פורום גיל ההתבגרות

מנהל פורום רועי אזולאי

רועי אזולאי מנחה הורים ומשפחה פרטני ובקבוצות בגישה האדלריאנית,

בעל B.A במדעי הרוח והחברה וm.A בחינוך. מאמן אישי ומומחה לגיל ההתבגרות. מנהל פנימייה לנוער בסיכון.

ברוכים הבאים לפורום גיל ההתבגרות.

גיל ההתבגרות הינו שלב בחיים מאתגר, חשוב ובעל השפעה רבה בהתפתחות האדם, בעידן בו אנו חיים האתגר הופך למאתגר שבעתיים, הורים רבים מחפשים כילים ודרכים בכדי להצליח להתמודד עם אתגרי הגיל בצורה מיטבה ובמקביל המתבגרים עצמם רוצים לחוש את חווית הבגרות והעצמאות לה מייחלים משחר ילדותם. הפורום ישמש כקרקע פוריה להעלות סוגיות, שאלות ושיתופים מהתמודדות היום יום עם אתגרי הגיל ובכלל עם החוויה ההורית אשר מתמודדת עם שלב חדש, אחר ולעיתים לא מוכר.

בפורום אתייחס ואתן מענה התחלתי וראשוני לשלל הסוגיות שיעלו כאן, כאשר אתם מוזמנים להעלות סוגיות שונות ומגוונות עימם אתם מתמודדים.

בהצלחה!

הוספת שאלה לפורום

בן 17 - (מירב)

שלום בני בן ה 17 הוא מצד אחד ילד שמוקף חברים ומהצד השני ילד חסר בטחון שטוען שאין לו באמת הרבה חברים ושהוא איתם כי אין לו מה לעשות, אהל בפועל מבלה יום יום עם חברים ואפילו יש לו כבר מעל שנה חברה בקיצור על פניו בן 17 די תיפוסי. בשנה האחרונה הוא התקרב לילד בן גילו ויצר איתו חברות טובה וצמודה יותר מאשר יש לט עם יתר חבריו, אך לצערי הוריו של אותו ילד פנו אלי והזהירו אותי כי בנם שלהם מתעסק בגראס ובורח המון מהבית שהבן שלהם ממש ילד קשה ומתוך דאגה לבני ביקשו שארחיק את בני מהילד שלהם. לאחרונה הם שוב פנו אלי (הוריו) וציינו בפני שככל הנראה גם הבן שלי עישן יחד עם בנם גראס כי הם עקבו אחרי בנם וראו שהוא ניפגש עם בני ולאחר מכן חזר "מסטול" הביתה, הם אמרו לי שכדאי לי לשים 10 עיניים על הבן שלי כי הוא לא כזה תמים וכי הוא עושה עלי מניפולצייות בכדי שאני יאמין שהוא בסדר. במקביל לזה נחשפתי להודעות שנכנסו לפלאפון של הבן שלי ורמזו על כך שאכן גם הוא מתנסה בגראס. פניתי לבן שלי והוא טען שאכן הוא התנסה עם כמה חברים מתוך סקרנות ושהוא יודע מה ההשלכות לכך ואין לו כל כוונה לפגוע לעצמו בעתיד, עוד הוא אמר שבגלל שהוריו של חברו מסובכים עם הבן שלהם ולא יודעים מה לעשות איתו הם מחפשים לערב גם אותנו ולצייר את בני כבעייתי. הבן שלע גם סיפר לע שאכן החבר שלו מתעסק בגראס ולכן הוא כבר בקושי מסתובב איתו כי יתר החברים גם לא רוצים בחברתו של אותו הילד. אני באמת לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני מאמינה לבן שלי ובוטחת בו ומצד שני מאוכזבת שהוא הרשה לעצמו להתנסות בגראס דבר שערער את האימון שלי בו. אני לא יודעת מה לעשות אם אכן והדבר נכון ובני מעשן גראס ומשקר אותי? כשפניתי אליו בעניין הזה והבעתי את חוסר האימון שלי בו הרוחות בבית ממש סערו והוא טען שהוא לא בקטע של סמים ולמה אנחנו בוחרים להאמין להורים של הילד ולא לו. באמת שאני וגם בעלי מרגישים בתוך סרט שאין לנו מושג איך פועלים בו. חשוב לי לציין שבעלי בטוח שבני בוחר להתנסות בגראס כי הוא אוהב את הסיכון והחברה הזאת, ומצדו פשוט לקחת את הילד ועד גיוסו לצהל להעביר אותו לפנימייה בעיר אחרת רחוק מהסביבה שלנו היום. הבן שלי כמובן לא מוכן ואפילו בבכי ביקש שנשחרר ממנו כי הוא לא כמו החבר שלו והוא לא משקר אותנו והוא אחראי למעשיו. יש לי עוד 2 בנות בת 21 ובת 9 ואני מרגישה שבגלל האוירה בבית הן די מצוברחות כאילו כל הבית התערער לי מאז שאותה האמא פנתה אלי ובעצם הסהירה אותי מפני בני שעושה עלינו מניפולציות ואינו כזה תמים.

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב גיל ההתבגרות ידוע כשלב סוער אשר לעיתים גורר סקרנות ופיתוי למחוזות שאנחנו כמבוגרים לא תומכים בהם. בסיפור שלך יש נק אור ונשמע שהנער בוטח בך . משתף ומאמין בקשר שלכם. אכן נוצרת נק אמביוולטנית לגהי העובדה שכאשר עשה שימוש לא מיד בה ושיתף אז זה אינו אומר שרצה לפגוע באמון. הסמכות ההורית יכוחה להתחלק למצב בו אני נוכחים בחיי הילד מרחוק וזה כאשר אנו סומכים עליו ויכולה גם להעשות מקרוב. וזה מה שיש לעשות במקרה זה להבהיר לו את עמדתכם בנוגע לחומרים אסורים, להדגיש כי הרצון הוא לסמוך ולבטוח ועם זאת להיות מעורבים באשר לאת מי פוגש, מה מהות המפגשים וכד. מחשבות על פנימייה הן מרחיקות לכת ובעיקר אינן מבטיחות דבר. לכן זו הזדמנות דווקא לחזק קשר. לעבוד ולדרוש אמון ולהדגיש כי כל מטרתכם היא טובה ובעבורו. כמו כן לעשות את הנידרש למען אווירה משפחתית טובה ונעימה . בהצלחה

ילדה מתבגרת בת 12 - (אפרת)

יש לי בת בת 12, עם מדבר הקורונה היא מאוד שמנה והגיע ממש למשקל כבד, זה ממש לא מזיז לה כשאני מדברת איתה על לרדת במשקל, בנוסף יש לה אנטי לכך שהיא נהפכה לאישה היא מסרבת לשים חזיה אלא רק גוזיה אפילו שיש לה חזה ממש גדול בנוסף היא לא מורידה שערות ובכלל לא מקפידה על היגיינה נשית. איך אני אמורה להתיחס למצב אני מדברת איתה וזה לא מפריע לא בכלל, אבל אני חוששת מהמעבר לכיתה ז ולמה שמצפה לה . מה עושים? איך מתנהגים?

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב ראשית אפשר להתרשם מהדאגה והאכפתיות שלך כלפיה . כאשר הילדים שלנו בוחרים בחירות שונות ממה שאנחנו היינו רוצים או מהמצופה זה מעורר בנו תסכול גדול, אותו תסכול גורם לנו לעיתים להגיב ממקום לא נכון. ראשית בבסיס אם אילו יהיו הבחירות שלה אזי זה מה שהיא תבחר חרף העובדה שזה ניראה לא מותאם. לצד זה דווקא להרפות בביקורת ולנסות לעודד אותה ממקום חיובי יכול להניע שינוי. ממליץ לך לקחת פסק זמן מלהתייחס לנושא, ממש להגיד לה אני כאן בשבילך אם תרצי אבל זה החלטה שלך וממש לשחרר את הנושא. כך יגדל הסיכוי שאכן תרצה לעשות שינוי אם בעזרתך ואם לא. בהצלחה

אירוע חריג עם מתבגר - (מיטל בכור)

שלום, אני נשואה לגבר מדהים שהביא עמו הביתה שלנו 6 ילדים מהזוגיות הקודמות שלו. אנחנו נשואים כבר שנתיים, בעקבות הסגר האחרון אחד הילדים, בן 14 התמכר משמעותית לפורטנייט, ובמשך שלושה שבועות האחרונים משחק בזה נון סטופ. הבת הגדולה של בעלי גילתה בתחילת השבוע שהעבירו לה עסקאות בכרטיס אשראי בסכום של 4,500 שקל. בדיעבד מסתבר שזה היה הבן ששיחק בפורטנייט וקנה שם באופן סיסטמתי במשך כל השלושה שבועות האחרונים. אנחנו נשמח לקבל סיוע באיך נכון לטפל בזה. תודה רבה

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב אכן התקופה האחרונה בפרט גרמה לשיבוש משמעותי בסדר היום של הילדים. חלק מכך גרר הימצאות ומשיכה גדולה למשחקי מחשב וכד'... המקרה הנ"ל מתאר לא רק משחק ממושך' כי אם הוצאת כספים שלא ברשות תוך הסתרה וכד'.. ראשית אני ממליץ עבודה עם המתבגר על שhקום האמון שנפגע תוך דגש מרכזי על ערכי הבית. בנוסף ממליץ לפנות להדרכת הורים לקבלת כלים משמעותיים בנושא. בהצלחה

החלפת ביגוד בין אחים - (נמרוד)

יש לי שני בנים. ןבן 16 ובן 14 שניהם באותה מידת ביגוד. מכנסי ג׳ינס יקרים ואני חושב שמין הראוי לקנות נניח שניים/שלושה צבעים שונים ושיחלקו האחים בינהם. אך הבן הגדול אינו מסכים בשום פנים ואופן לא מעוניין שיגעו לו בבגדים שלו. האם זה נכון לריב איתו כי הגיוני לי ששניהם יחלקו באותם ג׳ינסים כי לא הגיוני לקנות 2-3 ג׳ינסים לכל אחד מפני שזה הרבה מאוד כסף או שהוא צודק? תודה רבה מראש, נמרוד

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב, ילדים בכלל ומתבגרים בפרט מחפשים תחושת בידול, נפרדות וייחודיות. זה טבעי שהוא ירצה את הפרטיות שלו בכול האמור ללבוש, הוא אינו חייב להתחלק עם אחיו בביגוד אם אינו רוצה, זו בהחלט לא סוגייה שכדאי להגיע למריבה והעכרת אווירה בגללה. עם זאת כן ניתן לשים גבול בנוגע לסכומי הקנייה וכד בהתאם ליכולת המשפחתית. בהצלחה

אהבה נכזבת של בן 12 - (עדנה )

בני בן ה12 מפותח מכפי גילו, הכיר באינטרנט בקבוצת משחק בתקופת הקורונה נערה שמבוגרת ממנו בשנתים מעיר אחרת , בין השנים התפתח קשר רומנטי וירטואלי ללא מפגשים. הקשר כולל שיחות טלפון, הודעות , ועכשיו יש גם צורך במפגש. כאשר בררנו קצת יותר לעומק מסתבר שבני שיקר לגבי גילו וכן שהנערה עברה נסיון התאבדות בעבר הלא רחוק. אנחנו חושבים שהקשר לא נכון ולא מותאם ואנחנו מדברים איתו על הפסקת הקשר . מסתבר שהקשר די עמוק (על אף שברור לי שחלק גדול ממנו מבוסס על פנטזיה), הוא טוען שהם אוהבים אחד את השני וממש פרץ בבבכי כשביקשנו ממנו לחתוך. האם יש משהו שאנחנו יכולים להגיד או לעשות כדי לעזור לו לצלוח את הפרידה? כמובן שנתמוך בו. הוא סהכ בן 12, נפש רגישה, אני פוחדת שיעשה לעצמו משהו למרות שאני לא חושדת שהוא אבדני . אני ממש דואגת.

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב. ראשית חיובי מאוד שהנושא פתוח ומדובר בינכם. גיל ההתבגרות מביא עימו רגשות רבים בעוצמות חזקות, מכאן שחשוב מאוד הליווי שלכם אותו סביב הרגשות החזקים שחווה, זו הזדמנות לדהר על מה היא אהבה, מהו קשר ועוד סביב בינו לבינה. תמיכה והכוונה ללא שיפוט וביקורת יסייעו לו להבין שאתם בדאגה אליו ולא על מניעה. בהצלחה

בתי המתבגרת - (אמירה)

היי כבר קרוב לשנה היחסים עם בתי מתדרדרים. אני אם חד הורית ובתי בת המעט 15. בתי ילדה רגישה טובת לב חכמה ומוכשרת מתייחסת אלי כאל אדם נחות, מזלזלת בי מקללת אותי נועלת את הדלת וכשאני אוצה לשוחח איתה היא פותחת חריץ קטן ואז כמובן אני לא מדברת. לא יודעת איך לנהוג יותר. עשיתי הכל, ניסיתי לדבר אך ללא הצלחה , הלכתי לטיפולים עשיתי מה שאמרו לי ולא עזר.. אני מרבה לשתוק בבית עד שלא יכולה יותר ואומרת משפטים נוראיים מהכעס. אני כבר קרובה להרים ידיים ופשוט לא לדבר איתה בכלל. מחוץ לבית היא פעילה חברתית ומאד אהובה

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב! מדברייך עולה כי מערכת היחסים בבית בינכם לא מצליחה לקבל מקום טוב רגוע ומתקשר, ראוי לציין כי זה משמח מאוד שבחוץ היא מנהלת קדרים בצורה טובה, מה שמלמד כי היא בעלת מימנויות אך כפי העולה בבית חווה קושי ליישם זאת, אני שומע בדבריחך את התסכול מחד והרצון מאידך, ראשית אומר אל תתייאשי, אין לי ספק כי ביתך זקוקה לך וכרגע יש רק למצוא את הדרך, כאשר "הדלת" נעולה צריך למצוא פתח אחר שמטרתו היא הזמנה לשיחה, מכתב, גורם משפחתי מקורב וכד יכולים לתת פתח ראשון לשיחה שעלייך להתכונן אליה היטב, המטקה היא לאפשר ליחסים לעלות על דרך חיובית ללא ביקורת, שיפוט וכעסים. אני מניח שבכדי לייעץ בצורה מדוייקת יש צורך ברקע נוסף, אך מתוך מה שציינת נשמע שבתך מחזיקה כעס בתוכה, אם תדעי על מה ולא תרתעי מפנוי אפשר יהיה להתחיל לפרק זאת ואט אט לשזור קשר קרוב. בהצלחה

הערות גזעניות לנער - (מאיה)

היי, יש ילד מתבגר בן 16 חזרתי מהעבודה יום אחד ושמעתי אותו כועס על חבר שלו שאלתי אותו אחכ במה מדובר והוא אמר לי שהחבר סיפר לו שקבוצת ילדים אמרו עליו שהוא "שחור" ונראה בכלל מאומץ (כי אנחנו יותר בהירים ממנו למרות שאנחנו ספרדים במוצא) על כל פנים, הוא מאוד נעלב וממש הרגשתי שירד לו הביטחון העצמי כמובן שחיזקתי אותו ועודדתי אותו אבל הייתי שמחה לשמוע ממך המלצה מה לומר ואיך לעודד בעניין כמו גזענות שלצערנו עדיין קיימת.

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

היי, ראשית אכן חוויה לא נעימה לבנך, לצידה אומר זאת בצער, זה חלק ממציאות חיינו שבה אנו חווים וסופגים לעיתים הערות,עלבונות וביקורת בלתי רצויים, על כן חשוב תמיד לדבר עם הילדים שלנו על החוסן שלהם, על כך שאמירת האחר אינה מהווה אמת לגבינו, וכי כמה חשוב לסמוך על עצמנו ויכולתינו, הללו לא יעלימו את כאב הפגיעה מיד, אבל בהחלט יכולים לנסוך ביטחון בעצמנו, עוד אציין כי העובדה בנך שיתף אותך היא נק חוזק משמעותית ועל כך הייתי מחזקו בנוסף כיון שזו דרך נהדרת להתמודד באמצעות השיתוף בהצלחה

בת 15 מרגישה בודדה. מחפשת רעיונות להרחבת מעגל החבר - (מרי)

שלום רב, אני אמא של ילדה מקסימה בת 15. שקטה, נעימה, יפה. בשנה האחרונה היא נורא בודדה. לאחרונה היא ביקשה לקנות כמה עציצים לחדרה. לכל עציץ היא הצמידה פתק עם שם של בן אדם! יש לה קשרים חברתיים מעטים ולא מספיק משמעותיים. היא זקוקה לחברות. ואולי חבר. קשה לה להיות עם עצמה לבד. לדעתי היא עכשיו במצב שיגרום לה לקבל החלטות שגויות, למשל כמו התחזקות... היא חייבת להיחשף לאנשים נוספים כי אלה שבסביבתה לא מספיק קרובים אליה. אולי קיימות סדנאות, פרויקטים, קורסים, קהילות של ילדים בגילה שתוכל להצטרף ולהכיר עוד ילדים? ?? תודה רבה!

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב אני שמח לשמוע שיש לה רצון לקשרים חברתיים ומוטיבציה לכך. ללא ספק הקשרים החברתיים הם ערך משמעותי וחשוב לבריאות ולהתפתחות. בימים אלו לא מתקיימות קבוצות וכד אך אני ממליץ כן לגשת לתהליך של אימון או טיפול בכדי לסייע ברכישת מימנויות ולעבד את הקושי סביב הקשר החברתי בהצלחה

מסך - (עירית )

שלום רב ביתי בת ה 12 לאחרונה מעדיפה להסתגר בחדרה מול המחשב וממעטת ליצור קשר חברתי. לציין כי שנים רבות שמתי לב שבשעות אחהצ אין לה באמת קשר חברתי ( לא קיבלה יותר מדי הצעות להיפגש בבית של חבר, לא צלצלו אליה חברות...למעט תקופות לסירוגין של קשר עם ילדה אחת שהסתיים כעבור זמן מה כאילו לא היה קשר בכלל ומפגשים קבוצתיים בהם רוב הכיתה השתתפה). במהלך ימי הקורונה הדבר צרם לי יותר מאחר ובמהלך התקופה הקודמת היא היתה הולכת לחוגים מה שכנראה גרם להסוואה של הבידוד החברתי מאחר ובחוגים מן הסתם נפגשה עם בני גילה). ניסיתי להבין דרכה מה קורה מבחינת מפגשים חברתיים בכיתתה .לעיתים הסבירה, לעיתים העדיפה שלא לשתף ולעיתים נראתה כועסת כשניסיתי להבין יותר .....כעת לאור המעבר לחטיבה הקשר החברתי פחת מן הסתם - לא הספיקה להכיר מעגל חדש שאולי היה קצת מעורר אותה חברתית. בשנה האחרונה היתה לה חברה טובה שניתקה עימה את הקשר והצליחה לפתח קשרים חברתיים רבים אחרים דבר שלצערי לא תורם למצבה שכן מן הסתם לבטח מודעת לפער ביניהן. היא טוענת שלא מעניין אותה כמו בעבר להיפגש עם חברות. מרבה לומר על דברים רבים שמשעממים אותה. את החוג היא עזבה. איני יודעת כאמא כיצד לפעול שכן איני יכולה "לשדך" לך חברויות כפי שהצלחתי בעבר ( ניסיונות כאלה ואחרים לחבר..) ומצד שני אני פשוט עצובה מהמצב ונאכלת מבפנים. על פניו נראית בסדר ומבסוטית משהותה בחדר לבדה אך נשאלת השאלה עד כמה אמתח את התקופה הזו בטענה כי כיף לה בצורה הזו והיא לא מעוניינת לעשות דברים אחרים איפה נמתח הגבול בין להגיד "מספיק...צאי החוצה ותעשי משהו אחר.." לבין הפגיעה בבחירותיה שכן אולי בעצם האמירה של תצאי מהחדר ותעשי דברים אחרים /תזמיני חברות יתגלה משהו שיפוטי שיחדד לה את הבידוד שכן את מי תזמין אם אין לה שום חברה ???? מה למעשה יכול ליצור כזה ריחוק מילדים בני גילה ????? היא ילדה מוכשרת, חכמה וטובה ואני באמת מנסה להבין מה הגורם לפער הכ"כ הגדול הזה בין המראה אסרטיבי שדבק בה לבין הילדה שנעולה בחדרה לבדה .?? גם כאשר אני מציעה ללכת למשפחה...בית מלון או כל דבר אחר כדי לטשטש את המצב היא מתנגדת וטוענת שכיף לה בבית ולא בא לה לעשות משהו אחר. אני מאודדדד מוטרדת מהמצב הזה ובאמת אובדת עיצות !!

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב, המציאות החברתית היא אכן דבר חשוב ומשמעותי בכלל ובגיל ההתבגרות בפרט. להורים רבים יש שאיפה שלילדהם יהיו חברים רבים ואף שיחשבו מקובלים, אולם אין זה הכרחי וחובה, מספיק שלילד יש 2-3 קשרים טובים בכדי שימוש בטוב, חשוב לציין שלא כל הילדים כמו בני האדם בהכרח מצטיינים בסיטואציה החברתית וזה גם בסדר. ראשית אציין כי מה שעלייך לשים לב הוא האם מצבה הנפשי חיובי? האם היא חיונית? האם לרוב מצב רוחה תקין ויציב? בהנחה שכל הוא הדבר אזי ייתכן מאוד שהיא מוצאת מקורות שעושים לה טוב ואולי מרגישה חוסר ביטחון ביצרת קשר עם הסביבה, לזה ניתן לתת מענה מקצועי כאשר איש מקצוע עם מומחיות בגיל ההתבגרות יכול לסייע לה. כאם חשוב שתתפסי מקום מעודד ולא שיפוטי, לעיתים אנחנו גורמים למתבגרים לחוש לא בסדר עם הבחירות שלהם וחבל, מדובר על שלב חיים דינאמי במהותו אשר כולל התגבשות ולכן דווקא הקשר הטוב בינכן הוא חשוב תוך מסר ברור של אני סומכת עליך. בהצלחה

בתי בת ה13 - (ניר)

הבת שלי, בת 13, עברה השנה לחטיבת ביניים והכירה ילדה בכיתה שלא נראתה לנו מההתחלה. היא רבה עם ילדים בקבוצת הווטסאפ הכיתתית מיד בתחילת השנה וקיללה שם. הסברנו לבת שלנו שאנחנו לא חושבים שהיא מתאימה כחברה והיא אכן התרחקה ממנה אבל בחודשים האחרונים הן הפכו לחברות ממש קרובות. הן משוחחות בטלפון בזמן החופש גם באמצע הלילה ואנחנו מודאגים. לפני חודשיים הן היו יחד בקניון ולמרות שהבת שלי הבטיחה שאמא של החברה תחזיר אותן הביתה בתשע הן לא חזרו והסתבר שהלכו לחנות רחוקה מהקניון שנמצאת באזור תעשיה בלי להגיד לנו. כל הנסיונות להרחיק בינהן לא ממש צולחים. לאחרונה התקנו על הטלפון שלה תוכנת מעקב כי אנחנו חוששים שהיא עושה שטויות באינסטגרם ואכן גילינו שהיא מתכתבת עם בנים שהיא לא מכירה ומתכננת יחד עם החברה מפגש עם אחד מהם. אנחנו רוצים להתערב בנושא אבל חוששים שאם תדע שאנחנו רואים מה היא עושה בטלפון היא לא תבטח בנו יותר. אשמח לעצה מה עושים. אני מיואש. תודה.

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב, הרצון להיות שייך וחלק בגיל ההתבגרות הינו חזק מאוד וסוחף את המתבגרים. את מתארת מצב בוא החברה הינה דמות שאינה מיטיבה עם ביתך ולכן דאגתך ברורה, עם זאת בעבר הצליחה להתנתק ולבחור אחרת. הדרך המרכזית עליה יש להתבסס היא שיח מכבד לצד גבולות. יש חשיבות לשיחות שמביעות את דאגתכם ורצונכם בטוב עבורה, במקביל אם קיימים דברים שאינם מיטיבים שלא לאמר מסכנים עליכם לנקוט עמדה ברור ומגינה כלפיה. אכן אם עקבתם אחריה מאוחרים גבה וללא ידיעתה זה מסוג הדברים שיכולים ליצר חוסר ביטחון ביחסים לכשתגלה זאת. ייצאו דרך ביניים דרכה ובאמצעותה, ובה העלו את החשש שלכם.במקביל מציע לשקול לבדוק אפשרות של אימון אישי/ ייעוץ עבורה ועבורכם כיון שייתכן וזקוקה להעצמה ועבודה על הדימוי האישי שלה. בהצלחה

בחדר עם הבן זוג - (בדוי)

היי, אני בת 20 עם החבר שלי 3 שנים. ההורים שלי מאוד קשים ורק לפני חצי שנה בערך הסכימו לי להביא אותו לבית אך רק לסלון. הם לא מסכימים לי להיות איתו בחדר או לישון יחד. מה ניתן לעשות? האם זה בסדר שמישהי בת 20 אחרי צבא תביא את הבן זוג שלה לחדר ושישנו יחד? תודה רבה

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

שלום רב, הדברים שאת מעלה מבטאים תיסכול מובן, בחורה בוגרת בגילך אכן ראויה לרמת עצמאות שכזו, עם זאת בכול בית ישנן נורמות ותפיסות שלא תמיד עומדות בקנה אחד עם המקובל. ההמלצה הטובה ביותר היא לשתף את הורייך באי הנוחות שאת מצליחה בה ולנסות להגיע איתם להבנה מכבדת ומאפשרת שתגרום לך לחוש את אותה עצמאות שאת כה רוצה. בהצלחה

בת 15 - (שרית)

שלום רב בתי בת 15 והתוודתה בפני כי קיימה מין אוראלי עם ידיד שלה משום שהסתקרנה. אנחנו בית שמדבר על הכל ותומך מאוד, לא תהיה שאלה שאחד מלדינו ישאל ונשאיר ללא מענה. הכל בגבולות הגיל, כמובן. עם זאת, אנחנו מדגישים כי הסקרנות המינית ידועה לנו אך יש גיל לכל דבר, חוויות מיניות חשוב לחוות עם מישהו שאנו במערכת יחסים איתו וסומכים עליו, הסבר על מחלות מין, אמצעי מניעה וכו'. כשסיפרה לי על זה, לא צעקתי והשתוללתי אבל כן הזדעזעתי מבפנים אמרתי לה שאני מאוכזבת ממנה שעשתה צעד כזה, עם ידיד (אפילו לא חבר) ושאקט כזה הוא מאוד אינטימי, שלא נדבר על לא מוגן מפני מחלות. הילדה מאז ומתמיד חיה בסרט שהיא בת 20 לפחות וזה מתבטא בהמון תחומים. באותו ערב "שזרקה את הפצצה" נסעה לישון אצל הבת דודה שלה ותחזור עוד מספר ימים. אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליה. בכל פעם שתצא עם החברים אחשוב רק על מה אם תעשה שוב נסיונות כאלה, למרות שטענה כי זה לא יקרה שוב. אני מאוד כועסת, מתפוצצת מבפנים, מרגישה מושפלת בשבילה, שלא נדבר על החשש שלי שהנושא יופץ ויתייג אותה. מה תהיה הדרך הנכונה לנהוג? ברור שננהל על זה שיחה כשתחזור. אודה למענה

לחץ לתשובה מאת רועי אזולאי

ראשית אציין כי זזה מאוד חיובי שבחרה לשתף אותך , זה אינו דבר מובן מאליו במיוחד בגיל ההתבגרות מה שמעיד על הקשר בינכם. אני שמח לשמוע שלא "התפוצצת" מה שלבטח היה מרחיק אותה ומעורר אשם ואכזבה. אכן כפי שכתבת לכול דבר יש גיל ושלב חרף הסקרנות, ובנקודה זו כיון שאין לשנות את שקרה חשוב להשקיע תקשורת חיובית וטובה במה יקרה בהמשך, בעיקר סביב הנושא של מוגנות, התאמה לגיל וכד. סקרנות בגיל הזה היא ממש שם נרדף, אני מציע אכן לשוחח ואף להדריך, תוך כדי הקשבה פעילה למה הניע אותה, אם השיחה מגיעה לנק הפנמה והבטחה לגבי העתיד מאוד חשוב בעניי דווקא כן להיות במקום שסומך. מלכתחילה ישנם דברים רבים עליהם אין לנו שליטה, ולכן רק הקשר הוא המפתח לטובת העניין. בהצלחה