צליל האזעקה נועד להעביר אותנו במהירות ממצב של שגרה למצב חירום, רוב האנשים מסוגלים לחזור לתפקוד מלא באופן מיידי אחרי אזעקה. לאחר שחלפו מספר דקות ואיום הסיכון המיידי הוסר, אצל חלק מהאנשים תתפתח חרדה מצליל האזעקה וזו תשפיע עליהם בצורה משמעותית ולאורך זמן.
בשבועות האחרונים רובנו מתקשים לנער מעלינו את תחושת המתח והדאגה ולהרגיש רגועים כפי שידענו להיות בעבר, המתח הנפשי המצטבר לאורך זמן עלול לגרום לנזק נפשי ולכאבים פיזיים, ביניהם שרירים תפוסים, כאבי ראש ועוד, החדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי להירגע ולהפחית את המתח
"הבת שלי מפחדת ללכת לבי"ס", "הבן שלי לא מוכן ללכת לישון בלילה ורוצה לשמור עלינו", "הילדים מתוחים, עצבניים וכעוסים כל הזמן. אני מבינה אותם אבל לא יודעת איך להתמודד". הרבה מאוד הורים שואלים את עצמם איך מתווכים את המציאות הקשה לילדים בצורה הנכונה ביותר?
בימים קשים אלה מדברים הרבה על חוסן. מה אומר המושג חוסן? איך יודעים אם יש לנו אותו? האם מדובר במאפיין קבוע או שניתן לפתח אותו?
מאורעות הימים האחרונים הותירו את כולנו מזועזעים, כואבים וזועמים. התובנה האיומה, שאויבי ישראל יכולים לחדור לבתים ולפגוע בנו בצורה כה אנושה, מעוררת תחושה בלתי נסבלת של חרדה קיומית אצל אנשים רבים.
מצב החירום הבטחוני הנוכחי בישראל פוגש כמעט כל בית במדינה. האירועים רודפים זה את זה והחדשות נכנסות הביתה, דרך הטלוויזיה בסלון או באמצעות הרשתות החברתיות בהן שוהים גם הילדים. איך מדברים איתם על מה שקורה?
במהלך 5 השבועות האחרונים המילה "חרדה" השתרשה חזק בתודעה שלנו. אנחנו מרגישים חרדה, מדברים עליה וגם מתנהגים אותה. האם יש מישהו שלא חווה חרדה? כנראה שלא. אז בואו נעשה קצת סדר ונבין במה מדובר.
כמעט כל אזרח ישראלי מתמודד עם רמה מסוימת של מצוקה וקושי נפשי, בעת הקשה הזו בה מדינת ישראל שרויה במלחמה. המראות הקשים מאזור הדרום והדאגה לחברים ובני משפחה שחיים באזור או משרתים בצבא, משפיעים על מצב הרוח ומאיימים על החוסן הרגשי שלנו.
כשאנו מתמודדים עם לחץ משמעותי, אנו חווים לעתים מעין התמזגות או הילכדות בתוך המחשבות והרגשות שלנו ולא מצליחים להתנתק מהם, הם הופכים למציאות שלנו ומופעלים אותנו. אנחנו יכולים לתכנן דרכי התמודדות יעילות, אבל רק במידה ונצליח להתנתק מרגשות שמציפים אותנו ונבין שאלה כרגע רק מחשבות שלנו, ולא המציאות
במצבי לחץ קיצוניים הגוף שלנו מתגייס למצב של סכנה ומשדר לנו שעלינו להילחם על ההישרדות שלנו. מלחמה על הישרדות לא מאפשרת קיום של שגרה רגילה – עבודה, ענייני בית, שינה רציפה ועוד, באופן פרדוקסלי, דווקא שמירה על השיגרה היא זו שעוזרת לנו להתמודד עם לחץ בצורה מיטבית
תקופת החגים היא זמן משפחתי – ארוחות חג בהרכבים משפחתיים שונים, ימי חופשה מלימודים ומעבודה, וזמן פנוי שמאפשר למשפחה להיות ולבלות יחד. לכאורה נשמע נעים וטוב, אך המחקר מראה לנו שהמציאות נראית אחרת וכי תקופת החגים, מייצרת ומגבירה חרדות אצל חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה.
החיים הם מגרש המשחקים וזירת האימון של ילדיכם. האם הורים המגוננים על ילדיהם יתר על המידה פוגעים ביכולתם לפתח יכולות עצמאיות? ואיפה עובר הגבול בין הגנה להגנת יתר?
החופש הגדול, משאת נפשם של הילדים, כבר כאן ועבור הורים רבים, מדובר בתקופה של חרדות וחששות. הורים דואגים לשלומם של הילדים שמסתובבים בחוץ, מבקשים לשמור על מסגרת כלשהי שתאפשר חיי משפחה סבירים וכמובן מוטרדים מהעלות הכלכלית של חודשי הקיץ.
יואב, בן 6 וחצי, נכנס לכיתה א בהתרגשות גדולה ואחרי מספר שבועות בני הבית שמו לב שהוא ממצמץ בלי הרף, מיותר לציין שהמצמוצים החרידו את ההורים, סיפורים כמו הסיפור של יואב נפוצים מאוד, למעשה אחד מכל 10 ילדים יציג טיקים לא רצוניים בתקופה מסוימת במהלך חייו
ניצה היא קיבוצניקית בת 70, כשהיתה בת 25, נשואה טרייה ובהיריון עם ילדה הראשון, נהרג בעלה בתאונת דרכים. ניצה, שבדיוק בתקופה זו לקחה שיעורי נהיגה ראשונים בחייה, נטשה את השיעורים ומעולם לא חזרה לשבת ליד ההגה. כמו ניצה יש אלפי אנשים שמסרבים לשבת ליד ההגה ומתמודדים עם סימפטומים של חרדה
התקף פסיכוטי הוא מצב פסיכולוגי קיצוני, המתאפיין בעיקר בשיבוש בוחן המציאות, פגיעה ביכולת ההתמצאות והיעדר יכולת לבצע אבחנה ושיפוט אובייקטיביים של המציאות.
רגשות אשם מהווים את אחת התחושות הקשות עבור האדם הסביר והקושי לשאת אותם מוביל, פעמים רבות, לתגובות של כעס ותוקפנות, בניסיון להתחמק מאחריות. ננסה להבין מהם רגשות אשם, איך אפשר להתמודד עמם בצורה יעילה ומועילה.
טיפול ACT – טיפול בקבלה ומחויבות, היא שיטת טיפול שפותחה בסוף שנות ה-90, כחלק מהגל החדש של טיפולי CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וכוללת רכיבי מיינדפולנס, במטרה לקדם גישה ופעולה חיובית אצל המטופלים.
EMDR היא שיטת טיפול שפותחה בשנות השמונים של המאה ה-20 על ידי דר' שפירו, פסיכולוגית מניו יורק ומאז נעשה בה שימוש נרחב ומחקרים מוכיחים שהיא אפקטיבית ביותר לטיפול במגוון רחב של בעיות פסיכולוגיות.
הורים לילדים שסובלים מחרדה או מ OCD סובלים גם הם משיבוש משמעותי בחייהם, לא פשוט להורה לראות את ילדו מתקשה בפעולות פשוטות, הורה תוהה למה הילד שלי לא מצליח להירדם במיטתו, מסרב להשתתף במסיבות יום הולדת?
כולנו היינו רוצים לראות את ילדינו מרגישים בטוחים בסביבתם החברתית, מדברים ללא קושי מול אנשים אחרים, מובילים ומנהיגים. במציאות, חלק גדול מהילדים מתקשים באזורים הללו ולוקח להם זמן ליצור אינטראקציות חברתיות. מהו מקור הביישנות אצל ילדים? ומה אתם ההורים יכולים לעשות כדי לסייע.
מי שהמציא את המשפט "ישן כמו תינוק", כנראה לא גידל תינוק מימיו. מי שחושב שחייהם של פעוטות הם קלים ושאין דאגות בראשם – לא מכיר מקרוב ילדים צעירים. אנחנו מכירים ולכן יודעים לספר לכם, שגם לילדים קטנים יש חרדות שבאות לידי ביטוי באמצעות מגוון סימפטומים.
אגורפוביה היא סוג של הפרעת חרדה המתבטאת בקושי של האדם הסובל ממנה להימצא במקומות פתוחים ובמקומות שקשה להימלט מהם. אנשים עם אגורפוביה יחושו לכודים וימנעו משהות במקומות פתוחים או ממקומות צפופים או הומים כמו קניונים, הופעות ופסטיבלים, תורים גדולים, אולמות אירועים ואפילו אוטובוס.
כולנו מכירים את הצורך הנפשי הבסיסי בהכרה על ידי אחרים, בקבלה, הערכה וחיזוק חיובי שניתן לנו על ידי הסביבה במגוון תחומי החיים – מקצועי, אישי, משפחתי ועוד.
אצל אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הצורך הזה קיים ביתר שאת וברוב המקרים מהווה את המוטיבציה המרכזית שלהם.
אם אתם מתקשים לדבר מול אנשים, אפילו כשאתם שולטים היטב בחומר, אם אתם מייחלים שהאדמה תבלע אתכם לפני שאתם צריכים לשאת נאום או להביע את עצמכם בישיבה רבת משתתפים – יתכן שאתם סובלים מפחד קהל.
רוב אנשים עברו חוויה של הצפה רגשית, לפחות פעם אחת בחייהם. במאמר זה ננסה להסביר מדוע הצפה כזו מתרחשת, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה אפשר לעשות כדי להתגבר עליה.
על אף ההתקדמות הטכנולוגית, שלכאורה עושה את חיי היום יום לפשוטים יותר, עומס המידע, ריבוי המשימות והצורך להגשמה עצמית במספר זירות בו זמנית - יוצרים סטרס שמשפיע לרעה על המצב הנפשי והפיזי של רוב האנשים.
מתבגרים רבים, ולא רק הם, סובלים מחרדת מבחנים אשר מונעת מהם להביא לידי ביטוי את היכולות האמיתיות שלהם וגורמת למתח נפשי רב, אשר פוגע באופן משמעותי באיכות החיים שלהם. במאמר זה ניתן לכם את כל המידע הדרוש על חרדת מבחנים – מה הגורם לחרדה הזו? איך ניתן להתמודד איתה?
דה-ריאליזציה - Derealization, היא הפרעה דיסוציאטיבית הנחווית כניתוק של האדם מסביבתו החיצונית ותחושה שהמציאות שמסביב אינה ממשית.
כמעט ואין בנמצא אנשים שלא חוו התקף חרדה מימיהם, אך בעוד אצל רוב האנשים מדובר באפיזודה חד פעמית או כזו שחוזרת לעיתים רחוקות, עבור חלק מהאנשים מדובר במציאות חיים קבועה ובלתי נסבלת. מהן חרדות חוזרות? איך להתמודד עם חרדה שלא עוברת? מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
שמעתם את הביטוי הזה פעמים רבות בחייכם, אבל קרוב לוודאי שלא הייתם ממש בטוחים מה הוא אומר. איך עצבים יכולים להתמוטט? מה קורה לאנשים במצב של התמוטטות עצבים ואיך אתם יכולים לעזור לקרובים לכם?
כל מי שפגש אי פעם אנשים במצוקה כלכלית, יודע לתאר את ההשפעה ההרסנית שלה על כל תחומי החיים – הורות, זוגיות, תחושת הערך העצמי ואפילו הבריאות הפיזית.
אתם מכירים את התחושה הזו, מחשבות בלתי פוסקות על מה שצריך לעשות בעבודה, בבית או עם הילדים, חשש קבוע מלא להספיק, או לא לעשות את הדברים בצורה טובה מספיק, תחושת מתח שמפריעה לישון בלילה וגורמת לעייפות ולעצבנות במשך היום.
עם יד הלב, כמה פעמים בשנה האחרונה מצאתם את עצמכם, באמצע יום עבודה, חולמים על הג'וב שבאמת הייתם רוצים, או מרגישים שוב שנמאס לכם: מהמקום, מהבוס, מהעמיתים לעבודה, מהיחס לו אתם זוכים, מהשכר.
השינוי שעוברים צעירים עם גיוסם לצה"ל הוא דרמטי ומהיר. הדור הצעיר הנוכחי, המורגל בחיי נוחות הכוללים חלל פרטי משלהם וחופש לעשות כרצונם, בעיקר לאחר סיום הלימודים בתיכון, מתקשה אף יותר להסתגל לפער בין החיים שלפני הצבא והחיים שלאחר הגיוס.
לעיתים קרובות אנו חשופים לאדם קרוב שנמצא בקשר שלא טוב עבורו. לפעמים זה בולט, לפעמים האדם האהוב עלינו רואה זאת ומפסיק את הקשר ולפעמים מאוד קשה לראות שקורה שם משהו לא תקין ופוגע.
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יושבים במרפסת בערב של סוף הקיץ, אוויר נעים על הפנים ומרגישים נפלא. פתאום צץ לו מאי שם ג'וק ובאותו הרגע הכל משתנה – דפיקות הלב הופכות מהירות, תחושת יובש בפה, כל הגוף מכווץ ומצמרר מגועל בדמיונכם אתם רואים את המקק רודף אחריכם ונמלטים מהמקום.
כשאנחנו יודעים - היכן מונחות האבנים, איפה הקושי שלנו – ומה הן החוזקות שלרשותנו, וכן הלאה - אנחנו יכולים להתנהל בהתאם. אנחנו יכולים להיערך, לדאוג לתנאים הנחוצים עבורנו כדי להיות במיטבנו, לטפל, להתקדם, לשפר את מצבנו ואת הרגשתנו.
פחד מכישלון (אתלופוביה, שמשמעה הפחד מלהיות בלתי מושלם) היא הפרעת חרדה מוכרת, הגורמת לאדם לחוש שהוא בדרך כלל שוגה וכי אין בו את היכולת להצליח במשימות או במטרות שלקח על עצמו.
מיקה היא ילדה עליזה וסקרנית בת 5, שמתנהלת בעולם ללא פחד וחוקרת בו כל אדם וכל פינה, עד שזה מגיע לכלבים. כשהיא שומעת נביחה של כלב, או רואה את אחד מכלבי השכנים, היא מזנקת לידיים של הוריה, טומנת את ראשה בחיקם ורועדת
האמת העצובה היא שתקיפה מינית נפוצה יותר משהיינו רוצים להודות. בגילאים הצעירים הנתונים מדברים על כ-7% נפגעים ונפגעות, בגילאים המבוגרים, גבר אחד מתוך שבעה ואישה אחת מכל שלוש (!) נשים עברו תקיפה מינית...
השנה האחרונה עימתה כמעט את כל האנשים בעולם עם הגרועים שבפחדים – חשש לשלומם הפיזי של ההורים המבוגרים, דאגה לשלומם הנפשי ובריאותם של הילדים שנאלצו להתנתק משגרת היום המוכרת, הצורך להימנע ממגע עם אחרים, אהובים ככל שיהיו...
רוב האנשים יקיימו בחייהם קשרים אינטימיים ומיניים שיתפתחו באופן טבעי, אך אצל חלק מהאנשים קשר אינטימי כזה נתפס כדבר מאיים והם ימנעו ממנו ביודעין, או שינהלו זוגיות אך יתקשו מאוד להתמודד עם המרכיב המיני בה ויסבלו מקשיים נפשיים ופיזיים סביב המיניות בקשר.
טיפול פסיכודינמי הוא שם כולל לספקטרום של גישות טיפוליות הדוגלות בחקר העצמי, בעיקר על היבטיו הפחות מודעים, כפי שבאים לידי ביטוי בחלומות, זיכרונות, אסוציאציות וקשרים בין-אישיים, ביניהם הקשר בין המטפל למטופל.
אנשי טיפול המתמחים בתחום זה, יודעים לעשות שימוש מבוקר ומדויק בחומרים משני תודעה כחלק מטיפול פסיכותרפי, במטרה לאפשר למטופל לפגוש חלקים עלומים בנפש ולהיעזר בחלקים הללו במהלך הטיפולי.
בעוד לחץ וחרדה מעוררים לעיתים סימפטומים דומים, למעשה מדובר בשתי תופעות שונות לגמרי, הנבדלות זו מזו בסיבות להופעתן, בהשפעה שיש להן על נפש האדם ובטיפול הנדרש כדי להתמודד איתן.
הגיוס לצה"ל מעלה חששות טבעיים מהשינוי הדרמטי הצפוי באורח החיים והחיילים לעתיד שואלים את עצמם האם יצליחו להסתדר בעצמם, רחוק מהסביבה המוכרת, האם ימצאו את מקומם במעגל החברתי החדש ואיך יראו חייהם כחיילים.
התמכרות היא שימוש מופרז, הולך וגובר, בחומר מסוים או עיסוק כפייתי בהתנהגות מסוימת, אשר גורמת לאדם הנאה, עד למצב שבו ניסיון למנוע את השימוש, יוצר מצוקה המניעה אותו להמשיך בשימוש.
אם הנשימה שלכם מתקצרת כשאתם נכנסים לחלל כלשהו והדלת נסגרת מאחוריכם – יתכן שאתם מתמודדים עם קלסטרופוביה, חרדה ממקומות סגורים, או בעברית יפה: בעת סגר.
כל מי שגידל ילד יודע ששום דבר אינו קבוע, וגם מנהגים והרגלים שנראה שיהיו איתנו לנצח (לטוב או לרע) – עתידים להשתנות ולחלוף, אך כשהילד המתוק שלנו מגיע לגיל ההתבגרות ומשתנה לנו דרמטית מול העיניים – זה לפעמים נעים הרבה פחות.
משבר הקורונה שינה את האופן שבו היינו רגילים לעשות דברים, ותחומי חיים רבים מתנהלים היום בצורה אחרת לגמרי מבעבר, כך במפגשים החברתיים שלנו, בתרבות הפנאי ובאופן בו אנחנו מבצעים קניות וצורכים שירותים. בשורה התחתונה, כל מה שיכול להגיע הביתה ולא מחייב אותנו לצאת – עדיף.
"איך לשרוד את תקופת הקורונה, ואולי אפילו לעבור אותה בשמחה" - זהו אתגר התקופה.
במאמר זה אתמקד בבני הגיל השלישי: מבט על תקופת "הקורונה" והאתגרים שהיא מציבה בפנינו, סקירה של עקרונות משבר וחוסן והכרת צרכי הגיל השלישי, יסייע בבניית מודל התמודדות.
לאחרונה נדמה שאי אפשר לפתוח עיתון או מהדורת חדשות מבלי לשמוע על אישה נוספת שהותקפה באלימות על ידי בן זוגה.
עיון בנתונים הרשמיים מראה עלייה דרמטית במספר מקרי האלימות המדווחים מאז שנכנסה הקורונה אל חיינו בחודש מרץ האחרון.
עבור חלק מהאנשים, גם קולות יום יומיים לגמרי, שאחרים אפילו לא ישימו אליהם לב, עלולים להיות בלתי נסבלים ולגרום למצוקה של ממש.
טיפול קוגניטיבי – התנהגותי, או בשמו המקוצר CBT, הפך פופולארי מאוד בישראל ובעולם בכלל בשנים האחרונות – ויש לזה סיבה טובה.
עולמנו בנוי כך שכולנו נדרשים להיבחן באופנים שונים במהלך החיים. בדרך כלל כדי להצליח בבחינה יש להתכונן אליה ברצינות, להיות מרוכזים במהלך ביצוע הבחינה וכך להפגין את כישורינו במיטבם. מעצם היותן מעמד בו מצפים מאתנו להוכיח יכולותינו, בחינות כרוכות כמעט תמיד במתח.
כיום שיטת EMDR משמשת לטיפול במגוון בעיות נפשיות כגון דיכאון, חרדות, הפרעות אכילה והתמכרויות. היא יעילה במיוחד לטיפול בפוסט טראומה.
משבר הקורונה אשר פוקד כיום את ישראל מציב בפנינו מספר אתגרים לא פשוטים, ומלווה באופן טבעי בריבוי של חרדות בריאותיות, כלכליות, משפחתיות וחברתיות.
טכניקה שיעילה להתמודדות עם חרדות ודאגות יומיומית ע"י יצירה של זמן אשר מוקדש אך ורק לדאגות.
הטכניקה יעילה בהתמודדות עם מחשבות שליליות בעלות אופי טורדני, אשר עולות להכרה באופן חזרתי וגורמות לאדם מצוקה וחרדה רבה עד כדי פגיעה בתפקודיים יומיומיים ובשינה.
וירוס הקורונה שתפס את כולנו בהפתעה, לא רק שמצריך שינויים באורח החיים היומיומי, אלא גם מצריך יכולת התמודדות עם מצב של אי ידיעה. עבור אנשים רבים מצב של חוסר ידיעה הוא מצב קשה להכלה, ופעמים רבות יכול ליצור מתח רב וחרדה.
במהלך השבועות האחרונים כולנו הפכנו מצופים אדישים, לאנשים מעורבים ומודאגים ביותר בשל ההתפשטות של וירוס הקורונה. מגפה זו פוגעת לא רק בכלכלת המדינה, אלא קודם כל מערערת ומטלטלת את כולנו מבחינה פסיכולוגית.
הבידוד – בין אם הוא נדרש מאיתנו כאמצעי בטיחות ומניעה להתפשטות הקורונה, ובין אם הוא "בחירה" הנובעת מאופי ומצב חברתי של הילד, עלול גרור גם בדידות קשה.
הקורונה הולכת ומשתלטת על חיינו. בכל יום מוצאות הנחיות וגזרות חדשות. בכל יום אנשים נוספים נשלחים לבידוד וככל שהממשלה מנסה להשתלט על התפשטות הנגיף פושטת התחושה של התגברות חוסר שליטה וחוסר אונים בקרב האוכלוסייה.
הפיכתנו להורים היא תהליך מטלטל ומשמעותי. האחריות שאנחנו נושאים בגידול ילדנו היא כבדה, ולעיתים מעוררת אצלנו פחדים וחרדות המעורבים בתקוות וברצון לשמור ולגונן על ילדינו מכל רע.
חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט ופיזי או נפשי בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות, הן על איום וסכנה ממשיים והן על דמיוניים. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כמו דופק מהיר, שלשול, כאבי בטן, כאבים בחזה, סחרחורת, יובש בפה ועוד.
דיכאון קליני, זאת לא עצבות, גם לא דכדוך, דיקי או באסה, זו מחלה נפשית. קשה להסביר לאדם מהשורה מה הכוונה דיכאון קליני.
במהלך חיינו אנו נעזרים באנשי מקצוע בסיטואציות רבות. אנו פונים לאדריכל על מנת שיתכנן את ביתנו, לעורך דין על מנת שיגן על זכויותינו, ולרופא על מנת לשמור על בריאותנו. מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לקבל עזרה בתחום הנפשי?
בחור נאה, מטר תשעים, כתפיים רחבות, מבנה גוף אתלטי, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא "מה הבחור הזה עושה אצלי בקליניקה?" אבל עם השנים והניסיון כבר למדתי שמה שרואים מבחוץ ממש לא מעיד על מה שמתרחש בפנים.
סרטן, רק המילה לכשעצמה מעורר פחד, וכמו כל פחד אנחנו נוטים לפנות אותו מהמודעות, להדחיק אותו בכדי שלא נצטרך להתמודד איתו, קל וחומר כשמדובר על הפחד ממוות שהוא הפחד הקמאי ביותר של האנושות. וכמו במקרים נוספים, חוסר מודעות יכול להרוג, לא הסרטן אלא חוסר המודעות עצמה.
EMDR נחשבת לשיטה ממוקדת לטיפול באירועי חיים קשים ברמות שונות. במאמר זה נכיר מקרוב את השיטה, במה היא שונה מטיפול פסיכולוגי, מה נעשה בטיפול עצמו ומי רשאי לטפל בה?
"תתאר לך שהעולם האישי של כל אחד הוא מראה. עכשיו תדמיין שהמראה שלך מנופצת והיא בעצם אסופת רסיסים. מכל זווית רואים עין אחרת, אף אחר, חלק אחר בשפתיים; בעיוות קשה של המציאות. ככה בערך מרגישה סכיזופרניה...
קורה לכם שאתם "נתקעים" ומתקשים לזרום? או להיפך מצליחים להתמודד עם חוויה מאתגרת בקלות ובזרימה מיטיבה? הכתבה הזאת תנסה לעזור לכם להגביר את הזרימה בחיים שלכם.
תחושת שייכות זה משהו שכולנו שואפים אליו. כשאנחנו חלק משמעותי במשפחתנו, בסביבת החברים שלנו או בעבודה אנו לרוב נרגיש שלמים יותר. מה עם להרגיש שייכים לעצמנו? יש אנשים שמרגישים כאנשים זרים בתוך גופם ונפשם שלהם.
EMDR היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה לפני כשלושה עשורים. פירושו המילולי של שם השיטה מעיד על טכניקת הטיפול, שהיא עיבוד חוויות מחדש באמצעות תנועות העיניים של המטופל.
רובינו שמענו לא פעם את המשפטים על מחשבה שבוראת מציאות, נבואה שמגשימה את עצמה ועוד כל מיני אמירות שגורות שמצפות מאיתנו לשלוט על מחשבותינו ולעמוד על המשמר פן משהו שלילי חלילה יחדור לראשנו.
רבים מכירים את התופעה של שטיפת ידיים מחשש לחיידקים, דרישה להנחה סימטרית של רהיטים בסלון ואי נוחות כאשר פעולה מסויימת נעשית רק בצד אחד של של הגוף.
התקף חרדה הוא אירוע לא נעים ומלחיץ, אך לרוב לא מסוכן, שבו אדם מרגיש אי שקט, מחנק, סחרחורת, יובש בפה, דפיקות לב ותחושות לא נעימות נוספות. איך תזהו שאתם בהתקף חרדה?
בשבוע האחרון אנחנו שומעים יותר ויותר על התפשטות התופעה מעיר לעיר – פה נראה נער מחופש לליצן, שם מדווח נער אחר על דקירה ע"י נער עם מסיכת ליצן... אין ספק שזה מטריד ועלול לעורר פחד וחרדה אצל הילדים ובצדק.
פעילות גופנית אינה רק בריאה לגוף, אינה רק שומרת על גזרה - לפעילות גופנית ישנן איכויות טיפוליות ומרפאות בתחום הנפש.
גיל ההתבגרות איפוא הינו שלב מאתגר, סוער ודרמטי בחיי הנער וההורים, אך כמו בכול שלב קודם גם כאן להורים תפקיד מכריע ביכולת המתבגר לעבור אותו בשלום תוך שמירה על מערכת יחסים טובה ובטוחה.
סיגל ( שם בדוי ) היא אישה בסוף שנות ה30 לחייה, אימא לשני ילדים, נשואה . בתחילת הטיפול היא מבקשת שלא אתן לחיוך על פניה להטעות אותי. כבר שנים שהיא לא מצליחה להרגיש שמחה
אתה מת, מת להתחיל עם מישהי שכבר מזמן שמת עליה עין, אבל אתה פשוט לא מסוגל. הרגליים לא נותנות. מובס ומתוסכל אתה מעודד את עצמך שהיא כנראה לא הדבר הנכון עבורך.. שאולי אם היית ממש רוצה, אולי אם היא האישה של חייך- קרוב לודאי שהיית חש בזה ומצליח לגשת...
כבר כמה שבועות שהמדינה סוערת. מדי יום מתרשים פיגועים ברחבי הערים והכל מרגיש מעורער ומסוכן. העובדה שהטרור הגיע עד פתח ביתנו מערערת את תחושת הביטחון ועובדה זו עלולה לעורר חרדה ומצריכה עבור רבים מאתנו התארגנות מחדש.
כל הנעשה בחדר הטיפול וכל תוצאה של התהליך הן בהכרח פועל יוצא של האינטראקציה המיוחדת הנוצרת בין האנשים היושבים יחד בחדר שבוע אחר שבוע. מכיוון שכך, בחירת המטפל דומה מאוד לבחירת שותף למסע.
מתי תכונות אופי, כגון ביישנות ומופנמות, מחביאות בתוכן חרדה חברתית? כיצד אני, כהורה, יכול להבחין בכך ולהבדיל בין סגנון אישיותי לבעיה? ומתי מומלץ לפנות לטיפול?
בטחון עצמי הוא מונח מתעתע. אנשים רבים המפגינים בטחון עצמי מופרז, אלה שתמיד נראים חזקים ובטוחים ובלתי ניתנים לערעור- פעמים רבות הם דווקא אלו המנסים לכסות ולהסתיר תחושות נחיתות או חוסר ביטחון.
מי לא מכיר את הרגעים הבלתי נסבלים הללו, בהם אנו מרגישים קרובים לרגע שהוא אל חזור- רגע של שיגעון, של איבוד הדעת, של התמוטטות, רגע בו לא נוכל לשאת את עצמנו, שנתפרק.
אישה יקרה לליבי, ממנה נפרדתי לא מכבר, אמרה כי הדבר הבטוח ביותר בחיים הוא שיהיה שינוי. אמירה זו מצאה חן בעיני, בפרדוכס הטמון בה: הדבר הבטוח ביותר בחיים הוא זה המעורר בנו חוסר ביטחון כה רב.
"אני לא יודע מה קורה לי פתאום: הלב דופק לי במהירות ויש לי כאבים בחזה, הידיים מזיעות, גלי חום וקור עוברים בכל הגוף. אלו תחושות מפחידות, ואני נמצא בחרדה עצומה. אני מרגיש שאני הולך למות, או לפחות להשתגע."
מסתיים שלב... ואני שואל את הקבוצה...: אנחנו לאחר חג הסליחות, יום כיפור. אך מה עם חג התודות? למי יש לנו תודה בלב, תודה שעוד לא אמרנו? יכול להיות לאנשים קיימים ויכול להיות לכאלה שכבר לא בקשר איתנו או שאינם בחיים עוד.
התבוננתי בבני מרכין את ראשו היום כששר את התקווה בטקס יום הזיכרון. אמרתי לו אחרי הטקס שאת התקווה צריך לשיר בראש מורם בגאווה גדולה. הוא לא הסכים איתי. היו לו נימוקים משלו. הייתי גאה בו.
בני אדם נוטים מטבעם לשאוף לאיזונים ומרגע שהושג איזון או לפחות תחושה של איזון, קיימת נטייה טבעית להימנע משינויים המפרים איזון זה ולכן התנגדות לשינוי הוא דפוס כה שכיח בקרב בני אדם.
לא מעט מטפלים מציעים היום טיפול באינטרנט. התהליך מאוד פשוט- פונים למטפל, קובעים איתו שעה משותפת בה גם המטפל וגם המטופל יושבים מול מחשב, כל אחד בביתו או בקליניקה שלו, והשיחה מתנהלת כצ'ט לאורך השעה המוקצבת לכך מראש.
בשנים האחרונות התפתחה תעשייה שלמה סביב אבחונים של לקוי למידה לצורך קבלת הקלות בלימודים ובבגרויות. האופנה הגיעה למימדים כאלו שאמא שהשתתפה באחת ההרצאות שנתתי אמרה לי "בתי חזרה מבית הספר וביקשה שאממן לה אבחון כי היא גם רוצה כרטיס שיתן לה הקלות במבחנים".
אימהות יקרות, חרדות לקראת לידה הוא נושא שמדבר אל רובינו. כל אחת מאיתנו חווה זאת באופן כזה או אחר. יש לנו מחשבות מדאיגות ודמיונות קשים שתוקפים אותנו בלילה ולעיתים גם במשך כל שעות היום. אנחנו מרגישות פחד ומתח, שעלול לשתק אותנו ולעורר תחושות פיזיות בלתי נסבלות
יש סיטואציות חברתיות שמלחיצות כמעט כל אחד. רבים מאיתנו זוכרים איך התרגשנו ביום הראשון בעבודה חדשה או באוניברסיטה. אף אחד לא הכיר אותנו והיה חשש שכל דבר שנאמר או נעשה יותיר רושם ראשוני שיכול להיות לטובתנו או לרעתנו.
הפרעות חרדה הופכות שכיחות בעידן המודרני. קצב החיים, ציפיות חברתיות הולכות וגדלות לתפקוד אופטימלי בתחומי חיים רבים כל כך, נגישות המידע, והחשיפה התקשורתית הגדולה לכל הנעשה מסביבנו יוצרים עומס על המערכת הפיזיולוגית והנפשית של האדם.
ברוב המקרים בהם הועלתה בפני האופציה לפנות לרפואה האלטרנטיבית, עניתי בנימוס שאחשוב על זה ובתוך תוכי גיחכתי בחוסר סבלנות. אבל מסביבי אנשים לא רוחניים המליצו והתפעלו מנפלאות התרופות הטבעיות...אז יום אחד החלטתי לנסות.
לפעילות הגופנית השלכות רגשיות רבות אחרות. התמדה בפעילות גופנית מייצרת שיפור במצב הכושר הגופני מה שמביא לתחושת מסוגלות והצלחה באותה פעילות
מה זו בעצם אכילה, ולמה אנחנו אוכלים? אכילה היא התנהגות וככזו, היא עונה על צורך. על אילו צרכים עונה האכילה עבורנו?
ג'ון בולבי סבר שהאופן בו נוצרות התקשרויות בילדות המוקדמת משפיע על הקשרים הרומנטיים שנוצרים בבגרות. כיום זו תפיסה ברורה , אך עד לפני כמה עשרות שנים לא נתפס הקשר הרגשי כמשמעותי
לחץ הוא גורם המאפיין יותר ויותר את חיינו. מתי ולמה הפך הלחץ להיות חלק בתי נפרד מאיתנו? מתי שלווה הפכה להיות משאב יקר להחריד שעלינו להנדס את כל סביבתנו ולשלם כסף רב בכדי לחוות מעט שלווה?
תיאורית ההתקשרות שעסקה בראשיתה בקשר הרגשי בין הפעוט למטפל בו, הורחבה כמתארת מאפיינים של קשרים בין אישיים בבגרות בכלל וקשרים אינטימיים בפרט, כנגזרים מדפוסי ההתקשרות.
אומרים שהכרה בבעיה היא כבר חצי מהפתרון. האומנם? אנחנו אומרים שחצי הדרך עוברת פחות או יותר במקום בו יש מוטיבציה ורצון לשינוי. על כן הצעד השני הוא להבין מהו הרווח שיש לנו מאותה בעיה טורדנית אותה אנחנו רוצים למגר בחיינו.
לאחר שהאינטרנט נכנס אל חיינו וכבש כמעט כל תחום אפשרי, הוא מתחיל לחלחל עתה גם לתחום הפסיכולוגיה והייעוץ. אצלנו בארץ זה עוד בגדר טפטוף, אולם בארצות הברית מדובר כבר מספר שנים בזרם גדול
מטבח מהווה נקודת התייחסות ראשונית לעולם פנימי, רגשי וחברתי. אוכל על שלל טעמיו וריחותיו מלווה כל אחד מאיתנו, מציף אותנו בזיכרונות ופורט על רגשות. היצירה הבישולית מאפשרת פיתוח של מרכיבים קוגניטיביים ותקשורתיים כמו בטחון עצמי, מיומנות חברתית, אופטימיות, שיתוף והנאה.
