וגם כיום.
בחודשיים האחרונים אני חש במשך היום, ולעיתים בלילות, רטט ורעד באזור החזה, אבל מילא זה, כי לאחרונה אני חש יותר ב"דיזינס" קבוע, ושבערך פעמיים ביום מתגבר למשך מספר שניות, וחוזר למצב של ה"דיזינס" הקבוע.
אומר כבר כאן שאני בהחלט חושש מן הזקנה, ובמיוחד מחולי ומגבלות שונות, ושהמחשבה הזו בהחלט מעסיקה אותי ביום יום, אבל אני לא מזהה איזה "טריגר" ספציפי הגורם לתחושות שפירטתי לעיל.
החשש שה"דיזינס" יהפוך לסחרחורת רצינית שתפיל אותי, מגביל אותי לעתים, עד למצב שבו אני מתקלח בחששות, ומצד שני, כאשר אני למשל יוצא לקניות, אז זה לא מפריע לי לתפקוד.
אני בהחלט לא בדיכאון, אלא שבסוג של עצבות, ותחושת העצבות מוכרת לי מפרקים שונים בחיי, ואני מקבל זאת כדבר טבעי ביותר, כי הרי אי אפשר להיות שמח כל הזמן :)
לסיום: אבקש לדעת אם הסימפטומים האלה מוכרים וידועים כמשהו הנובע מ"סטרס" או חרדה קבועה הנובעת שלא מסיבה ספציפית?
כאמור, ברור לי שתשובתך אינה תחליף לבדיקה ואבחנה מקצועית, אלא שאבקש רק דעה כללית.
בתודה וברכה, ארנון, תל אביב.
לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל
שלום ארנון,
התחושות שאתה מתאר בהחלט יכולות להיות קשורות לחרדה. עם זאת, אם התחושות הללו ממשיכות חשוב קודם כל לפנות לבירור רפואי ולשלול מצב גופני שגורם לכך.
בהצלחה!
שלום שיר
הפורום לא יכול תת מענה לשאלות על תרופות. בריאות,
שלום לך,
יום לפני הזריקה כדאי לנסות להיות עסוקה בפעילויות מהנות- מפגש עם חברים או משפחה, עיסוק בתחביב, פעילות גופנית וכד'.
בהצלחה
שלום עדי,
איננו נותנים מענה לשאלות תרופתיות בפורום זה, יש לפנות לרופא המטפל.
בהצלחה!
פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
מנהלת הפורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.
מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של הלה
דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?
הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?
הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.