חרדה היא תגובה נורמלית במצבי איום וסכנה, מעטים האנשים בישראל שלא מתמודדים עם רמת מסוימת של חרדה, בעקבות האירועים שהחלו ב 7/10 והמלחמה המתנהלת מאז. חשוב לציין כי פחד הוא תגובה טבעית מאוד במצבי חירום מהסוג שאנו חווים כבר למעלה מחודש.
כמעט כל אזרח ישראלי מתמודד עם רמה מסוימת של מצוקה וקושי נפשי, בעת הקשה הזו בה מדינת ישראל שרויה במלחמה. המראות הקשים מאזור הדרום והדאגה לחברים ובני משפחה שחיים באזור או משרתים בצבא, משפיעים על מצב הרוח ומאיימים על החוסן הרגשי שלנו.
במצבי לחץ קיצוניים הגוף שלנו מתגייס למצב של סכנה ומשדר לנו שעלינו להילחם על ההישרדות שלנו. מלחמה על הישרדות לא מאפשרת קיום של שגרה רגילה – עבודה, ענייני בית, שינה רציפה ועוד, באופן פרדוקסלי, דווקא שמירה על השיגרה היא זו שעוזרת לנו להתמודד עם לחץ בצורה מיטבית
התקף פסיכוטי הוא מצב פסיכולוגי קיצוני, המתאפיין בעיקר בשיבוש בוחן המציאות, פגיעה ביכולת ההתמצאות והיעדר יכולת לבצע אבחנה ושיפוט אובייקטיביים של המציאות.
מה קורה לי? התיאבון ירד, אני מתקשה להתעורר בבקרים, יש לי דפיקות לב מואצות ולא מוסברות ופעילויות שבעבר ניגשתי אליהן בשמחה, נראות לי פתאום כמו מטלה מעיקה ומייגעת... אולי אני חווה תסמינים של מצוקה נפשית?
טיפול ACT – טיפול בקבלה ומחויבות, היא שיטת טיפול שפותחה בסוף שנות ה-90, כחלק מהגל החדש של טיפולי CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וכוללת רכיבי מיינדפולנס, במטרה לקדם גישה ופעולה חיובית אצל המטופלים.
כל אדם חווה תקופות ורגעים של דכדוך ורבים נוטים להשתמש במושג דיכאון כדי לתאר את תחושותיהם. חשוב להבין שלא כל תקופה של מצב רוח שפוף משמעה דיכאון, עם זאת, כדאי להכיר את התסמינים, כדי שתוכלו לדעת אם אתם באמת בדיכאון ולקבל את העזרה שאתם צריכים.
דה-ריאליזציה - Derealization, היא הפרעה דיסוציאטיבית הנחווית כניתוק של האדם מסביבתו החיצונית ותחושה שהמציאות שמסביב אינה ממשית.
אני לא בהכרח רוצה למות, אבל גם לא ממש מבינה בשביל מה לחיות ואין לי חשק לעשות שום דבר, פשוט שום דבר" (טלי, בת 45, אמא לשתיים).... דיסתימיה היא הפרעת מצב רוח כרונית, המתבטאת בסימפטומים מתונים יחסית של דיכאון הבאים לידי ביטוי במשך תקופה ארוכה, בדרך כלל שנים
שמעתם את הביטוי הזה פעמים רבות בחייכם, אבל קרוב לוודאי שלא הייתם ממש בטוחים מה הוא אומר. איך עצבים יכולים להתמוטט? מה קורה לאנשים במצב של התמוטטות עצבים ואיך אתם יכולים לעזור לקרובים לכם?
אתם מכירים את התחושה הזו, מחשבות בלתי פוסקות על מה שצריך לעשות בעבודה, בבית או עם הילדים, חשש קבוע מלא להספיק, או לא לעשות את הדברים בצורה טובה מספיק, תחושת מתח שמפריעה לישון בלילה וגורמת לעייפות ולעצבנות במשך היום.
לעיתים קרובות אנו חשופים לאדם קרוב שנמצא בקשר שלא טוב עבורו. לפעמים זה בולט, לפעמים האדם האהוב עלינו רואה זאת ומפסיק את הקשר ולפעמים מאוד קשה לראות שקורה שם משהו לא תקין ופוגע.
לכאורה תקופת החגים אמורה להיות נעימה וטובה – ימי העבודה מועטים, הזדמנויות רבות לזמן איכות משפחתי ועוד לא אמרנו כלום על האוכל המשובח שיש בשפע. אם כך, מדוע אנשים רבים כל כך חשים דיכאון בחגים?
כל הורה שגידל מתבגרים מתאר את אותו תהליך: המתוק או המתוקה הקטנים, שעד לפני רגע עוד הדיפו ריח תינוקי נפלא, התרפקו על ההורים בכל הזדמנות ותלו בהם עיניים מעריצות, הופכים, כמעט בן לילה, ליצורים לא מוכרים – נרגנים, מתחכמים, סגורים ומרוחקים ואם להודות על האמת – גם הריח כבר לא מתוק ונעים כשהיה.
טיפול פסיכודינמי הוא שם כולל לספקטרום של גישות טיפוליות הדוגלות בחקר העצמי, בעיקר על היבטיו הפחות מודעים, כפי שבאים לידי ביטוי בחלומות, זיכרונות, אסוציאציות וקשרים בין-אישיים, ביניהם הקשר בין המטפל למטופל.
אנשי טיפול המתמחים בתחום זה, יודעים לעשות שימוש מבוקר ומדויק בחומרים משני תודעה כחלק מטיפול פסיכותרפי, במטרה לאפשר למטופל לפגוש חלקים עלומים בנפש ולהיעזר בחלקים הללו במהלך הטיפולי.
הגיוס לצה"ל מעלה חששות טבעיים מהשינוי הדרמטי הצפוי באורח החיים והחיילים לעתיד שואלים את עצמם האם יצליחו להסתדר בעצמם, רחוק מהסביבה המוכרת, האם ימצאו את מקומם במעגל החברתי החדש ואיך יראו חייהם כחיילים.
כל מי שגידל ילד יודע ששום דבר אינו קבוע, וגם מנהגים והרגלים שנראה שיהיו איתנו לנצח (לטוב או לרע) – עתידים להשתנות ולחלוף, אך כשהילד המתוק שלנו מגיע לגיל ההתבגרות ומשתנה לנו דרמטית מול העיניים – זה לפעמים נעים הרבה פחות.
משבר הקורונה שינה את האופן שבו היינו רגילים לעשות דברים, ותחומי חיים רבים מתנהלים היום בצורה אחרת לגמרי מבעבר, כך במפגשים החברתיים שלנו, בתרבות הפנאי ובאופן בו אנחנו מבצעים קניות וצורכים שירותים. בשורה התחתונה, כל מה שיכול להגיע הביתה ולא מחייב אותנו לצאת – עדיף.
"איך לשרוד את תקופת הקורונה, ואולי אפילו לעבור אותה בשמחה" - זהו אתגר התקופה.
במאמר זה אתמקד בבני הגיל השלישי: מבט על תקופת "הקורונה" והאתגרים שהיא מציבה בפנינו, סקירה של עקרונות משבר וחוסן והכרת צרכי הגיל השלישי, יסייע בבניית מודל התמודדות.
לאחרונה נדמה שאי אפשר לפתוח עיתון או מהדורת חדשות מבלי לשמוע על אישה נוספת שהותקפה באלימות על ידי בן זוגה.
עיון בנתונים הרשמיים מראה עלייה דרמטית במספר מקרי האלימות המדווחים מאז שנכנסה הקורונה אל חיינו בחודש מרץ האחרון.
בתקופה הנוכחית, שבה נדמה כאילו האנושות כולה נמצאת בדכדוך ובחוסר אנרגיה כתוצאה ממשבר הקורונה והסגרים המתמשכים, חשוב לנו במיוחד לשפוך אור על מושג הדיכאון ולדבר על אחת ההשפעות הפחות מדוברות שלו – פגיעה בחשק ובתפקוד המיני.
טיפול קוגניטיבי – התנהגותי, או בשמו המקוצר CBT, הפך פופולארי מאוד בישראל ובעולם בכלל בשנים האחרונות – ויש לזה סיבה טובה.
לידת תינוק הינה אירוע מרגש בעל השלכות ארוכות טווח על חיי היולדת ומשפחתה. הלידה עצמה מלווה כמעט תמיד ברגשות שונים, שמחה, פחד, אהבה, כעס ועוד. אילו הם רגשות טבעיים הקשורים בשינוי העצום שמכניס התינוק לחיי משפחתו, וגם במצבה הגופני של היולדת הסובלת לעיתים מכאבים, בשינוי ההורמונלי, בעייפות ובטרחה הרבה הקשורים בטיפול בתינוק.
התערוכה המרתקת דיאלוג עם הזמן במוזיאון הילדים בחולון נפתחת במסדרון שכולו שאלות. האם אתה מרגיש בגילך? האם היית רוצה להיות צעיר יותר? איך תהיה כשתהיה זקן? ועוד ועוד שאלות מעוררות מחשבה.
עבור רובינו אותו "אמצע החיים" מוגדר כזמן שבו מערכות יחסים ותפקידים במשפחה משתנים. לפעמים מדובר בהתחלה של דאגה וטיפול בהורים מתבגרים, במקרים מסוימים חווים התחלת התרוקנות של הקן המשפחתי בזמן שהילדים יוצאים לעצמאותם ומשאירים חלל ריק שלא ברור איך ימולא.
הסיבות הנפוצות לרתיעה מפנייה לטיפול נפשי, טובות ככל שנחשוב שהן, לא באמת משרתות אותנו מבחינת התמודדות, התפתחות וצמיחה שהם אלמנטים שטיפול טוב ומתאים יכול לאפשר לנו, ללא תלות בבעיה הספציפית שעמה אנו מתמודדים.
הימים קצרים והלילות ארוכים, חורף בעולם ועננים מכסים את השמש שעות רבות ביום. אם אתם מרגישים דכדוך ובלבול בתקופה זו של השנה- אתם לא לבד. רבים הם הסובלים ממצב רוח ירוד בתקופת החורף, וחלקם אף לא שמים לב לכך.
בסוף היא פשוט מתה, זה הרי מה שקורה לאנשים זקנים לא?! זה מה שחשבתי שהייתי ילד, היום אני יודע שזה רחוק מלהיות נכון.
דיכאון קליני, זאת לא עצבות, גם לא דכדוך, דיקי או באסה, זו מחלה נפשית. קשה להסביר לאדם מהשורה מה הכוונה דיכאון קליני.
במהלך חיינו אנו נעזרים באנשי מקצוע בסיטואציות רבות. אנו פונים לאדריכל על מנת שיתכנן את ביתנו, לעורך דין על מנת שיגן על זכויותינו, ולרופא על מנת לשמור על בריאותנו. מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לקבל עזרה בתחום הנפשי?
בחור נאה, מטר תשעים, כתפיים רחבות, מבנה גוף אתלטי, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא "מה הבחור הזה עושה אצלי בקליניקה?" אבל עם השנים והניסיון כבר למדתי שמה שרואים מבחוץ ממש לא מעיד על מה שמתרחש בפנים.
EMDR נחשבת לשיטה ממוקדת לטיפול באירועי חיים קשים ברמות שונות. במאמר זה נכיר מקרוב את השיטה, במה היא שונה מטיפול פסיכולוגי, מה נעשה בטיפול עצמו ומי רשאי לטפל בה?
"תתאר לך שהעולם האישי של כל אחד הוא מראה. עכשיו תדמיין שהמראה שלך מנופצת והיא בעצם אסופת רסיסים. מכל זווית רואים עין אחרת, אף אחר, חלק אחר בשפתיים; בעיוות קשה של המציאות. ככה בערך מרגישה סכיזופרניה...
קורה לכם שאתם "נתקעים" ומתקשים לזרום? או להיפך מצליחים להתמודד עם חוויה מאתגרת בקלות ובזרימה מיטיבה? הכתבה הזאת תנסה לעזור לכם להגביר את הזרימה בחיים שלכם.
תחושת שייכות זה משהו שכולנו שואפים אליו. כשאנחנו חלק משמעותי במשפחתנו, בסביבת החברים שלנו או בעבודה אנו לרוב נרגיש שלמים יותר. מה עם להרגיש שייכים לעצמנו? יש אנשים שמרגישים כאנשים זרים בתוך גופם ונפשם שלהם.
EMDR היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה לפני כשלושה עשורים. פירושו המילולי של שם השיטה מעיד על טכניקת הטיפול, שהיא עיבוד חוויות מחדש באמצעות תנועות העיניים של המטופל.
ננסה לתאר לעצמנו ולו לרגע את הלך הרוח והמחשבה של האדם המתמודד עם דיכאון; תחושות אפורות של ריקנות, בדידות, כישלון וייאוש עמוק. מחשבות שליליות, חוסר הערכה עצמית ועוד
אנשים רבים מהססים לפנות לטיפול רגשי כי הם חושבים ואולי בצדק, שכדי לטפל בבעיה צריך לדבר עליה. שמעתי מכמה מטופלים שהפסיקו להגיע לפגישות טיפוליות אצל קולגות כי התעייפו מלדבר על הבעיות שלהם.
הסוכר ממכר. ממש כמו הימורים ופייסבוק, ובאותו מנגנון מוחי שהסם האלכוהול וטבק ממכרים. ההתמכרות היא דבר נרכש.
פעילות גופנית אינה רק בריאה לגוף, אינה רק שומרת על גזרה - לפעילות גופנית ישנן איכויות טיפוליות ומרפאות בתחום הנפש.
סיגל ( שם בדוי ) היא אישה בסוף שנות ה30 לחייה, אימא לשני ילדים, נשואה . בתחילת הטיפול היא מבקשת שלא אתן לחיוך על פניה להטעות אותי. כבר שנים שהיא לא מצליחה להרגיש שמחה
רפואה המודרנית, ובעיקר הטכנולוגיה הרפואית, הביאו למצב בו ניתן להאריך חיי אדם במצב סופני באמצעים מלאכותיים. אולם אז, איכות חייו וכבודו כאדם עצמאי, פעיל ושאינו תלוי בזולת נשללים ממנו.
הפנטזיות לקחו ממני את עצמי. לקחו ממני את ההווה. ההווה האפרורי נדחק הצידה, והפנטזיות תפסו את מקומו. הפנטזיות השתנו בהתאם לנסיבות – לא משנה מה היה תכנן, מושאי הפנטזיה לא היו הדבר עצמו – הפנטזיה הייתה הדבר!"
השבוע שודרה בטלויזיה תוכנית ראיונות ותחקירים העוסקת בילדים לא מקובלים חברתית, ילדים שעברו חרמות והתעללות חברתית בבית הספר.
אין ספק שזה נושא בוער המעסיק הורים רבים. כל הורה רוצה שילדו יהיה מקובל, פופולרי, מוקף חברים.
בגידה הנה חוויה קשה ומטלטלת, אותה ניתן להפוך למנוף להתפתחות וצמיחה, ע"י קבלת תמיכה מהסביבה הקרובה
כל הנעשה בחדר הטיפול וכל תוצאה של התהליך הן בהכרח פועל יוצא של האינטראקציה המיוחדת הנוצרת בין האנשים היושבים יחד בחדר שבוע אחר שבוע. מכיוון שכך, בחירת המטפל דומה מאוד לבחירת שותף למסע.
אני נשואה מזה 16 שנים. תמיד היו עליות וירידות במערכת היחסים ביני לבין בעלי. לאחרונה, יש החמרה בקשר שלנו. מריבות תכופות יותר ובעוצמות גבוהות יותר...
יום הזיכרון היה, עודנו, וככל הנראה גם יישאר יום טעון במשמעויות. זהו יום בו כולנו נושאים משקע של רגשות רבים ומעורבים, מתחברים ומתנתקים ככל שהנפש מאפשרת לנו אל מול המשימה המורכבת כל כך של הזיכרון.
היא חייבת שיעריצו אותה ועושה הכול על מנת להרשים. היא נראית מדהים ולא חסר לה כסף. ניתן היה לחשוב שהיא בפסגת האושר, אבל האמת העצובה היא, שהאושר ממנה והלאה. איך יכול להיות?
תקופת ההריון היא תקופה לא קלה לגוף ולנפש. השינויים הפיזיולוגיים וההורמונאליים, ושינויים בכימיה של המוח גורמים לאחת מכל 5 נשים אף לחוש תסמינים של חרדה או דיכאון בהריון.
אצל רוב הזוגות האהבה נמצאת בשיא העצמה שלה בתחילת הקשר, וככל שהזמן חולף חלה ירידה מתמשכת בעצמת האהבה. זוגות שהחלו את הקשר שלהם עם ניצוצות של אהבה מגלים אחרי מספר שנים שהם הופכים לשותפים לדירה וחולקים מטלות בית.
מהו טיפול קבוצתי או פרטני הנעזר בפסיכודרמה? מה העוצמה והתרומה של טיפול המשלב פסיכודרמה? סיפור מקרה זה הינו טעימה או פתיחת צוהר למתרחש בטיפול הקבוצתי ולקורה בתהליכי הפסיכודרמה.
לא מעט מטפלים מציעים היום טיפול באינטרנט. התהליך מאוד פשוט- פונים למטפל, קובעים איתו שעה משותפת בה גם המטפל וגם המטופל יושבים מול מחשב, כל אחד בביתו או בקליניקה שלו, והשיחה מתנהלת כצ'ט לאורך השעה המוקצבת לכך מראש.
לכ- 20% מהאנשים, החורף מעורר תחושת דיכאון. הרגשה עגמומית, חוסר חשק, ירידה באנרגיה ובמצב הרוח. יש משהו עגמומי בגשם, בחושך המוקדם, ברטיבות ובאיטיות שבה הדברים מתנהלים
הורה היה רוצה שילדו ידע לקום אחרי שנופל, לברך על מה שיש לו ולא רק לרצות את מה שיש לאחרים. כהורים יש בנו תפילה מתמדת שלילד שלנו יהיה כוח להתמודד עם כל משבר שלא יבוא.
בגלל אינטנסיביות המפגש הנוצר בין בני האדם המעורבים בטיפול, ובשל האינטימיות שאמורה להירקם בתוך מערכת יחסים זו בכדי שהטיפל יעבוד, גם המטפל הטוב והמנוסה ביותר לא תמיד יתאים לכל אחד
ברוב המקרים בהם הועלתה בפני האופציה לפנות לרפואה האלטרנטיבית, עניתי בנימוס שאחשוב על זה ובתוך תוכי גיחכתי בחוסר סבלנות. אבל מסביבי אנשים לא רוחניים המליצו והתפעלו מנפלאות התרופות הטבעיות...אז יום אחד החלטתי לנסות.
לפעילות הגופנית השלכות רגשיות רבות אחרות. התמדה בפעילות גופנית מייצרת שיפור במצב הכושר הגופני מה שמביא לתחושת מסוגלות והצלחה באותה פעילות
כל מי שאני מכירה, פגש לפחות פעם אחת בחייו מנהל מטריד ושמעתי גם כמה סיפורים על התעללות של ממש במקום העבודה. חייבת להודות שהיו לי כמה בוסים שגרמו לי לתהות האם התנהגותם הפוגענית והבלתי הולמת נחשבת להטרדה.
על חופשת הלידה קיימים מיתוסים רבים. רובם עוסקים באמהות בחופשת לידה הנושאות כביכול בנטל פרנסתם של בתי הקפה באמצע השבוע. אבל את האמת האינטימית של חווית אותה חופשה מעטות האמהות המעזות לבטא בפומבי.
רוב הנשים מגיעות לרגע הלידה מלוות בסיפורים על ההורמונים הפורצים ברגע הלידה ומביאים את היולדת לידי התאהבות גדולה בתינוק הנולד ובהצפה של תחושת אושר כמוה לא הרגישה מעולם. האמת היא שהרבה נשים לא מרגישות הצפה של אושר וחלקן גם לא מתאהבות מיד בתינוק.
מה זו בעצם אכילה, ולמה אנחנו אוכלים? אכילה היא התנהגות וככזו, היא עונה על צורך. על אילו צרכים עונה האכילה עבורנו?
הקורא הנאיבי שמתחיל לקרוא מאמר על פסיכולוגיה חיובית מצפה בוודאי למאמר אופטימי על חשיבה חיובית וחיים מאושרים.
שינויים רבים בחיינו מעוררים מתח וחרדה. לדוגמה, התחלה של מסגרת חדשה (גן, בית ספר חדש או אוניברסיטה, גיוס לשירות הצבאי), עזיבת בית ההורים בראשונה, מעבר דירה, חתונה או הסתגלות לתנאי חיים חדשים
אינטימיות היא משתנה מפתח ביחסים בינאישיים. זהו תהליך אינטראפסיכי ובינאישי, מצב קוגניטיבי המתייחס לידע של המציאות הנפשית. להיות אינטימי משמעו להפוך את הפנימי ביותר של האדם לידוע, מוכר, לחלוק את גרעינו של האחר, את האמת שלו.
אין דבר קשה יותר להתמודדות מאשר חוסר ודאות , מחוסר הודאות על בריאות העובר ועד להתמודדות עם מחלה קשה. מסתבר שגם כשאין מה לעשות (מבחינה רפואית) יש הרבה מה לעשות ברמה הרגשית
אומרים שהכרה בבעיה היא כבר חצי מהפתרון. האומנם? אנחנו אומרים שחצי הדרך עוברת פחות או יותר במקום בו יש מוטיבציה ורצון לשינוי. על כן הצעד השני הוא להבין מהו הרווח שיש לנו מאותה בעיה טורדנית אותה אנחנו רוצים למגר בחיינו.
בגלל אינטנסיביות המפגש הנוצר בין בני האדם המעורבים בטיפול, ובשל האינטימיות שאמורה להירקם בתוך מערכת יחסים זו בכדי שהטיפל יעבוד, גם המטפל הטוב והמנוסה ביותר לא תמיד יתאים לכל אחד
לאחר שהאינטרנט נכנס אל חיינו וכבש כמעט כל תחום אפשרי, הוא מתחיל לחלחל עתה גם לתחום הפסיכולוגיה והייעוץ. אצלנו בארץ זה עוד בגדר טפטוף, אולם בארצות הברית מדובר כבר מספר שנים בזרם גדול
מטבח מהווה נקודת התייחסות ראשונית לעולם פנימי, רגשי וחברתי. אוכל על שלל טעמיו וריחותיו מלווה כל אחד מאיתנו, מציף אותנו בזיכרונות ופורט על רגשות. היצירה הבישולית מאפשרת פיתוח של מרכיבים קוגניטיביים ותקשורתיים כמו בטחון עצמי, מיומנות חברתית, אופטימיות, שיתוף והנאה.
