פרפקציוניזם אצל נשים צעירות
פרפקציוניזם הוא שאיפה מתמדת לשלמות, הצלחה ותפקוד ללא פגם. על פני השטח הוא עשוי להיראות כמו תכונה חיובית, כזו שמובילה למצוינות ומוטיבציה,
אך כאשר הוא שולט בנפש הוא עלול להפוך לעול כבד שפוגע בביטחון העצמי, מערכות היחסים ואיכות החיים.
עבור נשים צעירות, שנמצאות בתקופה רגישה של עיצוב זהות והתמודדות עם ציפיות חיצוניות ופנימיות, פרפקציוניזם עלול להפוך למלכודת שמרחיקה אותן מעצמן.
מה גורם לפרפקציוניזם בגיל צעיר?
נשים צעירות חשופות למספר רב של מסרים שמציבים רף גבוה ולא מציאותי: להצליח בלימודים, להיראות מושלם, להיות מקובלת, להיות רגישה אבל לא רגשנית מדי, עצמאית אבל לא מרוחקת, מצטיינת אבל לא מתנשאת.
המתח הזה בין מה שהן באמת מרגישות לבין מה שהעולם מצפה מהן, מוביל לעיתים לתחושת חוסר ערך עצמי.
בנוסף, חוויות ילדות של קבלת אהבה רק בעקבות הצלחה, או מסרים של ביקורתיות גבוהה בסביבה, תורמים להתפתחות של דפוס פרפקציוניסטי.
הרצון לרצות, לא לאכזב, או להימנע מביקורת הופכים לדחף להצטיין תמיד.
איך זה נראה ביומיום?
* קושי להשלים משימות כי שום דבר לא מרגיש מספיק טוב
* הימנעות מיוזמות חדשות מתוך פחד מכישלון
* תחושת חרדה תמידית ממבחנים, דייטים, הופעות
* קושי לבקש עזרה או להודות בקושי
* ביקורת עצמית חריפה גם על הצלחות
* עייפות נפשית מתמדת בגלל דרישות פנימיות לא הגיוניות
מתחת לכל אלה שוכנת התחושה שאני לא שווה בפני עצמי אם אני לא מצליחה להיות מושלמת. התחושה הזו מייצרת מעגל סגור של לחץ, ביצועים, אכזבה וחוזר חלילה.
פרפקציוניזם סמוי
לא כל פרפקציוניסטית נראית ככזו. יש נשים צעירות שנראות משוחררות, ספונטניות או אפילו "מזלזלות", אבל בפנים שוכן פחד עמוק מכישלון. הן נמנעות מראש ממצבים שבהם ייתכן שלא יצליחו, או שומרות על תדמית חיצונית שמסתירה את הלחץ הפנימי הרב שהן חוות.
איך טיפול רגשי עוזר?
בטיפול רגשי אפשר להתחיל להבין מאיפה מגיע הקול הפנימי שדוחף כל כך חזק. האם זה קול של הורה? של מורה? של החברה? לומדים להקשיב לקול הזה אבל גם לדבר מולו בקול אחר של חמלה, סבלנות וקבלה.
הטיפול מספק מרחב שבו אפשר לטעות, לטפל בפחד מכישלון, לבחון את הערך העצמי שלא דרך הישגים, וללמוד לבנות תחושת ביטחון שלא תלויה בציונים, משקל, הצלחות או אישורים מהסביבה. עם הזמן נוצרת תחושת חופש חדשה להיות אנושית.
למה זה כל כך חשוב דווקא עכשיו?
גיל ההתבגרות והבגרות הצעירה הם הזמן שבו מתעצבת האישיות. אם בשלב הזה מתבסס דפוס נוקשה של פרפקציוניזם, הוא עלול ללוות את האישה גם בשנותיה הבוגרות ולגרום לשחיקה, חרדה ודיכאון.
לעומת זאת, אם מצליחים בגיל הזה לזהות את הדפוס ולהתמודד אתו נפתחת אפשרות אמיתית לחיים חופשיים ובריאים יותר.
שלמות היא אשליה. אנושיות היא הדרך להתחבר לעצמך באמת. טיפול רגשי יכול לעזור לך לשחרר את העול הזה ולגלות שאת הרבה יותר ממה שאת מספיקה לעשות.
פרפקציוניזם אצל צעירות ומתבגרות
פרפקציוניזם מלווה בתחושת חוסר סיפוק תמידית, ביקורת עצמית חריפה ולעיתים גם חרדה. נערות רבות מתקשות לבקש עזרה, להיכשל, או פשוט לנוח – וחיות בתחושת לחץ מתמדת...
הפרעות אכילה ונשים צעירות
העיסוק במראה החיצוני מתחיל בגיל צעיר מאוד, ובתרבות שמקדשת רזון ושלמות – רבות מהנערות מפתחות דימוי גוף שלילי. ההשוואות ברשתות החברתיות, הלחץ החברתי, ולעיתים גם מסרים מהבית, מובילים לתחושות של בושה, שנאה עצמית, ולעיתים גם הפרעות אכילה.
מחשבות אובססיביות אצל צעירות
דיכאון שקט הוא מצב ממושך שבו קיימות תחושות של מצב רוח ירוד, היעדר הנאה, וחוסר מוטיבציה, אך בעוצמה פחותה מזו של דיכאון חמור.
דיכאון אצל מתבגרות
דיכאון בגיל הזה עלול להתבטא לא תמיד בעצב – אלא דווקא בכעס, הסתגרות, עייפות כרונית, ירידה בלימודים, פגיעה ביחסים או חוסר עניין כללי. לעיתים מתלוות גם מחשבות של חוסר ערך או רצון להיעלם
פגיעות עצמיות אצל מתבגרות ונשים צעירות
פעמים רבות, נערות מתמודדות עם רגשות קשים דרך פגיעות עצמיות – חיתוך, כוויות, שריטות או פגיעות אחרות. מדובר לרוב בניסיון לווסת מצוקה פנימית שאינה מקבלת מענה.
השקט שמסתיר סערה, כשהמופנמות היא בעצם חרדה חברתית
צוות על הספה
חרדהבכל קבוצה חברתית, במקום העבודה, בכיתה או במפגש משפחתי, כמעט תמיד יש את האדם השקט. העובדה שאדם נראה שקט, לא אומרת שהוא רגוע. לעיתים, מאחורי השקט יש סערה של רגשות, פחדים, התלבטויות וכאב. חרדה חברתית סמויה היא תופעה אמיתית, נפוצה יותר משנדמה
המקום שלי במשפחה: כשאני מרגישה שאני האחרונה
צוות אתר על הספה
זוגיות ומשפחה, טיפול פסיכולוגי, איכות חייםאני מרגישה שאני עושה הכול בשביל כולם – הילדים, בן הזוג, הבית, העבודה – ואף אחד אפילו לא עוצר לשאול מה שלומי, המשפט הזה חוזר שוב ושוב בטיפול, בעיקר מפיהן של נשים ואמהות, אבל לא רק. תחושת השקיפות, ההישאבות לצרכים של אחרים, והמאבק לשמור על מקום לעצמי בתוך החיים המשפחתיים – מוכרים לרבים.
מה הקשר בין תזונה לבין בריאות הנפש?
צוות אתר על הספה
הפרעות אכילה, איכות חייםבשנים האחרונות הולך ומתרחב השיח העוסק בקשר שבין תזונת האדם למגוון מצבים פיזיולוגיים. נושא מדובר פחות, אך חשוב לפחות באותה מידה, הוא ההשפעה שיש לתזונה שלנו על המצב הנפשי והרגשי והשאלה האם ניתן להשפיע על בריאות הנפש באמצעות שינוי תזונתי.
הקושי בחזרה ללימודים
צוות אתר על הספה
התפתחות הילדאנו נמצאים בימים הראשונים לאחר החזרה ללימודים והורים רבים מרגישים, שהשנה קשיי ההסתגלות גדולים מהרגיל, חלק מההורים מתארים קושי מוגבר של ילדים להסתגל מחדש לשגרת הלימודים ולהיפרד מסדר היום המרווח שאפיין את החופשה ואחרים מדווחים על קשיים חברתיים ורגשיים, בצל המלחמה
