הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.

דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.

הוספת שאלה לפורום

X

adhd ודכאון - (רויטל)

שלום וברכה, רציתי לדעת האם מצב של דכאון יכול לגרום לadhd באם הפרעה זו לא הופיעה לפני הדכאון. במידה וכן, האם כאשר הדכאון חולף גם הפרעה זו חולפת או שמא מדובר בהפרעה כרונית? תודה רבה עך המענה

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום רויטל, דכאון לא גורם להפרעת קשב וריכוז. עם זאת, כחלק מהדכאון אכן עלולה להופיע ירידה בריכוז, וסימפטום זה לרוב חולף כאשר המצב הדכאוני חולף. בהצלחה!

רוצים לעשות לי סל שיקום ואני בלחץ - (מור)

שלום רב. אחרי חודשים במועדון תמיכה לנפש רוצים לסדר לי סל שיקום, אני מתלבטת עם לעשות או לא. הם השאירו אותי עם שתי אופציות או לעזוב הכל ולחזור לחיים הקודמים שלי או לעשות סל שיקום. אני הייתי המון שנים בלי מסגרת ורוצים לעשות לי תיקון טיפול. אשמח עם זה אפשרי מה דעתכם? ואיך אני יכולה להקל על הלחץ באופן עצמי בנוסף לטיפול במועדון. אפילו משהו קטן שיכול לשמח אותי ולא להיות בלחץ. אני מודה לכם זה חשוב לי

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום מור, אפשר להבין ששינוי כגון סל שיקום יהיה מלחיץ, אבל לרוב מדובר בתהליך חיובי שמטרתו לקדם תפקוד. מן הסתם מי שהמליצו על תוכנית טיפול זו הם אנשי טיפול שמכירים אותך, וכדאי לשתפם בחששותייך ולהיעזר בהם בתהליך. בהצלחה!

דיכאון ונטייה לאובדנות - גבר בגיל העמידה 60 - (רועי )

שלום רב אני מחפש מטפל לאבא שלי, בחור בן 60. פנסיונר של צה"ל. הוריי נשואים; אבי למעשה שירת כל חייו בצבא ביחידות סגורות; בגיל 47 השתחרר משירות בקבע אחרי 30 שנה. דווקא מהר מצא עצמו בשוק העבודה - בתור מנהל צי רכב של אלבר בצפון. השכר היה נמוך אבל העבודה סיפקה אותו למדי. עם זאת, אבי הוא בחור צנוע, שטובת האחר לפניו תמיד. כל חייו רק שלום אימי ואנחנו, הילדים היינו בראש מעייניו וכך משגדלנו ופרשנו - הוא הפך מחד לסבא נפלא ומאידך- לאיש ללא תחביבים, חברים וב-5-6 שנים האחרונות תעסוקה. הרצון לרצות את אימי ולהיות זמין עבורה ועבורנו, לצד שחיקה מתמשכת בביטחון העצמי בהעדר ציר תעסוקה מסודר הלכו והפכו את אבי לאדם סגור, שלא מרבה לדבר (מעולם לא היה דברן גדול); היחסים עם אימי עלו על שרטון שכן זו טוענת שלא מקבלת ממנו את היחס והנדרש כבן זוג על רקע היותו מסוגר, נתון אך ורק לשליחויות שלה וסוג של "אב בית" ומטפל לעת מצוא כאשר את זהותו האישית, המקצועית, החברית והאישית לא טיפח במשך למעלה מעשור לאחרונה, ובכלל כל שהיחסים עם אימי מסלימים, הוא מאיים באובדנות, בורח ומסתגר, פעם אחת השתכר לילה שלם למרות שכמעט ולא נוגע באלכוהול. לאחרונה אף תועד כאשר לוקח כסא וחבל TRX בניסיון לתלות עצמו. המצב חמור למדי. משעימתנו אותו הילדים עם הסיטואציה הוא נשבר והבין שמצבו לא טוב; שהפך לאיש לא נעים שקשה לדבר איתו, שהוא טוען שהוא אוהב את אמא שלי אך לא מראה זאת כלל ומרבה לשקר ולטייח מולה כדי למנוע עימותים (אימי היא אישה תובענית למדי, כוכחנית ואסרטיבית שלאבי לאורך שנים היה נוח להיות תלוי מאחוריה המאפיינים שלה, ולהיות מופעל על ידה) כולנו הבנו שנדרש טיפול מידי ותהליך לשיקום זהותו האישית של אבי ומתן אוויר ושינוי תפיסת עולמו, ככל שניתן, כדי שיוכל להטיב עם עצמו. דיבוריו על אובדנות בעת מצבי חיכוך ונתק מול אימי, ולאחרונה נסיונו לבצע/לקרוא לעזרה מדליק את כל המנורות. אשמח לחוות דעת כמה מהר ומה ניתן לעשות מלבד למצוא את החמטפל הנכון עבורו; האם לנוכח מה שכתוב מעלה נדרשים מהלכים מהירים ואגרסיביים יותר? אני די מבולבל ומנסה לראות איך מצד אחד אנחנו "על המשמר" ומצד שני לא "דוחפים" את האיש לטיפול פסיכיאטרי במשבר הראשון המובהק בחייו תודה מראש רועי

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום רועי, נשמע שאתם מתמודדים עם מצב מאוד לא פשוט, אך שההתגייסות שלכם, הילדים, לטובת אביכם נוגעת לליבו ומסייעת לו להבין שהוא זקוק לעזרה. בשל החשש מאובדנות, המלצתי היא לפנות לפסיכיאטר באופן מיידי- בראש ובראשונה לשם הערכת המסוכנות, וכמובן לשם המלצה שתנבע מכך לגבי הכיוון הטיפולי המתאים ביותר. לאחר מכן יהיה זמן למציאת מטפל שילווה אותו לאורך זמן ביציאה מהמשבר ובהיבנות מחדש לנוכח כל השינויים שעבר. בהצלחה!

מחלימה מסרטן - (גלי)

שלום וברכה, אני בת 50, לפני שנתיים חליתי בסרטן קשה, עברתי טיפולים קשים מאד, והיום ב"ה מחלימה ,חזרתי לתפקוד כמעט מלא, גם לעבודה כמעט מלא. עוד לפני הסרטן חויתי דכאון ונוטלת כדורי פלוטין וולבוטרן, לעיתים נעזרת בקלונקס. לא הלכתי לטיפול רגשי אחרי המחלה מאחר ולא הרגשתי שיש לי צורך בכך, עבדתי את הדברים מול עצמי תוך כדי המחלה וגם אח"כ בכתיבה של מה שעובר עלי ובשיח עם האנשים הקרובים אלי, גם יש לי אמונה חזקה ומאמינה שזה מה שהחזיק אותי. האם אכן אפשר לעבור ככה בלי טיפול או חיב ללכת לפסיכולוגית? יש לי לפעמים ירידות במצב הרוח אבל סביר. אשמח לחוות דעתכם,תודה.

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום גלי, אין חובה ללכת לטיפול פסיכולוגי. ניתן להיעזר ולהתמודד עם הקושי בדרכים רבות ומגוונות, ואם את מרגישה שמצאת את דרכך- כל הכבוד ובריאות טובה גם בהמשך!

כדור ברינטליקס - (רועי )

בן 60 מטופל עקב חרדה שתפסה אותי חודש וחצי אחרי שהתחילה הקורונה,הייתי במתח עצום לא יצאתי מפתח הדירה מעל חודש הייתי צמוד לחדשות מה שהגביר לי את תחושת המתח העצום,בשלב מסויים התחלתי להרגיש שהשערות סומרות וצריבה בנקודות מסויימות בקרקפת ולחץ מעל העיניים,פניתי לפסכיאטר שרשם לי ברינטליקס 10 מ"ג,אחרי 6 שבועות התחלתי להרגיש הטבה גם בסימפטומים וגם במצב הרוח הדיכאוני שהיה לי,כשהגעתי לשמונה שבועות פתאום תפסה אותי חרדה ונעזרתי בקלונקס,הרופא העלה לי את המינון ל 15 מ"ג,השאלה האם הרגשת ההטבה מראה שהכדור כן מתאים לי ובאמת הוספת המינון ל 15 מ"ג תביא אותי ליציבות נפשית,והשאלה השניה כמה זמן לוקח מרגע שמשנים מינון להרגשת שיפור האם שוב צריך להמתין מספר שבועות תודה מראש

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום רועי, איננו יכולים לתת מענה לשאלות בנושא תרופות בפורום זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. בהצלחה!

אבל - (פרידמן דבורה)

לפני כשבועיים וחצי, נפטר אבא שלי. האדם הצעשמעותי ביותר בחיי. אני במצב נפשי גרוע, הרבה יסוריי מצפון, אין תמיכה משפחתית. ומרגישה שאני משתגעת. לא עובדת . רווקה. זקוקה לעזרה. נזכרת בסבל שלו, ובזה שהוא נפטר לבד. ושקיבל טיפול לא טוב במוסד שבו היה. מאשימה את עצמי למה חא הוצאתי אותו משם ולמה כך ולמה כך. אובססיביות במחשבות. אין לי עם מי לדבר. כיצד יוצאים מזה אם בכלל. מתגעגעת אליו בטרוף. מרגישה אבודה אין חשק אפילו לאכול. הכל חסר משמעות, ואין תכלית לחיים.אשמח אם תעזרו לי.

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום דבורה, צר לי על אובדנך. התחושות והמחשבות שאת מתארת נפוצות לאחר אובדן של אדם קרוב, ויש לזכור כי זה עדיין טרי מאוד. חשוב לעשות מאמץ ולגייס כל תמיכה שאפשר כרגע, על אף הקושי הגדול שכרוך בכך. ציינת שאין משפחה תומכת- אולי אפשר לפנות לחברה או לשכנה על מנת שלא להיות לבד, ולפרוק משהו מהעול שאת נושאת. כמו כן, חשוב לשים לב לפחות לצרכייך הבסיסיים כגון אכילה, הגיינה, שינה, ובמידת האפשר גם מעט פעילות גופנית (למשל, הליכה). אם התחושות הקשות ממשיכות ללא שיפור, ובפרט אם קיים קושי בתפקודים הבסיסיים, כדאי לפנות לסיוע מקצועי (בשלב הראשון ניתן גם להתייעץ עם רופא המשפחה). שיהיה כל טוב ושלא תדעי עוד צער!

משבר נפשי בעקבות בעיית גב - (קארינה )

אני לא יודעת מה לעשות פניתי לכול מיני גורמים בכדי שיכלו לעזור לי אף אחד לא עזר לצערי הרב יש לי בעיה בגב שהתגלתה לפני 4 שנים ולפני שנה חטפתי התקף מהגב לרגל עברתי שנה מאוד קשה ולא קלה והמצב הזה לא נגמר ונמשך ונמשך ואני לא יודעת איך להתמודד איתו לפני חמישה חודשיים עברתי התקף קשה מהגב להרגל הייתה לי דלקת בעצב ולרי לי לצאת מהמצב הלא קל הזה 8 שבועות החלמה שהגיעה רק במרץ ואז שמה באמת החלמתי ירדתי מהקב שהלכתי איתו גם לא דרכתי על הרגל רק אחרי חודש התחלתי לדרוך עליה ואז הייתי עם קב 1 אחד אבל המצב הנפשי שלי התדרדר לא תפקדתי לא ישנתי לא כלום ולצערי גם נפל הקורונה הזאת גם לא יצאתי מהבית במשך חודשיים וגם לא עשיתי טיפולי פיזיותרפיה הייתי צריכה להמשיך בסביבות מאי אבל היו כול דברים שלא יכלתי להגיע לטיפול ואז בחודש יוני התחילו לי כאבים ברגל ימין כאבים אבל רציניים והבנתי שיש בעיה שצריך לחזור לפיזיוטרופיה אבל לא עשיתי את זה ולפני שלושה שבועות חטפתי התקף נוסף לרגל ועכשיו אני שלושה שבועות אחרי אני עושה טיפולים ויש כאבים של ריאקציה שזה לא נעים אבל אין ברירה כי עם אין ריאקציה הגוף לא מגיב לטיפול זה טיפולי ריאקציה זה לא כאבי עצב אבל עדיין זה כאבים לא נעימים אני לא ישנה בלילה בקיצור החיים שלי בגהנום וגם צצה הבעיה הנפשית שבאה עם המצב הזה גם המטפל שלי לא ממש תורם לי למצב זורק לי מילים לא נעימות מילים קשות לא רוצה לדבר על זה בקיצור נסיתי גם פסיכולוגית אבל גם ממנה לא היה מענה אישה רעה זהו זה המצב שלי כרגע עכשיו אני מחכה להחלמה ולעשות משהו שיחזור אותי למסלול החיים ולהתחיל לטפל בבעיה שתמנע את כול ההתקפים האלה

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום קארינה, נשמע שאת מתמודדת עם מצב לא פשוט גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הנפשי, ותקופת הקורונה בוודאי לא תורמת למצב. על אף האכזבה שחווית מטיפול פסיכולוגי, זה חשוב מאוד שתקבלי עזרה ותחזרי בהדרגה לתפקד ולהיות פעילה ככל שניתן. אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג רפואי/שיקומי שמתמחה בסיוע במצבים כאלה. בהצלחה!

שביתת העובדים הסוציאלים - (גליה)

אני נמצאת במועדון תמיכה,ולצערי הרב יש שביתה של העובדים הסוציאלים. המועדון שלנו סגור מאז החלה השביתה ואני מרגישה שזה חסר לי ואין לי מה למלא את עצמי בבוקר. עם זה אפשרי אשמח לעצות. תודה,

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום גליה, זה לא פשוט כשהשגרה מתערערת כך. כדאי לנסות ככל שניתן לייצר לעצמך פעילויות, אפילו קטנות, במהלך היום. למשל, לצאת להליכה, להקדיש זמן לאיזשהו תחביב וכד'. בנוסף, כדאי לנסות להפגש יותר מהרגיל עם בני משפחה וחברים שיכולים להוות דמויות תמיכה בתקופה זו. בהצלחה!

מירו וליריקה - (דודו)

שלום רב אני סובל מכאבי גב תחתון מקרינים לרגליים ומקבל מירו 45 מג שעוזרים לתאבון ושינה. התחלתי השבוע טיפול הליריקה 75 מג בוקר וערב . שאלתי האם צריך להוריד בהדרגה את המירו או שאין קשר בין התרופות ולהמשיך ליטול כרגיל ?

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום דודו, איננו יכולים לתת מענה לשאלות בנושא תרופות בפורום זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. בהצלחה!

טיפול בדיכאון והתמכרויות - (הייי)

היי, יש לי חברה בת כמעט 30, ממש כמו אחות, שחיה כבר למעלה מ15 שנים עם דיכאונות. בנוסף לדיכאון, היא מכורה לסמים, גברים ואוכל. היא הייתה באינסוף מקומות, טיפולים, פסיכאטרים וגם נוטלת כדורים. אני חלק פעיל מאוד בחיים שלה ועוזרת למשפחה שלה בכל מה שצריך כדי לטפל בה. המשפחה שלה כבר ממש הרימו ידיים, והגענו למוצא האחרון, להכניס אותה לטיפול במחלקה סגורה שנועד לטיפול בהתמכרויות וכמובן לטיפול הרגשי. יש לה עסק מצליח( הדבר היחידי שמשאיר אותה קצת עם הראש מעל המים), כלב והיא מפחדת מאוד (בצדק) להיכנס למקום למשך 3 חודשים. היא טוענת שכבר ניסתה הכל, היא יודעת הכל, כל הטיפולים ה"הוליסטיים" של גוף ונפש לא ייעזרו לה, זו לא היא (ככה היא טוענת כן?) אי אפשר להכריח בחורה שעוד מעט בת 30 להיכנס למקום כזה, אבל היא ממש ממש נאבדת לנו מול הידיים התחושה שמלווה אותה ביום יום, כל שעה זה שאין לה מה לעשות בעולם הזה, הכל הבל הבלים ושלא בא לה לחיות פה יותר. ממש ממש אשמח לעזרה, שאולי תיתן לנו קצת אור, אפילו טיפים וכלים להתמודדות של המשפחה איתה.

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום לך, את מתארת מצב מאוד מסובך, ואכן קיים חוסר אונים מאוד גדול מול זה. זה נכון שלא ניתן לאלץ אותה להתאשפז, והדבר שנותר זה להמשיך להיות שם לצידה ולנסות, עד כמה שזה קשה, גם להבין ולכבד את עמדתה כלפי העולם, ולעזור לה לחזק את הדברים בחייה שבהם היא כן מצליחה למצוא משמעות. בהצלחה!

טיפול רגשי - (שרית)

שלום רב. אני נמצאת בטיפול רגשי על בסיס יומי. קבוצת תמיכה,מקבלת תרופות ובזמן האחרון אני לא כל כך מרגישה טוב. אני חוזרת הביתה עם מועקות. שינו לי את התרופות לפני לא הרבה זמן ואני מרגישה שזה לא עוזר עדיין. הרופאה שלי אמרה שזה לוקח זמן עד שזה משפיע. איך אני יכולה להקל על עצמי בבית כדי שארגיש יותר טוב עד שזה ישפיע? אני מטופלת בקהילה בחוץ לא בבית חולים

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום שרית, נשמע שאת עושה הרבה מאוד כדי להקל על עצמך, ולעיתים, על אף הקושי, צריך להתאזר קצת בסבלנות. כשאת בבית כדאי לנסות להעסיק את עצמך בפעילויות מהנות, לעסוק לפחות במעט פעילות גופנית (למשל, לצאת להליכה) ולנסות לבלות יותר עם משפחה וחברים. בהצלחה! בברכה, דר' הלה רובין מי-טל פסיכולוגית קלינית מומחית טל. 054-3103307

חרדות/דכאון - (ניסים)

שלום, אני בן 40 נשוי עם ילדים. בעבר סבלתי מחרדות קלות והלכתי לפסיכולוג וגם לקחתי כדורים לא זוכר את שמם. בזמן האחרון החרדות התגברו והפכו גם לדכאון וכאבים חזקים בגוף ששום בדיקה לא הראתה משהו מיוחד. לפעמים אני חושב גם על התאבדות ככה יעבור הכל. מה אפשר לעשות? למי לפנות? האישה לא כל כך עוזרת ,היא לא חוותה את זה על עצמה ואומרת שהכל בראש. אשמח לעצה ממישהו/י שעבר את זה.

לחץ לתשובה מאת הלה רובין מי-טל

שלום ניסים, נשמע שאתה מאוד סובל ואין סיבה להשאר עם זה לבד- כדאי למהר ולפנות לעזרה. תמיכה והבנה מבת הזוג בהחלט יכולה לעזור אך זה לא תמיד יכול להחליף עזרה מקצועית, כפי שאתה אולי כבר מכיר מהטיפול שעברת בעבר. חרדה ודכאון הם בהחלט ברי טיפול, ואני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית באזור מגוריך. בהצלחה!

>>
6
7
8
9
10
<<