פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
שלום אמא,
את שואלת שאלה מהותית ומורכבת, אנסה לענות לך עליה באופן כללי..
אכן, הגיוס לצבא אינו חוויה קלה ופשוטה, קל וחומר אם המוטיבציה מלכתחילה אינה גבוהה במיוחד. עם כל הקושי עדיין ניתן לומר כי הרוב הגדול של המתגייסים צולח את חבלי ההסתגלות ומתאקלם בשירות. כוחות הנפש פועלים בשירות הבריאות וישנה יכולת טבעית להתמודדות ולהתרגלות.
רמת המצוקה צריכה להיבחן ב-3 מישורים עיקריים:
1. זמן- מצוקה נפשית בימים הראשונים לגיוס וגם לאורך הטירונות היא נורמלית. לכן לעיתים אם מחכים קצת זה עובר.אם המצוקה מתפרשת על פני תקופה ארוכה יש מקום לבדוק ולבחון. כמומ כן ניתן לשאול לגבי התחושות הלא נעימות- האם הן רק בחלק מהיום? האם כל היום? שעות מסויימות?
2. עוצמת המצוקה- הכוונה לעוצמת הסימפטומים. כאן למשל נבחין בין דכדוך קל לבין מועקה גדולה, בין אי נוחות לבין קשיי שינה ותיאבון מהותיים. בין מחשבות על הבית וגעגועים לבין מחשבות קשות על החיים (ועל המוות)..
3. חריגות- עד כמה דומה המצוקה באופייה ובעוצמתה לפעמים אחרות בחייו בהן התקשה. ברור שחווית הגיוס שונה במהותה אך עדיין ניתן לשאול בתוכך- זה מתאים לילד שלי להתנהג ככה?...מוכר לי? כמה זה חריף? השתמשי בהכירות ובאינטואיציה שלך.
וכמובן- השתמשי בקשר עימו, שוחחי עימו. נסי לברר מה הוא מרגיש, כמה הוא יכול להתמודד עם הקושי, מה יכול לסייע לו. כמו כן חשוב מאד שתנסי לתמוך בו ולסייע לו להשתמש בכוחות שלו.
בנך בוודאי יקבל אינפורמציה על האפשרות לפנות לקב"ן - להתייעצות או לטיפול. בבסיסי הטירונים ישנה פונקציה שכזו...
בהצלחה!
אומר בתחילה כי עולה מדברייך שבריאותה הנפשית של ילדתך היא החשובה והמנחה את ההתנהלות וטוב שכך!
פרופיל 24 הינו פרופיל שחרור זמני הנועד למצבים בהם רמת המצוקה העכשווית לא מאפשרת תפקוד תקין בשירות אך ישנה מוטיבציה להמשיך ולשרת, וישנו פוטנציאל התגברות על המשבר.
התהליך הוא שהיא תשוחרר לחצי שנה ותוכל לפנות ולבקש להשתחרר בצירוף המלצה של המטפל הפרטי אשר יגבה חזרתה לשירות. מצבה הנפשי, רמת התפקוד והמוטיבציה ייבחנו ויוחלט אם תוחזר לשירות, בליווי מעקב קב"ן. במידה והפסיכיאטר הצבאי יתרשם שאין מקום להחזירה לשירות הפרופיל ישונה ל21 והיא תשוחרר. בתקופה בה היא עם 24 הפז"ם דופק. הזכויות יינתנו בעת השחרור לפי מספר החודשים אותם שירתה.
בהצלחה
הי, 10 שנים הן לא מעט.. את יכולה לפנות לתא מתנדבים ולבדוק אפשרות להתנדב לצבא, לא בטוח שיאפשרו בשל גילך כיום.
כמו כן משמעותי להבין מדוע השתחררת, על איזה סעיף.
וגם, אולי כדאי לברר עם עצמך מדוע חשוב לך להתגייס ומדוע כעת? אולי אפשר יהיה לחשוב על פתרונות נוספים שיענו על אותו צורך שעולה..
שלום,
הגיוס לצבא הינו בהחלט גורם סטרסוגני שיכול להעלות את רמות החרדה, זה נורמלי עם או בלי היסטוריה של טיפול בחרדה. חשוב לכן לדעתי לנצל את הזמן שנותר עד לגיוס, שאינו זמן מבוטל כלל, כדי לפנות לטיפול סביב סוגייה זו ולעבד את החרדות והקשיים. מניסיוני, הערכות מנטלית לגיוס לצה"ל יש בה כדי להתארגן טוב יותר לגיוס ולהתגייס עם כוחות ומשאבים טובים.
לגבי השיח עם הצבא- כדי להתקבל לקורס קצינים נדרש פרופיל נפשי 97 . ניתן להעלות פרופיל במהלך השירות הצבאי, תחת הוכחה של הסתגלות טובה ורמת מצוקה סבירה, שאינה פוגעת בתפקוד. איני יודעת להעריך לאור מה שכתבת את רמת המצוקה כעת, אולם יש ערך וחשיבות לכך שהצבא יכיר בקשיים של בנך ויידע כיצד להגן עליו ולאפשר לו כניסה חלקה למערכת. ניתן בשיחה עם גורם ברה"ן של הצבא להסביר את המוטיבציה לשירות משמעותי ובעיקר את הדרך שעשה עד היום (נשמע שעד לא מזמן תפקד באופן תקין) - ולבקש למצוא ביחד את הדרך המתאימה לו ביותר לשרת בצבא.
איני מבינה מהי שאלתך. נסה לנסח שנית, תודה
הי, זוהי שאלה רפואית גרידא, אשר אינה קשורה לבריאות הנפש. לצערי אין לי תשובה לכך...
אתה מתאר מצב נפשי ממש לא פשוט, הנמשך יחד עם הטיפול התרופתי (אתה מתמיד בנטילת התרופות? מגיע לפגישות עם הפסיכיאטר?)
איני יודעת על איזה סעיף נפשי שוחררת, והדבר מאד רלבנטי לעניין משרד הביטחון . על מנת לתבוע את משרד הביטחון ולהיות מוכר כנכה נפשית תצטרך להוכיח מעל לכל ספק כי המחלה פרצה ונגרמה בשל השירות הצבאי. זוהי אינה משימה קלה והיא תקיפה במצבים מוגדרים מאד. לשם כך תצטרך להיבדק ולהציג חוות דעת פסיכיאטרית התומכת בכך.
אני מציעה לכן בשלב זה לדאוג לעצמך, לטיפול שלך ולתפקוד שלך. הגשת תביעה למשרד הביטחון לכשעצמה הינה צעד שדורש כוחות נפשיים וזהו תהליך שאורך זמן. בדוק אם הדבר נכון לך בעיתוי זה
ראשית כל הרשה לי לשמוח עבורך. נראה שהדרך בה אתה הולך וההתעקשות לשרת ייתכן וישאו פרי. אתה כבר בשלב מתקדם בתהליך..
אני סבורה כי המלצת הפסיכיאטר הינה רבת משקל.
איני יודעת בדיוק את נהלי יחידת ההתנדבות, מה גם שאלו משתנים לפי הצרכים ולפי כל מקרה לגופו. אני מציעה לך ליצור עימם ולעדכן שאתה נמצא בתהליך העלאת פרופיל במקביל והאם יש סתירה בין השניים .
אוסיף ואומר כי בשני הערוצים הללו גם יחד יש לך אפשרות לעשות שירות משמעותי ומעניין.
בהצלחה
הי,
רובאי אינו נתון הקשור לבריאות הנפש. אם התכוונת לפרופיל נפשי הרי שלא ניתן לשנות פרופיל נפשי לאחר שכבר סיימת שירות והשתחררת מהצבא
חזרה לשירות אחרי פרופיל 21 - (עוד אנונימית)
מאז גיל 12 יש לי היסטוריה דיכאונית (הייתי בטיפול פסיכולוגי התנהגותי שלא כל כך הועיל, ובגיל 15 אף ניסיתי להתאבד ע"י בליעת כדורים, ניסיון שמיותר לציין- לא צלח). למרות זאת, החלטתי שלא לספר את זה בצו הראשון, ע"מ שלא להרוס לעצמי את השירות. התגייסתי לצבא, כאמור, כרגיל, כחובשת כללית עם פרופיל 97. בתחילת הגיוס הייתי "מורעלת", והיו לי אף מחשבות לצאת לקצונה. אולם, סמוך לשנת שירותי השנייה, הועברתי בסיס, והמחשבות האובדניות שלי החלו לחזור. התחלתי להרגיש יותר ויותר כחיילת סוג ב', שאם לא היה צריך למלא איכשהו את התקן, הם כבר מזמן היו מעיפים אותי משם. המחשבות, וכן עצם המעבר הפתאומי, גרמו לי להסתגר ולהתבודד. ביקשתי מהמפקדת החדשה שלי לראות קב"ן במהלך השירות. בהתחלה פסלו לי את המקצוע כולל הורדת פרופיל ל-64 (על רקע של דיכאון וחרדה), ואח"כ הגיעה חצי שנה רגועה יחסית, בתפקיד חדש (גם הוא שייך לחיל רפואה) וחיזוק קשרים עם שאר חיילי הבסיס. אולם, לקראת סוף החצי שנה, אותן מחשבות שבו להציף אותי. והגרוע ביותר- הפעם הרגשתי שאין לי למי לפנות (המפקדת והמב"ס שלי כבר תייגה אותי כבעייתית, לא סמכתי על אף אחד אחר מהחובשים בבסיס, להורים שידרתי שהכל בסדר ואצל הקב"ן נכנסתי לרשימת המתנה לטיפול קבוע, שבדיעבד ידעתי שסתם מורחים אותי). בצר לי, ניסיתי להתאבד אקטיבית. שלחו אותי לפסיכיאטר בחר"פ, וזה קבע כי צריך לשחרר אותי מיד מהצבא. לאחר מספר פגישות עם קב"נים ופסיכיאטרים צבאיים למיניהם, הוחלט לשחרר אותי סופית עם פרופיל 21 אחרי שנה וחצי של שירות, והוועדה הרפואית שלי תהיה בעוד שבועיים. מיותר לציין, שאני לא רוצה להשתחרר, ולמרות שניסיתי להתאבד, אני עדיין אוהבת את המקום והאנשים. השאלות שלי הן-
1. לאור ההיסטוריה הרפואית שלי (מזכירה- זה כבר ניסיון התאבדות שני שלי), מה הסיכויים שאם אגיש ערעור- צה"ל יקבל אותי בחזרה? אני שואלת מכיוון שקראתי המון סיפורים של אנשים שחזרו לצבא אחרי ערעור על פרופיל 21 "נפשי", אולם לאף אחד מהם לא היה כבר ניסיון אובדני ברקורד...
2. במידה ולא יתקבל- מה הסיכויים שלי להתנדב את החצי שנה הזו במקום להתנדב עוד שנה שלמה? ואילו תפקידים יוצעו לי במסגרת הזו?
3. אם לא אצליח לחזור לצה"ל בשום צורה שהיא- האם במוסדות דומים לצה"ל באופיים (כמו המשטרה והמוסד) ניתן לעשות שירות לאומי עם פרופיל 21 "נפשי"?
אשמח אם תחזירי לי תשובה בהקדם!
לחץ לתשובה מאת גבי זקס
היי,
עברת דרך לא פשוטה עם עצמך ובשירות הצבאי, על כן אני מבינה היטב את רצונך להגיע לקו הסיום של השירות בכל דרך אפשרית.
יחד עם זאת את מבינה נכון כי הצבא מתייחס בחומרה ובזהירות רבה לנושא של פגיעות עצמיות וניסיונות אובדניים, וכן להיסטוריה נפשית טרום השירות שאינה מדווחת לצבא.
תצטרכי לעבוד קשה כדי לשכנע את הוועדה לאפשר לך לסיים שירות כהלכה. חשוב שתנסי לעשות זאת ולו למען עצמך. הסבירי את עצמך מול הוועדה ומה גרם למה שקרה, יחד עם מוכנות לטיפול, לליווי אינטנסיבי ע"י קב"ן וכן לשינויים בתנאי השירות (לעבור בסיס אם יהיה צורך)- הכל על מנת לסיים את חצי השנה שנותרה לך.
במידה והדבר לא מתאפשר תוכלי לבקש להתנדב, איני בטוחה שיאשרו לך התנדבות לפרק זמן שכזה אך בהחלט שווה לנסות.
מוסדות השירות הלאומי יבקשו מהצבא חוות דעת שתאפשר להם לקלוט אותך עם פרופיל 21.
אומנם שאלת על השירות הצבאי בפרט, אולם ארשה לעצמי לומר כאיש מקצוע שחשוב מאד שתפני לטיפול נפשי כלשהו, על מנת לסייע לך לקבל כלים ולהתמודדות טוב יותר עם עצמך ועם העולם.
בהצלחה
הי...
נשמע שאת בפלונטר נפשי, עם תחושה שלא משנה מה תעשי ובאיזו דרך תבחרי-את יוצאת מופסדת. נקודת מבט שכזו מקשה עליי לחשוב על פתרון שיצליח להניח את דעתך ולשכנע אותך...
יחד עם זאת אומר לך כי יש בידייך אחריות גדולה, וזו האחריות לעצמך. משמעות הדבר היא לדאוג לבריאותך הנפשית והפיזית, כדי שתוכלי לחוות משמעות בחיים וגם על מנת שתוכלי לתת לאחר, כפי שאת מנסה לעשות בשירותך הצבאי.
טיפול תרופתי יכול לסייע לאדם בהתארגנות פנימית ובהשבה של כוחות הדרושים לתפקוד. לטעמי טיפול כזה יעיל בעיקר אם נלוות לכך שיחות עם מטפל אשר בתוך הקשר הנוצר עימו אפשר להיתמך, להתנחם ולחשוב ביחד על פתרונות.
חשוב מאד לדעתי לשתף את הקב"ן בדברים כפי שאת חווה אותם ולבקש עזרה, יחד עם בקשה מפורשת לא למהר להזיז אותך מתפקידך. את צריכה זמן לחשוב ולהבין מה נכון לעשות. טיפול פרטי באזרחות הינו צעד אפשרי ולגיטימי, במקביל ולא במקום שעחה עם קבן, וזאת אם תרגישי שאת צריכה מענה מסויים או תכוף יותר.
לעבודה!...
האם מדובר בפטור נפשי? אם כן, על סמך איזו אבחנה ניתן ללא צו ראשון?
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.