תחושת שייכות זה משהו שכולנו שואפים אליו. כשאנחנו חלק משמעותי במשפחתנו, בסביבת החברים שלנו או בעבודה אנו לרוב נרגיש שלמים יותר. מה עם להרגיש שייכים לעצמנו? יש אנשים שמרגישים כאנשים זרים בתוך גופם ונפשם שלהם.
בניגוד לבן המבין מגיל צעיר שעליו להתנתק מאחידותו עם אמא ולהיפרד ממנה כדי להיות כמו אבא, הרי הבת אינה צריכה לעבוד היפרדות זו בשביל לגבש את זהות המינית. ההיפך הוא הנכון, גיבוש זהותה נעשה דווקא מתוך הקשר עם אמא. כאן מתחיל הריקוד המורכב בין התקשרות להיפרדות.
אם לילדכם התעוררה לקות בתקשורת ואתם בדרך לביקור אצל קלינאית התקשורת, המאמר הזה בשבילכם. רוצים לדעת מה עושים אצל קלינאית תקשורת? איזה קלינאית תקשורת מומלץ לבחור ועם אילו מטרות כדאי להגיע לטיפול? המשיכו לקרוא.
תוחלת החיים בישראל עלתה וממשיכה לעלות באחוזים גבוהים מאוד בשנים האחרונות. לפי דו"ח הלמ"ס מהשנה שעברה, ממוצע תוחלת החיים בישראל עומד על 80.7 שנים לגברים ו- 84.2 שנים לנשים. ישראל מדורגת רביעית בתוחלת החיים לגברים בעולם, מעט אחרי איסלנד; לשם המחשה, הממוצע העולמי עומד על 68.8 שנים לגברים. במילים פשוטות, יותר אנשים חיים יותר זמן.
מאמר זה יעסוק בשלבי התפתחות הילד בגיל הרך. תקופה זו, המתרחשת מרגע הלידה ועד גיל חמש, היא תקופה מרגשת ומיוחדת. בשנים האלו מתרחשים שינויים רבים ומהירים כמו חיוך ראשון, עמידה ראשונה, צמיחת שיניים, בשלות לגמילה מחיתולים ועוד. אך תקופה זו יכולה להיות מלווה גם בחששות לגבי ההתפתחות התקינה של הילד ולהעלות שאלות רבות.
שנים רבות מבנה המשפחה היה הירארכי וברור – ההורים הם המחליטים, ההורים נמצאים במשפחה במעמד שונה מזה של ילדיהם. לא כל כך מזמן, עד שנות השמונים לעירך, כשאבא או אמא אמרו משהו- על הילדים היה לקבל זאת מיד, ללא שאלות תהיות או ערעור. בטח שלא לדבר על משא ומתן.
EMDR היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה לפני כשלושה עשורים. פירושו המילולי של שם השיטה מעיד על טכניקת הטיפול, שהיא עיבוד חוויות מחדש באמצעות תנועות העיניים של המטופל.
כולנו מחפשים להצליח בכמה שפחות מאמץ. אבל כשזה נוגע להתאמות יש רק אנשים מסוימים שצריכים לקבל אותן - והם התלמידים עם לקויות הלמידה. במאמר הבא ננסה לעשות קצת סדר בבלגאן ולהבין מהן לקויות הלמידה, למי מגיע אבחון, ומה הקשר להפרעת קשב וריכוז?
ננסה לתאר לעצמנו ולו לרגע את הלך הרוח והמחשבה של האדם המתמודד עם דיכאון; תחושות אפורות של ריקנות, בדידות, כישלון וייאוש עמוק. מחשבות שליליות, חוסר הערכה עצמית ועוד
אלו רק חלק מהסיבות שבגינן הגננת יכולה להפנות אתכם, ההורים, לפגישה עם מרפא/ה בעיסוק. יכול להיות שגם אתם שמתם לב להתנהגות השונה אצל הילד ואתם מנסים להבין מה צריך לעשות. המאמר שלפניכם יסביר מהו ריפוי בעיסוק, מה עושים, למי פונים, ואיך ההורים יכולים לסייע לתהליך.
האם אתם נאנחים בייאוש אחת ליומיים לנוכח עוד "מלחמת אחים" בין הילדים שיצאה משליטה, או מול התנהגות תוקפנית ובלתי מרוסנת של אחד מהם?
איך עושים את זה? מתי זה יגמר? השאלות המציפות הורים למתבגרים הן רבות וקשות. זהו גיל בו מצד אחד הגוף משתנה, מוצף בהורמונים שמקשים על יכולות לויסות עצמי ועם כל אלו- כל כך רוצים בסתר ליבם, תוך כדי מרד, חוצפה, התרסה – להרגיש אהובים ומוערכים על ידי הוריהם.
כשילד או ילדה מבקשים ללכת לישון אצל חברים, הם מאותתים לנו על רצונם לעלות מדרגה בעצמאותם ובבגרותם. עלינו, ההורים לשאול את עצמנו האם הם בשלים ומוכנים לכך, והאם אנחנו מוכנים גם כן.
רובינו שמענו לא פעם את המשפטים על מחשבה שבוראת מציאות, נבואה שמגשימה את עצמה ועוד כל מיני אמירות שגורות שמצפות מאיתנו לשלוט על מחשבותינו ולעמוד על המשמר פן משהו שלילי חלילה יחדור לראשנו.
מאמר זה מוקדש להורים שצצו אצלם שאלות לגבי נושא החיסונים ואינם מגיעים מעולם הביולוגיה, מתוך מטרה להדגיש את חשיבות מתן חיסונים ולתת לכם את הביטחון לחסן את ילדכם.
אנשים רבים מהססים לפנות לטיפול רגשי כי הם חושבים ואולי בצדק, שכדי לטפל בבעיה צריך לדבר עליה. שמעתי מכמה מטופלים שהפסיקו להגיע לפגישות טיפוליות אצל קולגות כי התעייפו מלדבר על הבעיות שלהם.
מי לא רוצה להיות שמח ומאושר? כאשר אנו שמחים החיים נראים לנו יפים ומהנים יותר, אנו מצליחים בכל, פועלים בקלילות ובאנרגיה רבה ומזמנים לחיינו אנשים חיוביים ושמחות נוספות.
רבים מכירים את התופעה של שטיפת ידיים מחשש לחיידקים, דרישה להנחה סימטרית של רהיטים בסלון ואי נוחות כאשר פעולה מסויימת נעשית רק בצד אחד של של הגוף.
יש לי זיכרון נעים מאוד מהילדות, איך השבוע של חופשת הלימודים שלפני פסח מוקדש למיון חפצים, ניקיון המגירות, ומציאת אוצרות אבודים. כל שנה, אני וחברותי היינו מחלקות את הימים שלפני החג בתורנות- כל יום אצל חברה אחרת. היינו מגיעות בבוקר, לוקחות הרבה שקיות ניילון, סמרטוטים ושוקעות במשך שעות במלאכת הניקיון.
אימהות היא דבר מסובך. דויד גרוסמן כתב בספרו "שתהיי לי הסכין" שהמילה אימהות מורכבת משתי מילים אי- מהות. הסתירה הפנימית בין נקודת המבט שמציע דויד גרוסמן לתחושה העמוקה כי ההורות היא המהות הכי עמוקה וחשובה שלנו מדגישה את המורכבות של ההורות בכלל ואת האימהות לבנות בפרט.
הסוכר ממכר. ממש כמו הימורים ופייסבוק, ובאותו מנגנון מוחי שהסם האלכוהול וטבק ממכרים. ההתמכרות היא דבר נרכש.
כשרע לי בגלל משהו אבל אני לא מספרת לעצמי, כיצד תופסת האישה את הזוגיות שלה והקשר לאכילת יתר.
התקף חרדה הוא אירוע לא נעים ומלחיץ, אך לרוב לא מסוכן, שבו אדם מרגיש אי שקט, מחנק, סחרחורת, יובש בפה, דפיקות לב ותחושות לא נעימות נוספות. איך תזהו שאתם בהתקף חרדה?
חייבת לשתף אתכם, בחוויה של חיפוש טיפול לבן שלי. בעודי כותבת הייתי מאוד רוצה להאמין שהחוויה הזו היא אישית שלי, מקרה בודד אולי חוסר מזל אבל לצערי אני יודעת מרבים אחרים שהמקרה שלי לא כל כך נדיר.
למה כדאי לחפש פסיכולוג באינטרנט? מהם החסמים העיקריים? מהם היתרונות בחיפוש פסיכולוג ברשת? כיצד אדע שהפסיכולוג מומחה בטיפול בבעיה ממנה אני סובל?
גם זוגות אוהבים, קרובים ומאושרים. גם הם רבים. החיים אינם פשוטים והם מזמנים עבור זוגות ומשפחות דילמות לרוב. לא תמיד בני זוג רואים את הפתרון האולטימטיבי באותה הדרך.
בשבוע האחרון אנחנו שומעים יותר ויותר על התפשטות התופעה מעיר לעיר – פה נראה נער מחופש לליצן, שם מדווח נער אחר על דקירה ע"י נער עם מסיכת ליצן... אין ספק שזה מטריד ועלול לעורר פחד וחרדה אצל הילדים ובצדק.
התאמת הפעולות שלנו למה שאנחנו באמת רוצים להשיג - היא אתגר תעסוקתי רב ערך, בעיקר כאשר מדובר בניהול וקבלת החלטות בתנאים שמערערים את הוויסות הרגשי, ברמה האישית והצוותית.
לא כל ילד שובב בהכרח סובל מהפרעת קשב. לא כל התקף בכי מעיד על בעיה בויסות חושי. ילד שאוהב לשחק לבד לא בטוח סובל מחרדה חברתית.
פעילות גופנית אינה רק בריאה לגוף, אינה רק שומרת על גזרה - לפעילות גופנית ישנן איכויות טיפוליות ומרפאות בתחום הנפש.
מכיון שנסיעה משפחתית לחו"ל אינה עניין שבשיגרה, לכולם יש ציפיות רבות, ובעיקר רצון גדול שיהיה מושלם. הבעיה מתחילה – כשמושלם עבור אחד איננו המושלם עבור האחר.
לנפגעי נפש יש זכות לטיפול רפואי מקצועי וקפדני, כמו לכל מטופל אחר. באילו מקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין טיפול לקוי בתחום בריאות הנפש?
תיקוף רגשי הוא למעשה כל דבר שאומר לאחר שאנחנו יכולים להבין מדוע הוא מרגיש (או חושב, או עושה) כמו שהוא מרגיש.
בכול בית ולכול זוג הורים ישנה את הדרך שלהם לחנך את ילדיהם, אך על דבר אחד אין עורערין - חינוך באמצעות פינוק מוביל להתפתחות נפשית והתנהגותית קשה וכי ילד שגדל על טהרת הפינוק יגדל להיות אומלל.
במאמר זה אפרט כיצד מסייעים לילד לחוש שייך ולבסס את נחיצותו ומשמעותו בביתו, בסביבתו וכך לגבש תפיסה חיובית באשר למקומו ולתרומתו לזולת ולחברה.
בעידן הנוכחי אחד הקשיים המרכזיים שפוגשות משפחות הוא היכולת למצוא זמן איכות חוויתי כמשפחה. ריבוי המשימות, המחויבויות הרבות והרצון להספיק הכול, דומה כי דחקו את הערך החשוב מכל הלא הוא מערכת היחסים המשפחתית וההשקעה בה.
שינויים חברתיים שחלים בעידן הנוכחי וב20 שנים האחרונות הובילו לטשטוש הסמכות ההורית בבית, ילדים מרשים לעצמם להביע את רצונם בצורה גלויה,הורים לא בטוחים כיצד עליהם להגיב...
מאז שחר הינקות עת מגיע עולל צעיר לעולם הדבר הראשון אותו הוא עושה זה יוצר קשר עם הזולת. הדבר כל כך חיוני ואינסטנקטיבי עד שלא ניתן לדמיין זאת אחרת. מתוך מכלול הצרכים של האדם דומה שהצורך המשמעותי ביותר להתפתחות פיזית ונפשית בריאה הוא הצורך בתחושת שייכות.
גיל ההתבגרות איפוא הינו שלב מאתגר, סוער ודרמטי בחיי הנער וההורים, אך כמו בכול שלב קודם גם כאן להורים תפקיד מכריע ביכולת המתבגר לעבור אותו בשלום תוך שמירה על מערכת יחסים טובה ובטוחה.
אחת התלונות הנפוצות ביותר של הורים, במשפחות הכי נורמטיביות ומתפקדות, היא שהילדים לא מקשיבים.
ראש השנה עוסק בסיכומים ובהתחלות, בחשבון הנפש של מה שעשיתי ואיך אני שואף להיות בשנה החדשה. ראש השנה הוא מעין הזדמנות חדשה, הרגע בו ניתן לקבל החלטות ולעשות קצת אחרת.
ידוע שסביב החגים הולכים ונבנים במשפחות רבות מתחים ומתרחשות דינמיקות שעשויות להיות מכאיבות. החגים מעוררים אצל רוב בני האדם את הצורך בתחושת קירבה, משפחתיות, אינטימיות.
הפנטזיות לקחו ממני את עצמי. לקחו ממני את ההווה. ההווה האפרורי נדחק הצידה, והפנטזיות תפסו את מקומו. הפנטזיות השתנו בהתאם לנסיבות – לא משנה מה היה תכנן, מושאי הפנטזיה לא היו הדבר עצמו – הפנטזיה הייתה הדבר!"
מה יש בימי ההולדת העגולים שמייצרים משברים, שמייחסים להם כל כך הרבה חשיבות?
רבים סביבנו חווים משבר או מתכוננים למשבר כאשר יום הולדת עגול עומד בפתח.
כבר כמה שבועות שהמדינה סוערת. מדי יום מתרשים פיגועים ברחבי הערים והכל מרגיש מעורער ומסוכן. העובדה שהטרור הגיע עד פתח ביתנו מערערת את תחושת הביטחון ועובדה זו עלולה לעורר חרדה ומצריכה עבור רבים מאתנו התארגנות מחדש.
המעברים הדחופים בין חופשה לחג, בין עבודה למשפחתיות, בין שגרה וסדר יום מובנה לבין ימים ארוכים של מנוחה יכולים להחוות אצל חלקנו כשבירת שגרה מבורכת אך בה בעת להיות גם אתגר רגשי לא פשוט.
השבוע שודרה בטלויזיה תוכנית ראיונות ותחקירים העוסקת בילדים לא מקובלים חברתית, ילדים שעברו חרמות והתעללות חברתית בבית הספר.
אין ספק שזה נושא בוער המעסיק הורים רבים. כל הורה רוצה שילדו יהיה מקובל, פופולרי, מוקף חברים.
מטפלים רגשיים, בין אם הם פסיכולוגים מומחים ובין אם הם פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מטפלים בהבעה ויצירה וכן הלאה, לומדים שנים רבות על מנת לקבל את המומחיות ועובדים עוד שנים רבות עד הרגע בו הבשילה העת והגיעה התחושה כי עכשיו הזמן המתאים לפתוח קליניקה פרטית משלי.
חג פורים בפתח, ובשנים האחרונות נדרשים ההורים להתחיל ולדאוג לתחפושות חודשים מראש. רשתות השיווק מפרסמות כבר חודשיים לפני החג את קטלוג התחפושות, לילדים- מצידם, יש תכניות ובקשות וציפיות שתמצא התחפושות המושלמת לרצונם מהר ובקלות
הכנת שיעורי הבית נתפסת בקרב רבים כ"מטלה" משמימה ומיותרת ,הורים לא מעטים רואים בה מעמסה כבדה המוטלת בעצם, על כתפיהם, שכן, הם שמים את נושא שיעורי הבית במוקד היחסים בינם לבין ילדיהם. שעות הפנאי המשותפות הופכות לשעות נטל ומתח.
גירושין כידוע הם אירוע מכונן, משמעותי וכואב בעל משמעויות ארוכות טווח, משמעויות שצובעות את היחסים ו"מציצות" במערכות שונות במישורי החיים בכלל ובפרט ביחסי הורים ילדים.
כשמגיע סוף שנה- לא משנה אם זו סוף שנה אזרחית, סוף שנה בלוח היהודי, או סוף שנת לימודים- לרבים מאיתנו יש תחושה שהנה, שוב זה מגיע והשנה זה קרה יותר מהר משנים קודמות.
אני רוצה להיעזר לגבי סוגיה קשה שאני מתמודדת עמה. יש לי ילדה בת 3 וחודשיים. השנה החלטתי להכניס אותה לגן ויהי מה. עד היום גידלתי אותה אני. לקחתי אותה לגן וזה סיוט בשבילה, היא פוחדת מילדים אחרים, היא לא רגילה למסגרת.
דברים רבים נאמרו על חלומות, ואולם לאנשים רבים תחושה מעורבת לגבי הנושא. מצד אחד הנושא מרתק ומסקרן ויחד עם זאת עשוי לעורר תחושות של פחד ואיום.
במציאות הישראלית בה לעיתים כה קרובות קורים אסונות, חשוב שנדע לתווך לילדים את התכנים המציפים את התקשורת.
סוף השנה והפרידה מהגן, הגננת או המורה מהווה גורם מעורר חרדה עבור ילדים רבים
הלחץ שחווים ההורים מהילדים שרוצים ורוצים ורוצים כל כך- מעוור פעמים רבות את יכולת קבלת ההחלטות של ההורים עצמם, דוקא במקומות בהם הילד הכי צריך את הוריו בעלי הראייה המפוכחת.
בגידה הנה חוויה קשה ומטלטלת, אותה ניתן להפוך למנוף להתפתחות וצמיחה, ע"י קבלת תמיכה מהסביבה הקרובה
מי אלו המחפשים את התשובה המורכבת והסבוכה להשפעת האופי וההתנהלות ההורית על התפתחות ה 'אני'? כמה ספרים כבר נכתבו? כמה שעות שיחה וטיפולים כבר נערכו?
רק 30 אחוז מהאנשים חיים בסיפוק בחיי הזוגיות. אחד משלוש זוגות יתגרש או מתכוון להתגרש. מדוע? מה כול כך מסובך עד לעיתים לא אפשרי בקיום חיי זוגיות לאורך זמן?
אחת לשבוע יש התקף בכי או עצבים על עלבון ממשהו שמישהו כתב או כי מישהו החליט להוציא אותו מהקבוצה. והוא אפילו עוד לא בן עשר. הילדים שלנו חיים בווטאס אפ.
כל הנעשה בחדר הטיפול וכל תוצאה של התהליך הן בהכרח פועל יוצא של האינטראקציה המיוחדת הנוצרת בין האנשים היושבים יחד בחדר שבוע אחר שבוע. מכיוון שכך, בחירת המטפל דומה מאוד לבחירת שותף למסע.
ילדים נוטים לבחור הרבה אביזרים נלווים, מה שמתברר לא כל כך נוח כאשר הולכים לגן או לבית הספר עם משלוח מנות, חרב, כובע, משקפים, מסיכה, וכו וכו.... אל תשתגעו איתם ברגע הקנייה וחשבו במה באמת יוכל הילד להשתמש.
אני נשואה מזה 16 שנים. תמיד היו עליות וירידות במערכת היחסים ביני לבין בעלי. לאחרונה, יש החמרה בקשר שלנו. מריבות תכופות יותר ובעוצמות גבוהות יותר...
הצרה שלי היא עם אשתי. תקופה ארוכה אני הרגשתי שהיא חונקת אותי. כל הזמן ביקורתית אלי. אני יודע שבהרבה מקרים היא צודקת ואני ניסיתי לשנות. זה לא עזר.
האם אנחנו באמת מקשיבים למה שהילדים שלנו אומרים?
ילדים מביעים את עצמם באופן טבעי דרך המשחקים, כמו שמבוגרים מביעים את עצמם דרך מילים
בערך מהשנה שבה נכנסים הילדים לגני עיריה ועד כיתה ג' מתחילה קדחת מסיבות יום ההולדת אשר מציפות מבלבלות וגורמות לרוב ההורים לאבד כל שיקול דעת הגיוני.
כמעט בכל בית שאלת ארוחת העשר הופכת לעניין מייגע, על אחת כמה וכמה אם יש יותר מילד אחד שצריך להכין לו ארוחה.
כמה פעמים בשבוע הילדה שלכן מבקשת שתוותרו לה על צחצוח השיניים? ובמקרה הפחות נעים, מסרבת בכל תוקף ואפילו נרדמת ("בכאילו") על הספה בסלון. הכל על מנת שלא לצחצח?
דמינו את עצמכם הולכים לקניות עם הילדים. רובכם תזעקו "לא תודה" ותריצו לנגד עיניכם תמונות זוועה של ילדים צועקים, בוכים, רצים בין המעברים ונוגעים בכל דבר, וסל קניות מלא במוצרים מיותרים. "אין מצב"
מתי תכונות אופי, כגון ביישנות ומופנמות, מחביאות בתוכן חרדה חברתית? כיצד אני, כהורה, יכול להבחין בכך ולהבדיל בין סגנון אישיותי לבעיה? ומתי מומלץ לפנות לטיפול?
האם באמת צריך לטפל בש' השורקת שלו בגיל שנתיים והאם זה שלסבתא קשה להבין אותו זה עדיין בסדר? מדריך דיבור להורה המתבלבל.
זוגיות והתמכרות לכאורה שני דברים שלא קשורים אחד לשני, אך במערכת זוגית שאחד מבני הזוג מכור מתקיים קשר סבוך בין השניים.
עם תחילתה של השנה תיבת הדואר שלנו מוצפת בפרסומים מדי יום של החוגים המוצעים לילדים. כך גם הילקוטים של הילדים- בבית הספר ומחוצה לו דוחפים להם לידיים עשרות פלאיירים על החוגים המוצעים השנה ברחבי הארץ.
בטחון עצמי הוא מונח מתעתע. אנשים רבים המפגינים בטחון עצמי מופרז, אלה שתמיד נראים חזקים ובטוחים ובלתי ניתנים לערעור- פעמים רבות הם דווקא אלו המנסים לכסות ולהסתיר תחושות נחיתות או חוסר ביטחון.
בחירת בן זוג הינה נושא שכול בני האדם באשר הם מתמודדים איתו. בעבר בחירת בן הזוג כביכול היתה פשוטה יותר. למשפחה היה את הכח לבחור על ידי שידוך את בן הזוג ובחירה זו הושפעה מגורמים סביבתיים ומנורמות חברתיות. מעמד המשפחה, מצבם הכלכלי, מצבם של האחים ועוד.
המערכת הזוגית המסורתית ראתה בזוגיות מקום יציב בטוח עם ציפיות ברורות באחריות כלפי בן הזוג והמשפחה. מסרים אלו עומדים בסתירה לכך שבזמננו הציפיה היא למימוש והתפתחות אישית.
חודש החגים מבלבל את הילדים הקטנים. מעברים בין ימי חול, ערבי חג וחופשות מוציאים משיגרה בטוחה ומכניסים לאי שקט ודורשים בכל פעם הסתגלות מחודשת.
הוא מאוהב בגננת, רץ אל הגן בשמחה אבל ברגע הפרידה מכם העיניים שלו מתמלאות בדמעות והוא שובר לכם את הלב בבכי ממושך. אתם שואלים את עצמכם למה ומנסים להבין את מהות הקושי; האם מדובר בקושי של הילד שלכם להיפרד מכם, ההורים?
מי לא מכיר את הרגעים הבלתי נסבלים הללו, בהם אנו מרגישים קרובים לרגע שהוא אל חזור- רגע של שיגעון, של איבוד הדעת, של התמוטטות, רגע בו לא נוכל לשאת את עצמנו, שנתפרק.
השינוי התפיסתי והחוקתי שמתחולל מזה שנים רבות בעקבות השינויים בתא המשפחתי ובמבנה הזוגי בחברה המערבית, בנוסף להתפתחות המדעית והטכנולוגית של התערבות הרפואה בנושא הרבייה, דורש מהגורמים העוסקים בעניין, עדכון, רענון ואפילו חשיבה חדשנית
מסיבת סיום גן חובה היתה מזמן, ותלמידי כיתה א' רוצים ששנת הלימודים תתחיל כבר. החופש הגדול מזדחל, וכל יום שעובר הוא זמן של מתח והתרגשות עבורם. הראש הקטן והמתוק שלהם מלא בשאלות ומחשבות
הבוקר אינני הולכת לעבודה. אני לא ממהרת לפזר את הילדים. אני שותה קפה, מתלבשת, נפרדת מכל אחד מהם לאיטי ושולחת אותם לקייטנות שלהם. הבוקר יש לי חיים.
ילדים הישנים מחוץ לבית אצל חברים מרגישים "כמו גדולים". הם עשו עוד צעד לקראת בגרות ותחושה זו מעבר להיותה משמחת וממלאת גאווה היא חשובה ביותר להתפתחות העצמאות והיכולות הנדרשות בהמשך עם כניסתם לגיל ההתבגרות.
רבים כבר יעצו וכתבו על השיחות החשובות שיש לקיים עם הילדים לפני החופש הגדול. על דיאלוג בגובה עיניים, מכבד ומאפשר לתיאום ציפיות והבהרת גבולות. על ההסכמים שיש להגיע עם הילדים כדי לאפשר הרגשה של חופש מצד אחד אך גם לשמור על ביטחונם ובריאותם של הילדים
אוירת סוף השנה כבר ממש כאן ואיתה מתחילות השאלות והתכניות לחופש הגדול. הנה כמה טיפים לשמירה על הסמכות ההורית ועל ניהול הבית בימי חופשה ארוכים.
תוכנית שיקום סטנדרטית כוללת שני מרכיבי טיפול עיקריים: אימון לשיפור סיבולת לב-ריאה ואימון כוח לשיפור חוזק שרירי הגפיים והנשימה. בנוסף, במסגרת התוכנית ניתנת הדרכה להתמודדות טובה יותר עם אתגרים שונים בחיי היום-יום,
היא חייבת שיעריצו אותה ועושה הכול על מנת להרשים. היא נראית מדהים ולא חסר לה כסף. ניתן היה לחשוב שהיא בפסגת האושר, אבל האמת העצובה היא, שהאושר ממנה והלאה. איך יכול להיות?
זה יכול לקרות כבר בגיל הגן. הורים פונים ושואלים: מה עושים עם ילדה שלא מקשיבה למה שמבקשים ממנה? מה לעשות כאשר אני מבקשת מהילד לאסוף את הצעצועים והוא בתגובה משליך אותם רחוק או זורק אותם עלי?
"אני לא יודע מה קורה לי פתאום: הלב דופק לי במהירות ויש לי כאבים בחזה, הידיים מזיעות, גלי חום וקור עוברים בכל הגוף. אלו תחושות מפחידות, ואני נמצא בחרדה עצומה. אני מרגיש שאני הולך למות, או לפחות להשתגע."
תקופת ההריון היא תקופה לא קלה לגוף ולנפש. השינויים הפיזיולוגיים וההורמונאליים, ושינויים בכימיה של המוח גורמים לאחת מכל 5 נשים אף לחוש תסמינים של חרדה או דיכאון בהריון.
אחוזי הזוגות החווים בגידה במערכת היחסים הזוגית הולך ועולה. גילוי של בן/ת זוג בוגד/ת הוא טלטלה קשה לזוג ופגיעה קשה ברגשותיו של הנבגד. התפיסה הכוללת היא שלא צריך לסלוח על בגידה, אבל הניסיון שלי מראה שזוגות שבחרו לפנות לטיפול זוגי חוו שיקום מוצלח למערכת היחסים
אצל רוב הזוגות האהבה נמצאת בשיא העצמה שלה בתחילת הקשר, וככל שהזמן חולף חלה ירידה מתמשכת בעצמת האהבה. זוגות שהחלו את הקשר שלהם עם ניצוצות של אהבה מגלים אחרי מספר שנים שהם הופכים לשותפים לדירה וחולקים מטלות בית.
מהו טיפול קבוצתי או פרטני הנעזר בפסיכודרמה? מה העוצמה והתרומה של טיפול המשלב פסיכודרמה? סיפור מקרה זה הינו טעימה או פתיחת צוהר למתרחש בטיפול הקבוצתי ולקורה בתהליכי הפסיכודרמה.
בתקופתינו, הולכים ומתרבים המקרים בהם ילדים מאובחנים כממוקמים על מה שקרוי ״הספקטרום האוטיסטי.״ האבחנה, שלעיתים קרובות מגיעה בסיומה של דרך מתישה, עלולה היא עצמה להחוות על ידי ההורים כמכה קשה.
אחד האתגרים החשובים למנחה קבוצה הוא התמודדות עם התנגדות. המשתתפים בקבוצה חשים אמביוולנטיות, הם רוצים שינוי, אך גם נאבקים בו (Engle, 2008). התנגדות בקבוצה היא תופעה שיכולה להקשות על השגת מטרות הקבוצה ויכולה להיות ביטוי של קושי, מצוקה, חרדה והפעלת מנגנוני הגנה
מסתיים שלב... ואני שואל את הקבוצה...: אנחנו לאחר חג הסליחות, יום כיפור. אך מה עם חג התודות? למי יש לנו תודה בלב, תודה שעוד לא אמרנו? יכול להיות לאנשים קיימים ויכול להיות לכאלה שכבר לא בקשר איתנו או שאינם בחיים עוד.
להיחשף פירושו להיראות, לאפשר להכיר ולגלות. חשיפה עצמית מוגדרת כהתנהגות מילולית שבה אדם אחד מספר לשני על עצמו. האינפורמציה הנחשפת יכולה להיות אינטימית מאד, אך לא בהכרח.
אוטונומיה, היכולת לקבל החלטה, להיות ישות עצמאית ובלתי תלויה בפני עצמה, היא אתגר הליבה של גיל ההתבגרות. יחד עם הניסיון להשיג אוטונומיה – גיבוש הזהות העצמית המתרחש אף הוא בגיל זה, מושפע רבות מקבוצת השווים- החברים המתבגרים האחרים. מסיבה זו יעדיף המתבגר את חבריו
ה"משפחתולוגיה", או בעברית פשוטה, הדינאמיקה המשפחתית הסבוכה סביב ההחלטות היכן לבלות את החג ועם מי, תופסת תאוצה כבר שבועות לפני ערב החג.
הזקנה הינה תהליך נורמטיבי במעגל חייו של אדם, והיא עלולה להיות מלווה בשינויים תפקודיים, רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (Ball et al., 2000). בנים ובנות המתמודדים עם אתגרי הטיפול בהורים מזדקנים, ניצבים בפני סוגיות רבות ומורכבות.
זה ממש קל בעת משבר להעלות את הרעיון של הפסקה בקשר. אולם, כמי שפוגש זוגות רבים במהלך טיפול זוגי, זה לא הכלי המועדף עליי, ואם כן, אז רק כמפלט אחרון לפני גירושים.
התבוננתי בבני מרכין את ראשו היום כששר את התקווה בטקס יום הזיכרון. אמרתי לו אחרי הטקס שאת התקווה צריך לשיר בראש מורם בגאווה גדולה. הוא לא הסכים איתי. היו לו נימוקים משלו. הייתי גאה בו.
אמפתיה היא עמוד תווך של איכות המגע בין אדם לחברו, זוהי התנסות חווייתית, שבה אדם פתוח ורגיש למתחולל בעולמו הרגשי- הנעתי של האחר.
הכעס הוא אביהם של הרגשות כולם. כשאדם כועס, רוב הסיכויים שיש שם רגשות אחרים שאינם מודעים או שהאדם אינו יכול לבטא אותם מכל סיבה שבעולם וכל שנותר לו הוא הכעס הגלוי.
יום האם המקורי עסק בעיקר בהודיה. ביכולת של הילדים לראות ליום אחד כמה עושים עבורם, לא לקחת כמובן מאליו את נוכחותה של האם ואת כל העבודה והמחשבה שמשקיעה בילדיה.
הילד הלך היום לבית הספר בידיעה שיקבל תעודה. האם עשיתם איתו שיחת הכנה? בדקתם מהם חששותיו? הכנתם מתנה בהנחה ש"העיקר שירגיש טוב עם עצמו" לפני שבדקתם כיצד הוא באמת מרגיש?
גיל ההתבגרות הינו תקופה סוערת ורבת תהפוכות בחייו של הילד ההופך לנער. זו תקופה של מעבר בין הילדות לבגרות ומאלצת את המתבגר להתמודד עם אתגרים רבים ומורכבים, עם שינוי בציפיות ובדרישות של הסביבה מהם ושלהם מעצמם, עם שאלות הנוגעות לעתיד, ועם לחצים חברתיים רבים.
מערכת היחסים בין האחים והאחיות במשפחה היא מערכת היחסים הארוכה ביותר בחייו של אדם.
מאז קום מדינת ישראל, אנו עדים למלחמות, אירועים חבלניים וטרור. מדינת ישראל צוברת נדבך אחר נדבך חוויות טראומטיות שהולכות ומצטברות. ונוסף לעבר ולהווה הקולקטיבי, חלקנו צוברים אירועי חיים קשים, שמכבידים על הטראומה
בני אדם נוטים מטבעם לשאוף לאיזונים ומרגע שהושג איזון או לפחות תחושה של איזון, קיימת נטייה טבעית להימנע משינויים המפרים איזון זה ולכן התנגדות לשינוי הוא דפוס כה שכיח בקרב בני אדם.
לא אחת אנחנו שואלים את עצמנו האם הילד שלנו, כאשר הוא הולך לבית הספר, מרגיש מקובל? האם חבריו תופסים אותו כ"מקובל"? האם לעיתים הוא מרגיש דחייה על ידי חבריו לכיתה? כיצד נדע מה עובר על הילד שלנו?
לא מעט מטפלים מציעים היום טיפול באינטרנט. התהליך מאוד פשוט- פונים למטפל, קובעים איתו שעה משותפת בה גם המטפל וגם המטופל יושבים מול מחשב, כל אחד בביתו או בקליניקה שלו, והשיחה מתנהלת כצ'ט לאורך השעה המוקצבת לכך מראש.
בשנים האחרונות התפתחה תעשייה שלמה סביב אבחונים של לקוי למידה לצורך קבלת הקלות בלימודים ובבגרויות. האופנה הגיעה למימדים כאלו שאמא שהשתתפה באחת ההרצאות שנתתי אמרה לי "בתי חזרה מבית הספר וביקשה שאממן לה אבחון כי היא גם רוצה כרטיס שיתן לה הקלות במבחנים".
לכ- 20% מהאנשים, החורף מעורר תחושת דיכאון. הרגשה עגמומית, חוסר חשק, ירידה באנרגיה ובמצב הרוח. יש משהו עגמומי בגשם, בחושך המוקדם, ברטיבות ובאיטיות שבה הדברים מתנהלים
במה עוסק האבחון הדידקטי? מי זקוק לאבחון דידקטי ? איזו אוכלוסייה מגיעה לאבחונים? מהן מטרותיו של האבחון? האבחון הדידקטי עוסק בבדיקה ואבחון של יכולות( חוזקות ) וקשיים (או ליקויים) בתחום הלימודי ומועבר ע"י מאבחן/ת דידקטי/ת שהוכשר/ה לכך.
על פי אריקסון, פתרון מוצלח של הקונפליקט המאפיין שלב זה יהיה גבוש זהות עצמית, ידיעה פנימית של מה טוב מה רע, מי אני ומה אני שווה ומה אני רוצה בחיים. גיבוש נאמנות לעצמי ויכולת בחירה תוך תחושת שליטה טובה על חיי.
כל ילד מגיע לגיל שבו צריך להתחיל בתהליך הגמילה מחיתולים. מעבר לשינוי הטכני של עשיית הצרכים באסלה , לגמילה יש משמעויות רחבות יותר ולכן ההחלטה מתי להתחיל בתהליך הגמילה היא החלטה משמעותית שיש לה השלכות רגשיות
הורים רבים למתבגרים מתארים את החיים כשדה קרב נוקב, מייגע ואפילו מייאש. הם מנסים בכל דרך אפשרית להגיע ללידיהם, להיות להם למשענת, לעזר, בגיל ההתבגרות, בתקופה הקשה, אך הם נהדפים שוב ושוב.
המוצץ והבקבוק מלווים את הילד מיומו הראשון בעולם . הם מרגיעים רעב, מצוקה, בכי, צמא, תסכול, חוסר אונים. הם מסמלים את מה שבטוח בעולם
כאשר ילדינו מגיעים לבגרות המינית ולגיל ההתבגרות אנחנו נבוכים ומתלבטים. מעבר לכך, כל אדם מתפתח אחרת ולכן גם הילדים שלנו יעברו את הגיל קצת אחרת, יתחילו מאוחר יותר או מוקדם יותר ויושפעו אחרת מאיתנו, בכל זאת הם בני אדם נפרדים ואחרים.
אימהות יקרות, חרדות לקראת לידה הוא נושא שמדבר אל רובינו. כל אחת מאיתנו חווה זאת באופן כזה או אחר. יש לנו מחשבות מדאיגות ודמיונות קשים שתוקפים אותנו בלילה ולעיתים גם במשך כל שעות היום. אנחנו מרגישות פחד ומתח, שעלול לשתק אותנו ולעורר תחושות פיזיות בלתי נסבלות
הורה היה רוצה שילדו ידע לקום אחרי שנופל, לברך על מה שיש לו ולא רק לרצות את מה שיש לאחרים. כהורים יש בנו תפילה מתמדת שלילד שלנו יהיה כוח להתמודד עם כל משבר שלא יבוא.
תפקיד תיאום הטיפול, ניהול תיק טיפול או case management הינו תפקיד מורכב. בשירותים רבים של בריאות הנפש או השיקום מנהל התיק הוא עובד סוציאלי, בעוד במקומות אחרים הבחירה במנהל התיק נגזרת ממבנה הארגון או מהתרבות הארגונית.
יש סיטואציות חברתיות שמלחיצות כמעט כל אחד. רבים מאיתנו זוכרים איך התרגשנו ביום הראשון בעבודה חדשה או באוניברסיטה. אף אחד לא הכיר אותנו והיה חשש שכל דבר שנאמר או נעשה יותיר רושם ראשוני שיכול להיות לטובתנו או לרעתנו.
הורים רבים מתלבטים בשאלה מתי נכון להפסיק להתקלח עם הילד שלי והאם התשובה משתנה בין ילד/ ילדה ואב או אם?
ביום ראשון השבוע הכינה הגננת של ילדתי עם ילדי הגן כרזה ענקית המברכת את גלעד על שובו הביתה. הילדים הצטלמו עם הכרזה והתכוננו לשובו של גלעד. חשבתי לעצמי- גלעד נפל בשבי לפני שהיא נולדה.
הפרעות חרדה הופכות שכיחות בעידן המודרני. קצב החיים, ציפיות חברתיות הולכות וגדלות לתפקוד אופטימלי בתחומי חיים רבים כל כך, נגישות המידע, והחשיפה התקשורתית הגדולה לכל הנעשה מסביבנו יוצרים עומס על המערכת הפיזיולוגית והנפשית של האדם.
כולנו נוטים לחגוג את הזוגיות שלנו, בין אם זוגיות חדשה ובין אם נמשכת כבר שנים, סביב אירועים מסוימים בשנה- ט"ו באב, יום נישואים, יום הולדת. יחד עם זאת, ברור שזוגיות לא יכולה לשרוד מארבעה לילות בשנה. זוגיות צריכה טיפוח מתמיד.
ברוב המקרים בהם הועלתה בפני האופציה לפנות לרפואה האלטרנטיבית, עניתי בנימוס שאחשוב על זה ובתוך תוכי גיחכתי בחוסר סבלנות. אבל מסביבי אנשים לא רוחניים המליצו והתפעלו מנפלאות התרופות הטבעיות...אז יום אחד החלטתי לנסות.
לפעילות הגופנית השלכות רגשיות רבות אחרות. התמדה בפעילות גופנית מייצרת שיפור במצב הכושר הגופני מה שמביא לתחושת מסוגלות והצלחה באותה פעילות
כל מי שאני מכירה, פגש לפחות פעם אחת בחייו מנהל מטריד ושמעתי גם כמה סיפורים על התעללות של ממש במקום העבודה. חייבת להודות שהיו לי כמה בוסים שגרמו לי לתהות האם התנהגותם הפוגענית והבלתי הולמת נחשבת להטרדה.
החופשות הארוכות הנגזרות עלינו ממשרד החינוך תוקפות אותנו ארבע פעמים בשנה. כאשר מגיע הראשון ביולי, או חופשת פסח, הימצאותם של הילדים בבית ביום שישי בבוקר תופסים אותנו לא מוכנים בעליל.
המון דברים כבר נכתבו ונאמרו על גלישה בטוחה עבור הילדים שלנו באינטרנט. אך האם הדברים ניתנים ליישום? האם יש מענה ברשת עבור ילדים קטנים? האם יש תכנים המתאימים לגילאים הצעירים? האם יש אפשרות לא לחשוף אותם לתכנים פוגעים?
סטודנטים רבים בוחרים ללמוד ייעוץ חינוכי כברירת מחדל, לאחר שתקוותיהם להיות פסיכולוגים קליניים או פסיכותרפיסטים מתנפצות. עבור מרביתם הבחירה במסגרת חינוכית היא פשרה
הקשר בין חוסר גבולות לבין השמנה מפתיע, נכון? אולם חוסר הצבת גבולות בבית לגבי סוג המזון הנאכל, שעות האכילה והרגלי התזונה בכלל בהחלט יכולים להוליד ילדים הסובלים מהשמנת יתר.
גיל הנישואים בחברה המודרנית נדחה יותר ויותר. אנשים מטפחים קריירה, מטיילים בעולם ומנסים לחוות הכל לפני הרגע בו יתמסדו. אבל פעמים רבות כאשר מגיע הרגע הזה בו רוצים להתמסד, רוצים להתחייב לגידולו של ילד, לא בהכרח נמצאת גם הזוגיות המתאימה אליה רוצים לכך.
כשהורים מגיעים עם ילד לאבחון, למרות שכנראה הם כבר מבינים שיש איזשהו קושי, כל תוצאה אחרת מ"הכל בסדר" תהיה הלם גמור. נכון שגם אם אומרים שהגיעו "כי הגננת לחצה", עדיין הספק הקטן שבפנים, מוטמן היטב, נדחק לפינה הכי קטנה
מה קורה לילד שלי בבית הספר? כמה פעמים ילדיכם קמו בבוקר והתלוננו מיני תלונות כדי לא ללכת לבית הספר? מתי בקשתו של ילד ותחנוניו להשאר בבית הם בדיקת גבולות וחלק ממשהו טבעי ומוכר שהגורם לו הוא רצון להתפנק בבית, ומתי זה סימן אזהרה?
על חופשת הלידה קיימים מיתוסים רבים. רובם עוסקים באמהות בחופשת לידה הנושאות כביכול בנטל פרנסתם של בתי הקפה באמצע השבוע. אבל את האמת האינטימית של חווית אותה חופשה מעטות האמהות המעזות לבטא בפומבי.
רוב הנשים מגיעות לרגע הלידה מלוות בסיפורים על ההורמונים הפורצים ברגע הלידה ומביאים את היולדת לידי התאהבות גדולה בתינוק הנולד ובהצפה של תחושת אושר כמוה לא הרגישה מעולם. האמת היא שהרבה נשים לא מרגישות הצפה של אושר וחלקן גם לא מתאהבות מיד בתינוק.
במציאות הישראלית בה לעיתים כה קרובות קורים אסונות, חשוב שנדע לתווך לילדים את התכנים המציפים את התקשורת. מכיוון שהתקשורת נעשתה כל כך פולשנית, אנחנו כבר לא יכולים להגן עליהם מלדעת מה קורה
לכל זוג יש סיפור. בעצם שלושה סיפורים: סיפור שלו, סיפור שלה, סיפור שלהם. במחשבה נוספת- הרבה סיפורים. בדרך כלל אלו סיפורים מצחיקים, מרגשים- סיפורים שמתובלים עם הזמן ומנוסחים מחדש בפרספקטיבה של זמן, תלויי קהל היעד והמספר הראשי.
מה זו בעצם אכילה, ולמה אנחנו אוכלים? אכילה היא התנהגות וככזו, היא עונה על צורך. על אילו צרכים עונה האכילה עבורנו?
הקורא הנאיבי שמתחיל לקרוא מאמר על פסיכולוגיה חיובית מצפה בוודאי למאמר אופטימי על חשיבה חיובית וחיים מאושרים.
ג'ון בולבי סבר שהאופן בו נוצרות התקשרויות בילדות המוקדמת משפיע על הקשרים הרומנטיים שנוצרים בבגרות. כיום זו תפיסה ברורה , אך עד לפני כמה עשרות שנים לא נתפס הקשר הרגשי כמשמעותי
הפסיכיאטרים מנסים להביא בשורות שונות ועקרונות שונים לתוך עולם הטיפול ולמערכת היחסים שלהם עם מטופליהם ואפילו נותנים תחושה של "ניסויים בנפשם של אנשים".
בעבודה זו אתייחס לנושא ההגירה, בעיקר מהזווית של השפה, כפי שזו נידונה בשני ספרים, האחד אוטוביוגרפי (הופמן), והשני פסיכואנליטי (אמאטי-מלר וחב').
בשנים האחרונות יותר ויותר תינוקות מאובחנים כבעלי ? טורטיקוליס או אסימטריה צווארית.
הגמילה מחיתולים נתפסת כשלב התפתחותי חשוב מאד הן בחיי הילד והן בחיי המשפחה.
נטיה לדחות מטלות ("דחיינות") היא דפוס התנהגות שמאפיין את מרבית האנשים, ובכללם סטודנטים כדוגמת שרון. בספרות המקצועית ניתן למצוא טענות לפיהן לא ניתן לטפל בדחיינות
כמעט כולנו דוחים משהו שאנחנו צריכים לעשות. לא סתם משהו, אלא משהו חשוב. גם עכשיו, כשאתם קוראים את המאמר הזה, יתכן מאד שיש משהו אחר שהייתם אמורים לעשות, משהו חשוב יותר
שינויים רבים בחיינו מעוררים מתח וחרדה. לדוגמה, התחלה של מסגרת חדשה (גן, בית ספר חדש או אוניברסיטה, גיוס לשירות הצבאי), עזיבת בית ההורים בראשונה, מעבר דירה, חתונה או הסתגלות לתנאי חיים חדשים
השלבים החשובים בטיפול הזוגי הם: אבחנה והערכה. תפקידה של ההערכה הטיפולית הוא : בנית תוכנית טיפולית מתוך התכנים הבעייתיים שאובחנו ,בהתאם לגישתו הטיפולית של המטפל.
לחץ הוא גורם המאפיין יותר ויותר את חיינו. מתי ולמה הפך הלחץ להיות חלק בתי נפרד מאיתנו? מתי שלווה הפכה להיות משאב יקר להחריד שעלינו להנדס את כל סביבתנו ולשלם כסף רב בכדי לחוות מעט שלווה?
האם להורים מותר לקחת חופש? האם ילד שלא נוסע עם הוריו לחופשה יפתח חרדת נטישה?? האם חופשה של הורים משמעה טראומה לילדים???
זוגיות ומשפחה הן מסגרות אנושיות אוניברסליות שנועדו לתת מענה לצרכים בסיסיים של המין האנושי במטרה לשרוד, להסתגל לסביבה, להעביר את הגנים לדור הבא ולשמור על הצאצאים בצורה הטובה ביותר.
אינטימיות היא משתנה מפתח ביחסים בינאישיים. זהו תהליך אינטראפסיכי ובינאישי, מצב קוגניטיבי המתייחס לידע של המציאות הנפשית. להיות אינטימי משמעו להפוך את הפנימי ביותר של האדם לידוע, מוכר, לחלוק את גרעינו של האחר, את האמת שלו.
תיאורית ההתקשרות שעסקה בראשיתה בקשר הרגשי בין הפעוט למטפל בו, הורחבה כמתארת מאפיינים של קשרים בין אישיים בבגרות בכלל וקשרים אינטימיים בפרט, כנגזרים מדפוסי ההתקשרות.
אין דבר קשה יותר להתמודדות מאשר חוסר ודאות , מחוסר הודאות על בריאות העובר ועד להתמודדות עם מחלה קשה. מסתבר שגם כשאין מה לעשות (מבחינה רפואית) יש הרבה מה לעשות ברמה הרגשית
בני הבכור נולד בקיץ 2004. פחות או יותר ביחד אתו נולדו לעולם בניהן של שתיים מחברותי הטובות. עם השנים התפתחו בין שלושת הבנים קשרים חברתיים המלמדים רבות על תהליך ההתפתחות החברתית
אחת המשימות ההתפתחותיות המרכזיות עימן מתמודדים תינוקות בשנות החיים הראשונות היא וויסות עצמי. וויסות משמעו בעצם ארגון. לוויסות יש בסיס ביולוגי-נוירולוגי ברור אך במהלך ההתפתחות הוא מושפע מלמידה
ההורות המודרנית והקריירה- האם אנחנו באמת מצליחים לתת לילידם מה שהם צריכים או שזה מושג שנועד לטפל ברגשות האשם שלנו?
למטפלים שונים גישות שונות, הם מגדירים את הגבולות המתאימים להם בתוך ומחוץ לחדר הטיפול. האם הפסיכולוג שלי אוהב אותי יותר אם הוא מאריך את הפגישה איתי עוד חמש דקות. ומה זה אומר אם הוא חייך אלי חיוך שונה?
אומרים שהכרה בבעיה היא כבר חצי מהפתרון. האומנם? אנחנו אומרים שחצי הדרך עוברת פחות או יותר במקום בו יש מוטיבציה ורצון לשינוי. על כן הצעד השני הוא להבין מהו הרווח שיש לנו מאותה בעיה טורדנית אותה אנחנו רוצים למגר בחיינו.
בתקופת החיזור והזוגיות נטולת הדאגות, בתקופה בה היינו עסוקים במרוץ הבלתי נמנע של שמלה- אולם- ולרצות את ההורים, למי היה זמן לעצור ולחשוב על האתגרים האמיתיים והקשים הנחבאים במשמעות האמיתית של ההחלטה להתחתן ולהקים בית
ללכת לטיפול משמעו לרקום יחסים עם אדם זר. להיות מוכן להיחשף, להפתח, לתת את כל כולך, ליחסים חד צדדיים בעלי מסגרת ברורה. דוקא מהמקום בו מתפתחות הציפיות שלנו לדברים שאנחנו יודעים שלא נוכל לקבל ביחסים ...
המשפחה הפוסט מודרנית, תולדת המאה ה 20, מאופיינת ב "שבריריות מבנית" וקיומה קשור בנכונותם של הפרטים לחיות במסגרות המשפחתיות שיצרו. מצד שני, האינטרנט ההופך את העולם לכפר גלובלי עלול לפגוע בתקשורת האינטימית בתוך המשפחה
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר זוגות הפונים לעזרה סביב קשיים שחווים ביחסים ביניהם, קשיי תקשורת, שחיקה של הזוגיות או קשיים שקשורים לאורח החיים המודרני שדוחף אותנו כל הזמן לרצון להשיג עוד ועוד, ולחפש ריגושים חדשים
לאחר שהאינטרנט נכנס אל חיינו וכבש כמעט כל תחום אפשרי, הוא מתחיל לחלחל עתה גם לתחום הפסיכולוגיה והייעוץ. אצלנו בארץ זה עוד בגדר טפטוף, אולם בארצות הברית מדובר כבר מספר שנים בזרם גדול
מטבח מהווה נקודת התייחסות ראשונית לעולם פנימי, רגשי וחברתי. אוכל על שלל טעמיו וריחותיו מלווה כל אחד מאיתנו, מציף אותנו בזיכרונות ופורט על רגשות. היצירה הבישולית מאפשרת פיתוח של מרכיבים קוגניטיביים ותקשורתיים כמו בטחון עצמי, מיומנות חברתית, אופטימיות, שיתוף והנאה.
בגלל אינטנסיביות המפגש הנוצר בין בני האדם המעורבים בטיפול, ובשל האינטימיות שאמורה להירקם בתוך מערכת יחסים זו בכדי שהטיפל יעבוד, גם המטפל הטוב והמנוסה ביותר לא תמיד יתאים לכל אחד
