א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת


חוסן נפשי resilience

יכולתו של אדם להתמודד במצבי לחץ ואיום ולהסתגל לשינויים קיצוניים בנסיבות חייו. אנשים שונים רוכשים במהלך חייהם תחושת שליטה ומסוגלות המאפשרת להם לחוש קומפוטנטים במצבי משבר ולאחריהם להרגיש מחוזקים. חוסן נפשי היא תכונה נרכשת ברובה. לאנשים שונים ערוצים שונים המאפשרים להם חוסן נפשי- יצירתיות, אמונות ועוד.

חיזוק

מונח מתוך תיאוריית הלמידה או הגישה ההתנהגותית (ביהייביוריסטית). חיזוק הוא גירוי חיצוני הניתן לאדם במטרה לחזק התנהגות רצויה או להכחיד התנהגות לא רצויה. החיזוק יהיה שלילי או חיובי בהתאם לפרשנות שנותן האדם לאותו חיזוק.

חינוך מיוחד

תכניות ומסגרות החינוך הפורמליות של משרד החינוך המותאמות עבור ילדים המאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים. החינוך המיוחד הינו רצף שירותים- מסייעות במסגרות חינוך רגיל ועד מסגרות סגרגטיביות מיוחדות. בחינוך המיוחד לומדים ילדים המאובחנים כבעלי נכות פיזית קשה, פיגור שכלי, אוטיזם או מחלות נפשיות.

חיקוי

חיקוי הינו כלי מרכזי בלמידה. ילדים משתמשים בחיקוי החל מגיל מספר חודשים ובאמצעות החיקוי לומדים לדבר, להתנהל מבחינה חברתית בעולם, ואף את כל מיומנויות החיים הבסיסיות. הלמידה באמצעות חיקוי יכולה להיות ספונטנית או מכוונת (בעיקר בגילאים המבוגרים יותר). ילדים אשר אינם מחקים או שיכולת החיקוי שלהם מוגבלת סביר שיהיה להם קשה יותר מבחינה חברתית. במקרים חמורים יכול העדר החיקוי להצביע על בעיות תקשורתיות.

חירשות

היעדר יכולת שמיעה. חירשות הינה פגישה עמוקה בשמיעה ללא שרידי שמיעה. עלולה להגרם בשל מבנה פיזיולוגי פגום של האוזן או בשל פגישה מוחית שאינה מאפשרת עיבוד הגירויים האודיולגיים המתקבלים מהאוזן למוח. חירשות מלידה או חירשות שהתפתחה לפני גיל 3 תשפיע כנראה על יכולת למידת שפה ודיבור. חירשות שהתפתחה בגיל מאוחר יותר, לאחר גיל רכישת השפה השפעותיה יהיו פחות נרחבות, לקריאה נוספת על לקות שמיעה

חלום

מראות דימיוניים אשר אנשים חווים במהלך השינה. החלום הינו מצב תודעה בו האדם מגיע לרבדים הלא מודעים של תודעתו. מאז ומעולם התייחסו לחלומות כבעלי משמעות לחיים המציאותיים. תיאורטיקנים שונים מאסכולות שונות נתנו פירושים שונים לתכנים העולים בחלום. חלום נמשך מספר שניות בלבד אך יכול לתת תחושת נראטיב ארוכה הרבה יותר, אפילו עד שנים. גישות שונות בפסיכולוגיה עושות שימוש בחלומות כחלק מהבנת עולמו של המטופל, שאיפותיו ומאוויו.

חרדה

חרדה היא מצב פסיכולוגי ו/או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, פחד מוגזם. מצב הנגרם כתוצאה ממתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם.
בניגוד לתחושת פחד העולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, החרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא בהכרח נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס כאיום מיידי, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שנתפס כמהווה סכנה עתידית העלולה להתרחש.

תחושת חרדה מקורה ביצר הישרדותי ראשוני, היא תגובה נורמאלית למצב של דחק והיחלצות מסכנה, אך במינון גבוה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה. רוב האנשים יחוו חרדה במהלך חייהם אם בשל צורך לעמוד ולשאת דברים בפני קהל רב או לפני בחינה חשובה. חרדה זו עשויה להיות מלווה בדפיקות לב מואצות, כאב בטן, תחושת חנק וכדומה. חרדה תחשב למחלה כאשר היא מפריעה לתפקוד היום יומי.
הפרעות חרדה כוללות קבוצה רחבה של הפרעות: פוביות למיניהן, התנהגות כפייתית או מחשבות טורדניות, התקפי בעת (פאניקה), תחושת חרדה כללית וחרדה בעקבות טראומה. (לקריאה נוספת: חרדות)

חרדת זרים

מונח מתוך תיאוריות ההתפתחות החברתית המתאר מצב רגשי של תינוק בסביבות גיל 9 חודשים. בשלב זה (אצל חלק מהתינוקות בגיל מוקדם יותר) לומד התינוק להבחין בין ההורים והדמויות המשמעותיות המטפלות בו לבין האחרים ולכן כאשר הוריו נפרדים ממנו הוא חש ננטש. במקביל, האחרים הלא מוכרים נתפסים כזרים כי מסמלים את היעדרותם של ההורים. שלב זה הינו נורמלי וחולף.

חשיבה

העיסוק המוחי במידע הנקלט מבחוץ (באמצעות עיבוד הקלט החושי) והמידע האגור בזיכרון. עיבוד המידע מאפשר שליפה של מידע ויצירה של רעיונות חדשים. רוב תהליכי החשיבה של האדם הם מילוליים. החשיבה מתפתחת עם השפה ולכן ילדים שאינם רוכשים שפה גם התפתחות השפה שלהם מעוכבת. קיימים סוגים שונים של תהליכי חשיבה: חשיבה מילולית, חשיבה אסוציאטיבית (במהלך חשיבה על נושא אחד מופיע דימוי מנושא קשור אחר) ועוד. מרבית התיאוריות הפסיכולוגיות עוסקות בחשיבה ובהבנתה ומטפלות באמצעות כשרי החשיבה השונים.