אם אתם אנשים שומרי תורה ומצוות, ואתם או מישהו מיקיריכם סובל מקושי נפשי, אתם אולי מתלבטים מה היא דרך הטיפול הנכונה עבורכם. חשוב לכם למצוא מענה מקצועי, ומצד שני אתם חוששים מהתערבות של מטפל במקום הרגיש ביותר לפי תפיסת האמונה- נפש האדם.
בעבר היה נהוג שנער או נערה שהגיעו לגיל המתאים, זכו ל "שיחה" מביכה מהוריהם. המתבגר וההורה עמדו זה מול זה סמוקי לחיים ומבויישים, ההורה היה מנסה לגמגמם את סודם של המבוגרים, הילד הנבוך היה פוטר אותו באמירה שהוא כבר יודע, הח'ברה מדברים. והסיטואציה כולה הייתה צריכה להסתיים מה שיותר מהר.
שלוש שנים עקבתי אחריו. זה היה הגן הראשון שלי כפסיכולוג חינוכי עם כל ההתרגשות הנלוות. גן חובה בישוב נחמד עם די הרבה ילדים קרוב למקסימום שמאפשר התקן של משרד החינוך.
בני האדם הינם יצורים חברתיים. חוקרים העוסקים בתצפיות בתינוקות גילו כי התינוקות עסוקים באינטראקציה חברתית החל מהימים הראשונים לחייהם. הקשר החברתי מתפתח עם השנים ואיכותו חשובה להתפתחות הלמידה, לרכישת השפה ולהפנמה של כללי התנהגות והחברה המקובלים.
במהלך חיינו אנו נעזרים באנשי מקצוע בסיטואציות רבות. אנו פונים לאדריכל על מנת שיתכנן את ביתנו, לעורך דין על מנת שיגן על זכויותינו, ולרופא על מנת לשמור על בריאותנו. מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לקבל עזרה בתחום הנפשי?
תופעת החרם היא אחת התופעות הקשות הקשורות בבריונות בחברת הילדים. בריונות מוגדרת כאלימות מכוונת, חזרתית, המנצלת ומייצרת יחסי כוחות לא הוגנים בין הפוגע לבין הנפגע. ילדים הנפגעים מחרם עשויים לשאת בתוכם צלקות למשך שנים רבות
אילו קשיים התנהגותיים אפשר לראות אצל ילדים? בעיות חברתיות, קשיים בהתנהלות בתוך המסגרת החינוכית, קשיים הקשורים בעשיית הצרכים, בפגישת מצבים חדשים, באכילה, בשינה, התנהגות אלימה או פרועה, ועוד.
קרוב לשלושים וחמש שנים חלפו ועדיין תחושה עמוקה של בושה ואשמה מלווה אותי כשאני נזכר במה שעשינו לאיתן.
איתן הצטרף אלינו לכיתה ב', אנחנו כבר היינו קבוצה מגובשת, כזאת שהכירה עוד בפעוטון, ואז איתן הגיע, והוא היה שמן. זה היה יותר ממספיק בכדי להתחיל את מסכת ההתעללות בו.
לבריאות נפשית או רווחה נפשית יש היבטים רבים. הגעה לרווחה נפשית, שיש לה קשר ישיר לבריאות הנפשית ואף הגופנית שלנו, ניתנת להשגה ובמקרים רבים יש לנו שליטה רבה על הדרך לשם. הנה כמה נקודות למחשבה, שעשויות לעזור לכל אחד לחתור השנה לקראת בריאות נפשית טובה יותר.
בתכנית רדיו שהתראיינתי כסקסולוגית ומטפלת זוגית, נשאלתי: אם תבוא אליך אישה ותאמר: אינני יכולה לחיות איתו יותר, אנחנו כל הזמן רבים, וגם יחסי מין כבר אין לנו, החיים הפכו גיהינום... האם להתגרש? מה תייעצי לה?
גירושים מביאים עימם השלכות רבות ממספר היבטים; כלכלי, חברתי, תרבותי ועוד... אך ישנו ההיבט המרכזי שעובר כחוט השני ונוגע בכל השאר והוא ההיבט המשפחתי.
מטרת מאמר זה היא לפרוס בפניכם דרך של תרגול עבור זוגות ועבור היחיד, דרך שתעזור לכם לממש זאת בחייכם.
בל"ג בעומר, כמו ביום העצמאות, יוצאים המתבגרים מהבית חדורי התלהבות לקראת הלילה הארוך ומלא הריגושים המצפה להם. לילה שבו הגבולות נפרצים, יש סיבה למסיבה ובעיקר יש, לכאורה, סיבה להסתובב ברחובות שעות ארוכות.
לא מעט, בהדרכת הורים טיפולית, אני שומעת הורים מספרים לי על ילדיהם המאתגרים, על הקשיים שהם גורמים, ועל התמודדויות לא פשוטות.
עם זאת כמעט תמיד יש ברקע גם ילד טוב.
הילד הזה שבדרך כלל לא ידברו עליו בהדרכה, כי הוא טוב. ילד צללים אני קוראת לו.
ועליו אני רוצה לדבר.
"אני לא טובה בכלום", "אני אף פעם לא אצליח", "לא רוצים להיות בחברתי", "אני כישלון"...מזדהים? מתי בפעם האחרונה הרגשתם בטוחים במי שאתם? במאמר הבא נדבר על מהו ביטחון עצמי, מאיפה הוא נובע ואיך אפשר לחזק אותו? המשיכו לקרוא.
בניגוד לבן המבין מגיל צעיר שעליו להתנתק מאחידותו עם אמא ולהיפרד ממנה כדי להיות כמו אבא, הרי הבת אינה צריכה לעבוד היפרדות זו בשביל לגבש את זהות המינית. ההיפך הוא הנכון, גיבוש זהותה נעשה דווקא מתוך הקשר עם אמא. כאן מתחיל הריקוד המורכב בין התקשרות להיפרדות.
אם לילדכם התעוררה לקות בתקשורת ואתם בדרך לביקור אצל קלינאית התקשורת, המאמר הזה בשבילכם. רוצים לדעת מה עושים אצל קלינאית תקשורת? איזה קלינאית תקשורת מומלץ לבחור ועם אילו מטרות כדאי להגיע לטיפול? המשיכו לקרוא.
והנה הגענו לינואר-תחילת השנה האזרחית-2019. עוד שנה חלפה. בתחילת שנה נהוג לשים את הדגש על התחלות חדשות, משאלות ותקוות לשנה הקרובה. הפעם בחרתי דווקא לדבר על הסופים. כי כל התחלה של שנה חדשה היא גם סוף של השנה הקודמת. מה הפסדנו, מה איבדנו בדרך
מאמר זה יעסוק בשלבי התפתחות הילד בגיל הרך. תקופה זו, המתרחשת מרגע הלידה ועד גיל חמש, היא תקופה מרגשת ומיוחדת. בשנים האלו מתרחשים שינויים רבים ומהירים כמו חיוך ראשון, עמידה ראשונה, צמיחת שיניים, בשלות לגמילה מחיתולים ועוד. אך תקופה זו יכולה להיות מלווה גם בחששות לגבי ההתפתחות התקינה של הילד ולהעלות שאלות רבות.
שנים רבות מבנה המשפחה היה הירארכי וברור – ההורים הם המחליטים, ההורים נמצאים במשפחה במעמד שונה מזה של ילדיהם. לא כל כך מזמן, עד שנות השמונים לעירך, כשאבא או אמא אמרו משהו- על הילדים היה לקבל זאת מיד, ללא שאלות תהיות או ערעור. בטח שלא לדבר על משא ומתן.
אלו רק חלק מהסיבות שבגינן הגננת יכולה להפנות אתכם, ההורים, לפגישה עם מרפא/ה בעיסוק. יכול להיות שגם אתם שמתם לב להתנהגות השונה אצל הילד ואתם מנסים להבין מה צריך לעשות. המאמר שלפניכם יסביר מהו ריפוי בעיסוק, מה עושים, למי פונים, ואיך ההורים יכולים לסייע לתהליך.
האם אתם נאנחים בייאוש אחת ליומיים לנוכח עוד "מלחמת אחים" בין הילדים שיצאה משליטה, או מול התנהגות תוקפנית ובלתי מרוסנת של אחד מהם?
איך עושים את זה? מתי זה יגמר? השאלות המציפות הורים למתבגרים הן רבות וקשות. זהו גיל בו מצד אחד הגוף משתנה, מוצף בהורמונים שמקשים על יכולות לויסות עצמי ועם כל אלו- כל כך רוצים בסתר ליבם, תוך כדי מרד, חוצפה, התרסה – להרגיש אהובים ומוערכים על ידי הוריהם.
כשילד או ילדה מבקשים ללכת לישון אצל חברים, הם מאותתים לנו על רצונם לעלות מדרגה בעצמאותם ובבגרותם. עלינו, ההורים לשאול את עצמנו האם הם בשלים ומוכנים לכך, והאם אנחנו מוכנים גם כן.
מאמר זה מוקדש להורים שצצו אצלם שאלות לגבי נושא החיסונים ואינם מגיעים מעולם הביולוגיה, מתוך מטרה להדגיש את חשיבות מתן חיסונים ולתת לכם את הביטחון לחסן את ילדכם.
יש לי זיכרון נעים מאוד מהילדות, איך השבוע של חופשת הלימודים שלפני פסח מוקדש למיון חפצים, ניקיון המגירות, ומציאת אוצרות אבודים. כל שנה, אני וחברותי היינו מחלקות את הימים שלפני החג בתורנות- כל יום אצל חברה אחרת. היינו מגיעות בבוקר, לוקחות הרבה שקיות ניילון, סמרטוטים ושוקעות במשך שעות במלאכת הניקיון.
אימהות היא דבר מסובך. דויד גרוסמן כתב בספרו "שתהיי לי הסכין" שהמילה אימהות מורכבת משתי מילים אי- מהות. הסתירה הפנימית בין נקודת המבט שמציע דויד גרוסמן לתחושה העמוקה כי ההורות היא המהות הכי עמוקה וחשובה שלנו מדגישה את המורכבות של ההורות בכלל ואת האימהות לבנות בפרט.
הסוכר ממכר. ממש כמו הימורים ופייסבוק, ובאותו מנגנון מוחי שהסם האלכוהול וטבק ממכרים. ההתמכרות היא דבר נרכש.
כשרע לי בגלל משהו אבל אני לא מספרת לעצמי, כיצד תופסת האישה את הזוגיות שלה והקשר לאכילת יתר.
חייבת לשתף אתכם, בחוויה של חיפוש טיפול לבן שלי. בעודי כותבת הייתי מאוד רוצה להאמין שהחוויה הזו היא אישית שלי, מקרה בודד אולי חוסר מזל אבל לצערי אני יודעת מרבים אחרים שהמקרה שלי לא כל כך נדיר.
גם זוגות אוהבים, קרובים ומאושרים. גם הם רבים. החיים אינם פשוטים והם מזמנים עבור זוגות ומשפחות דילמות לרוב. לא תמיד בני זוג רואים את הפתרון האולטימטיבי באותה הדרך.
לא כל ילד שובב בהכרח סובל מהפרעת קשב. לא כל התקף בכי מעיד על בעיה בויסות חושי. ילד שאוהב לשחק לבד לא בטוח סובל מחרדה חברתית.
רבים מאתנו נמצאים בשלב שבו הורינו הינם אנשים קשישים בגיל זקנה, ואנחנו נדרשים לתשומות לב ורגישות גדולה יותר לצרכיהם, משום שיתכן שהם כבר אינם האנשים העצמאיים והכל יכולים שהכרנו.
רבים מאוד מאיתנו נמצאים בגילאים שבהם אנחנו נדרשים לתשומות לב, מחשבה ואולי גם תמיכה וטיפול בהורינו המזדקנים. מה קורה להוריכם מגיל פרישה ולאורך גיל הזקנה? ממי ניתן לקבל יעוץ בעת הצורך?
מכיון שנסיעה משפחתית לחו"ל אינה עניין שבשיגרה, לכולם יש ציפיות רבות, ובעיקר רצון גדול שיהיה מושלם. הבעיה מתחילה – כשמושלם עבור אחד איננו המושלם עבור האחר.
בכול בית ולכול זוג הורים ישנה את הדרך שלהם לחנך את ילדיהם, אך על דבר אחד אין עורערין - חינוך באמצעות פינוק מוביל להתפתחות נפשית והתנהגותית קשה וכי ילד שגדל על טהרת הפינוק יגדל להיות אומלל.
במאמר זה אפרט כיצד מסייעים לילד לחוש שייך ולבסס את נחיצותו ומשמעותו בביתו, בסביבתו וכך לגבש תפיסה חיובית באשר למקומו ולתרומתו לזולת ולחברה.
שינויים חברתיים שחלים בעידן הנוכחי וב20 שנים האחרונות הובילו לטשטוש הסמכות ההורית בבית, ילדים מרשים לעצמם להביע את רצונם בצורה גלויה,הורים לא בטוחים כיצד עליהם להגיב...
מאז שחר הינקות עת מגיע עולל צעיר לעולם הדבר הראשון אותו הוא עושה זה יוצר קשר עם הזולת. הדבר כל כך חיוני ואינסטנקטיבי עד שלא ניתן לדמיין זאת אחרת. מתוך מכלול הצרכים של האדם דומה שהצורך המשמעותי ביותר להתפתחות פיזית ונפשית בריאה הוא הצורך בתחושת שייכות.
גיל ההתבגרות איפוא הינו שלב מאתגר, סוער ודרמטי בחיי הנער וההורים, אך כמו בכול שלב קודם גם כאן להורים תפקיד מכריע ביכולת המתבגר לעבור אותו בשלום תוך שמירה על מערכת יחסים טובה ובטוחה.
אחת התלונות הנפוצות ביותר של הורים, במשפחות הכי נורמטיביות ומתפקדות, היא שהילדים לא מקשיבים.
ראש השנה עוסק בסיכומים ובהתחלות, בחשבון הנפש של מה שעשיתי ואיך אני שואף להיות בשנה החדשה. ראש השנה הוא מעין הזדמנות חדשה, הרגע בו ניתן לקבל החלטות ולעשות קצת אחרת.
הפנטזיות לקחו ממני את עצמי. לקחו ממני את ההווה. ההווה האפרורי נדחק הצידה, והפנטזיות תפסו את מקומו. הפנטזיות השתנו בהתאם לנסיבות – לא משנה מה היה תכנן, מושאי הפנטזיה לא היו הדבר עצמו – הפנטזיה הייתה הדבר!"
המעברים הדחופים בין חופשה לחג, בין עבודה למשפחתיות, בין שגרה וסדר יום מובנה לבין ימים ארוכים של מנוחה יכולים להחוות אצל חלקנו כשבירת שגרה מבורכת אך בה בעת להיות גם אתגר רגשי לא פשוט.
חג פורים בפתח, ובשנים האחרונות נדרשים ההורים להתחיל ולדאוג לתחפושות חודשים מראש. רשתות השיווק מפרסמות כבר חודשיים לפני החג את קטלוג התחפושות, לילדים- מצידם, יש תכניות ובקשות וציפיות שתמצא התחפושות המושלמת לרצונם מהר ובקלות
גירושין כידוע הם אירוע מכונן, משמעותי וכואב בעל משמעויות ארוכות טווח, משמעויות שצובעות את היחסים ו"מציצות" במערכות שונות במישורי החיים בכלל ובפרט ביחסי הורים ילדים.
במציאות הישראלית בה לעיתים כה קרובות קורים אסונות, חשוב שנדע לתווך לילדים את התכנים המציפים את התקשורת.
סוף השנה והפרידה מהגן, הגננת או המורה מהווה גורם מעורר חרדה עבור ילדים רבים
בגידה הנה חוויה קשה ומטלטלת, אותה ניתן להפוך למנוף להתפתחות וצמיחה, ע"י קבלת תמיכה מהסביבה הקרובה
מי אלו המחפשים את התשובה המורכבת והסבוכה להשפעת האופי וההתנהלות ההורית על התפתחות ה 'אני'? כמה ספרים כבר נכתבו? כמה שעות שיחה וטיפולים כבר נערכו?
רק 30 אחוז מהאנשים חיים בסיפוק בחיי הזוגיות. אחד משלוש זוגות יתגרש או מתכוון להתגרש. מדוע? מה כול כך מסובך עד לעיתים לא אפשרי בקיום חיי זוגיות לאורך זמן?
אחת לשבוע יש התקף בכי או עצבים על עלבון ממשהו שמישהו כתב או כי מישהו החליט להוציא אותו מהקבוצה. והוא אפילו עוד לא בן עשר. הילדים שלנו חיים בווטאס אפ.
כל הנעשה בחדר הטיפול וכל תוצאה של התהליך הן בהכרח פועל יוצא של האינטראקציה המיוחדת הנוצרת בין האנשים היושבים יחד בחדר שבוע אחר שבוע. מכיוון שכך, בחירת המטפל דומה מאוד לבחירת שותף למסע.
אני נשואה מזה 16 שנים. תמיד היו עליות וירידות במערכת היחסים ביני לבין בעלי. לאחרונה, יש החמרה בקשר שלנו. מריבות תכופות יותר ובעוצמות גבוהות יותר...
הצרה שלי היא עם אשתי. תקופה ארוכה אני הרגשתי שהיא חונקת אותי. כל הזמן ביקורתית אלי. אני יודע שבהרבה מקרים היא צודקת ואני ניסיתי לשנות. זה לא עזר.
האם אנחנו באמת מקשיבים למה שהילדים שלנו אומרים?
ילדים מביעים את עצמם באופן טבעי דרך המשחקים, כמו שמבוגרים מביעים את עצמם דרך מילים
בערך מהשנה שבה נכנסים הילדים לגני עיריה ועד כיתה ג' מתחילה קדחת מסיבות יום ההולדת אשר מציפות מבלבלות וגורמות לרוב ההורים לאבד כל שיקול דעת הגיוני.
כמעט בכל בית שאלת ארוחת העשר הופכת לעניין מייגע, על אחת כמה וכמה אם יש יותר מילד אחד שצריך להכין לו ארוחה.
כמה פעמים בשבוע הילדה שלכן מבקשת שתוותרו לה על צחצוח השיניים? ובמקרה הפחות נעים, מסרבת בכל תוקף ואפילו נרדמת ("בכאילו") על הספה בסלון. הכל על מנת שלא לצחצח?
דמינו את עצמכם הולכים לקניות עם הילדים. רובכם תזעקו "לא תודה" ותריצו לנגד עיניכם תמונות זוועה של ילדים צועקים, בוכים, רצים בין המעברים ונוגעים בכל דבר, וסל קניות מלא במוצרים מיותרים. "אין מצב"
מתי תכונות אופי, כגון ביישנות ומופנמות, מחביאות בתוכן חרדה חברתית? כיצד אני, כהורה, יכול להבחין בכך ולהבדיל בין סגנון אישיותי לבעיה? ומתי מומלץ לפנות לטיפול?
עם תחילתה של השנה תיבת הדואר שלנו מוצפת בפרסומים מדי יום של החוגים המוצעים לילדים. כך גם הילקוטים של הילדים- בבית הספר ומחוצה לו דוחפים להם לידיים עשרות פלאיירים על החוגים המוצעים השנה ברחבי הארץ.
בטחון עצמי הוא מונח מתעתע. אנשים רבים המפגינים בטחון עצמי מופרז, אלה שתמיד נראים חזקים ובטוחים ובלתי ניתנים לערעור- פעמים רבות הם דווקא אלו המנסים לכסות ולהסתיר תחושות נחיתות או חוסר ביטחון.
בחירת בן זוג הינה נושא שכול בני האדם באשר הם מתמודדים איתו. בעבר בחירת בן הזוג כביכול היתה פשוטה יותר. למשפחה היה את הכח לבחור על ידי שידוך את בן הזוג ובחירה זו הושפעה מגורמים סביבתיים ומנורמות חברתיות. מעמד המשפחה, מצבם הכלכלי, מצבם של האחים ועוד.
המערכת הזוגית המסורתית ראתה בזוגיות מקום יציב בטוח עם ציפיות ברורות באחריות כלפי בן הזוג והמשפחה. מסרים אלו עומדים בסתירה לכך שבזמננו הציפיה היא למימוש והתפתחות אישית.
חודש החגים מבלבל את הילדים הקטנים. מעברים בין ימי חול, ערבי חג וחופשות מוציאים משיגרה בטוחה ומכניסים לאי שקט ודורשים בכל פעם הסתגלות מחודשת.
השינוי התפיסתי והחוקתי שמתחולל מזה שנים רבות בעקבות השינויים בתא המשפחתי ובמבנה הזוגי בחברה המערבית, בנוסף להתפתחות המדעית והטכנולוגית של התערבות הרפואה בנושא הרבייה, דורש מהגורמים העוסקים בעניין, עדכון, רענון ואפילו חשיבה חדשנית
ילדים הישנים מחוץ לבית אצל חברים מרגישים "כמו גדולים". הם עשו עוד צעד לקראת בגרות ותחושה זו מעבר להיותה משמחת וממלאת גאווה היא חשובה ביותר להתפתחות העצמאות והיכולות הנדרשות בהמשך עם כניסתם לגיל ההתבגרות.
רבים כבר יעצו וכתבו על השיחות החשובות שיש לקיים עם הילדים לפני החופש הגדול. על דיאלוג בגובה עיניים, מכבד ומאפשר לתיאום ציפיות והבהרת גבולות. על ההסכמים שיש להגיע עם הילדים כדי לאפשר הרגשה של חופש מצד אחד אך גם לשמור על ביטחונם ובריאותם של הילדים
אוירת סוף השנה כבר ממש כאן ואיתה מתחילות השאלות והתכניות לחופש הגדול. הנה כמה טיפים לשמירה על הסמכות ההורית ועל ניהול הבית בימי חופשה ארוכים.
זה יכול לקרות כבר בגיל הגן. הורים פונים ושואלים: מה עושים עם ילדה שלא מקשיבה למה שמבקשים ממנה? מה לעשות כאשר אני מבקשת מהילד לאסוף את הצעצועים והוא בתגובה משליך אותם רחוק או זורק אותם עלי?
תקופת ההריון היא תקופה לא קלה לגוף ולנפש. השינויים הפיזיולוגיים וההורמונאליים, ושינויים בכימיה של המוח גורמים לאחת מכל 5 נשים אף לחוש תסמינים של חרדה או דיכאון בהריון.
אחוזי הזוגות החווים בגידה במערכת היחסים הזוגית הולך ועולה. גילוי של בן/ת זוג בוגד/ת הוא טלטלה קשה לזוג ופגיעה קשה ברגשותיו של הנבגד. התפיסה הכוללת היא שלא צריך לסלוח על בגידה, אבל הניסיון שלי מראה שזוגות שבחרו לפנות לטיפול זוגי חוו שיקום מוצלח למערכת היחסים
אצל רוב הזוגות האהבה נמצאת בשיא העצמה שלה בתחילת הקשר, וככל שהזמן חולף חלה ירידה מתמשכת בעצמת האהבה. זוגות שהחלו את הקשר שלהם עם ניצוצות של אהבה מגלים אחרי מספר שנים שהם הופכים לשותפים לדירה וחולקים מטלות בית.
״אין אהבות שמחות,״ אומר פתגם עממי. אף פרויד לימד כי גם סיפורי האהבה המאושרים ביותר רצופים קשיים, וז׳אק לאקאן כתב כי בין המיניות הנשית לזו הגברית ״אין יחס,״ אין הרמוניה. אמירות פסימיות של אנשים מרירים שלא ידעו מימיהם אושר רומנטי? לאו דווקא.
להיחשף פירושו להיראות, לאפשר להכיר ולגלות. חשיפה עצמית מוגדרת כהתנהגות מילולית שבה אדם אחד מספר לשני על עצמו. האינפורמציה הנחשפת יכולה להיות אינטימית מאד, אך לא בהכרח.
ה"משפחתולוגיה", או בעברית פשוטה, הדינאמיקה המשפחתית הסבוכה סביב ההחלטות היכן לבלות את החג ועם מי, תופסת תאוצה כבר שבועות לפני ערב החג.
הזקנה הינה תהליך נורמטיבי במעגל חייו של אדם, והיא עלולה להיות מלווה בשינויים תפקודיים, רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (Ball et al., 2000). בנים ובנות המתמודדים עם אתגרי הטיפול בהורים מזדקנים, ניצבים בפני סוגיות רבות ומורכבות.
זה ממש קל בעת משבר להעלות את הרעיון של הפסקה בקשר. אולם, כמי שפוגש זוגות רבים במהלך טיפול זוגי, זה לא הכלי המועדף עליי, ואם כן, אז רק כמפלט אחרון לפני גירושים.
יום האם המקורי עסק בעיקר בהודיה. ביכולת של הילדים לראות ליום אחד כמה עושים עבורם, לא לקחת כמובן מאליו את נוכחותה של האם ואת כל העבודה והמחשבה שמשקיעה בילדיה.
מערכת היחסים בין האחים והאחיות במשפחה היא מערכת היחסים הארוכה ביותר בחייו של אדם.
על פי אריקסון, פתרון מוצלח של הקונפליקט המאפיין שלב זה יהיה גבוש זהות עצמית, ידיעה פנימית של מה טוב מה רע, מי אני ומה אני שווה ומה אני רוצה בחיים. גיבוש נאמנות לעצמי ויכולת בחירה תוך תחושת שליטה טובה על חיי.
המוצץ והבקבוק מלווים את הילד מיומו הראשון בעולם . הם מרגיעים רעב, מצוקה, בכי, צמא, תסכול, חוסר אונים. הם מסמלים את מה שבטוח בעולם
אימהות יקרות, חרדות לקראת לידה הוא נושא שמדבר אל רובינו. כל אחת מאיתנו חווה זאת באופן כזה או אחר. יש לנו מחשבות מדאיגות ודמיונות קשים שתוקפים אותנו בלילה ולעיתים גם במשך כל שעות היום. אנחנו מרגישות פחד ומתח, שעלול לשתק אותנו ולעורר תחושות פיזיות בלתי נסבלות
הורים רבים מתלבטים בשאלה מתי נכון להפסיק להתקלח עם הילד שלי והאם התשובה משתנה בין ילד/ ילדה ואב או אם?
הפרעות חרדה הופכות שכיחות בעידן המודרני. קצב החיים, ציפיות חברתיות הולכות וגדלות לתפקוד אופטימלי בתחומי חיים רבים כל כך, נגישות המידע, והחשיפה התקשורתית הגדולה לכל הנעשה מסביבנו יוצרים עומס על המערכת הפיזיולוגית והנפשית של האדם.
כולנו נוטים לחגוג את הזוגיות שלנו, בין אם זוגיות חדשה ובין אם נמשכת כבר שנים, סביב אירועים מסוימים בשנה- ט"ו באב, יום נישואים, יום הולדת. יחד עם זאת, ברור שזוגיות לא יכולה לשרוד מארבעה לילות בשנה. זוגיות צריכה טיפוח מתמיד.
לפעילות הגופנית השלכות רגשיות רבות אחרות. התמדה בפעילות גופנית מייצרת שיפור במצב הכושר הגופני מה שמביא לתחושת מסוגלות והצלחה באותה פעילות
החופשות הארוכות הנגזרות עלינו ממשרד החינוך תוקפות אותנו ארבע פעמים בשנה. כאשר מגיע הראשון ביולי, או חופשת פסח, הימצאותם של הילדים בבית ביום שישי בבוקר תופסים אותנו לא מוכנים בעליל.
המון דברים כבר נכתבו ונאמרו על גלישה בטוחה עבור הילדים שלנו באינטרנט. אך האם הדברים ניתנים ליישום? האם יש מענה ברשת עבור ילדים קטנים? האם יש תכנים המתאימים לגילאים הצעירים? האם יש אפשרות לא לחשוף אותם לתכנים פוגעים?
גיל הנישואים בחברה המודרנית נדחה יותר ויותר. אנשים מטפחים קריירה, מטיילים בעולם ומנסים לחוות הכל לפני הרגע בו יתמסדו. אבל פעמים רבות כאשר מגיע הרגע הזה בו רוצים להתמסד, רוצים להתחייב לגידולו של ילד, לא בהכרח נמצאת גם הזוגיות המתאימה אליה רוצים לכך.
מה קורה לילד שלי בבית הספר? כמה פעמים ילדיכם קמו בבוקר והתלוננו מיני תלונות כדי לא ללכת לבית הספר? מתי בקשתו של ילד ותחנוניו להשאר בבית הם בדיקת גבולות וחלק ממשהו טבעי ומוכר שהגורם לו הוא רצון להתפנק בבית, ומתי זה סימן אזהרה?
על חופשת הלידה קיימים מיתוסים רבים. רובם עוסקים באמהות בחופשת לידה הנושאות כביכול בנטל פרנסתם של בתי הקפה באמצע השבוע. אבל את האמת האינטימית של חווית אותה חופשה מעטות האמהות המעזות לבטא בפומבי.
רוב הנשים מגיעות לרגע הלידה מלוות בסיפורים על ההורמונים הפורצים ברגע הלידה ומביאים את היולדת לידי התאהבות גדולה בתינוק הנולד ובהצפה של תחושת אושר כמוה לא הרגישה מעולם. האמת היא שהרבה נשים לא מרגישות הצפה של אושר וחלקן גם לא מתאהבות מיד בתינוק.
במציאות הישראלית בה לעיתים כה קרובות קורים אסונות, חשוב שנדע לתווך לילדים את התכנים המציפים את התקשורת. מכיוון שהתקשורת נעשתה כל כך פולשנית, אנחנו כבר לא יכולים להגן עליהם מלדעת מה קורה
לכל זוג יש סיפור. בעצם שלושה סיפורים: סיפור שלו, סיפור שלה, סיפור שלהם. במחשבה נוספת- הרבה סיפורים. בדרך כלל אלו סיפורים מצחיקים, מרגשים- סיפורים שמתובלים עם הזמן ומנוסחים מחדש בפרספקטיבה של זמן, תלויי קהל היעד והמספר הראשי.
ג'ון בולבי סבר שהאופן בו נוצרות התקשרויות בילדות המוקדמת משפיע על הקשרים הרומנטיים שנוצרים בבגרות. כיום זו תפיסה ברורה , אך עד לפני כמה עשרות שנים לא נתפס הקשר הרגשי כמשמעותי
הגמילה מחיתולים נתפסת כשלב התפתחותי חשוב מאד הן בחיי הילד והן בחיי המשפחה.
השלבים החשובים בטיפול הזוגי הם: אבחנה והערכה. תפקידה של ההערכה הטיפולית הוא : בנית תוכנית טיפולית מתוך התכנים הבעייתיים שאובחנו ,בהתאם לגישתו הטיפולית של המטפל.
האם להורים מותר לקחת חופש? האם ילד שלא נוסע עם הוריו לחופשה יפתח חרדת נטישה?? האם חופשה של הורים משמעה טראומה לילדים???
ההחלטה לחזור לעבודה עבור אימהות בחופשת לידה מגלמת בתוכה חשש לגבי העברת הטיפול בתינוק. עבור חלק מהאימהות היציאה לעבודה הינה הכרח כלכלי עבור אחרות מדובר בהקלה משמעותית הנובעת מתוך קושי להישאר שעות רבות עם התינוק
הם יותר מעורבים בגידול ילדים, יותר עוזרים בבית ויותר תומכים בבת זוגן הקרייריסטית – הכירו את האבות החדשים - מעורבים יותר בגידול ילדים אך עדיין רבים מהם חשים שהם רק עוזרים לאם ולא באמת מחליפים אותה.
רגע לפני שאתם שולחים את הילד אל גן ילדים, כדאי שתדעו את כללי הכנסת ילד אל גן ילדים: יש להסביר לילד ולהתכונן איתו לקראת הכניסה לגן, לדעת כיצד להיפרד מהילד בתוך הגן, לתת לו חיזוק חיובי אם נפרד מכם כראוי ועוד
זוגיות ומשפחה הן מסגרות אנושיות אוניברסליות שנועדו לתת מענה לצרכים בסיסיים של המין האנושי במטרה לשרוד, להסתגל לסביבה, להעביר את הגנים לדור הבא ולשמור על הצאצאים בצורה הטובה ביותר.
אינטימיות היא משתנה מפתח ביחסים בינאישיים. זהו תהליך אינטראפסיכי ובינאישי, מצב קוגניטיבי המתייחס לידע של המציאות הנפשית. להיות אינטימי משמעו להפוך את הפנימי ביותר של האדם לידוע, מוכר, לחלוק את גרעינו של האחר, את האמת שלו.
בני הבכור נולד בקיץ 2004. פחות או יותר ביחד אתו נולדו לעולם בניהן של שתיים מחברותי הטובות. עם השנים התפתחו בין שלושת הבנים קשרים חברתיים המלמדים רבות על תהליך ההתפתחות החברתית
ההורות המודרנית והקריירה- האם אנחנו באמת מצליחים לתת לילידם מה שהם צריכים או שזה מושג שנועד לטפל ברגשות האשם שלנו?
בתקופת החיזור והזוגיות נטולת הדאגות, בתקופה בה היינו עסוקים במרוץ הבלתי נמנע של שמלה- אולם- ולרצות את ההורים, למי היה זמן לעצור ולחשוב על האתגרים האמיתיים והקשים הנחבאים במשמעות האמיתית של ההחלטה להתחתן ולהקים בית
המשפחה הפוסט מודרנית, תולדת המאה ה 20, מאופיינת ב "שבריריות מבנית" וקיומה קשור בנכונותם של הפרטים לחיות במסגרות המשפחתיות שיצרו. מצד שני, האינטרנט ההופך את העולם לכפר גלובלי עלול לפגוע בתקשורת האינטימית בתוך המשפחה
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר זוגות הפונים לעזרה סביב קשיים שחווים ביחסים ביניהם, קשיי תקשורת, שחיקה של הזוגיות או קשיים שקשורים לאורח החיים המודרני שדוחף אותנו כל הזמן לרצון להשיג עוד ועוד, ולחפש ריגושים חדשים