גם מטפל מנוסה ביותר, כאשר מתחיל להציע טיפול דרך האינטרנט, בפלטפורמת וידאו אונליין, חשוב שיהיה מודע לסוגיות בסיסיות של טיפול פסיכולוגי או טיפול נפשי אונליין.
וירוס הקורונה שתפס את כולנו בהפתעה, לא רק שמצריך שינויים באורח החיים היומיומי, אלא גם מצריך יכולת התמודדות עם מצב של אי ידיעה. עבור אנשים רבים מצב של חוסר ידיעה הוא מצב קשה להכלה, ופעמים רבות יכול ליצור מתח רב וחרדה.
במהלך השבועות האחרונים כולנו הפכנו מצופים אדישים, לאנשים מעורבים ומודאגים ביותר בשל ההתפשטות של וירוס הקורונה. מגפה זו פוגעת לא רק בכלכלת המדינה, אלא קודם כל מערערת ומטלטלת את כולנו מבחינה פסיכולוגית.
שבועות ארוכים ללא לימודים מצפים לילדנו, שבועות ללא השיגרה, ללא המפגש החברתי, ללא ההיפרדות החשובה כל כך מהבית ומההורים. איך מתארגנים?
כמה עצות להתארגנות לשבועות הקרובים:
הבידוד – בין אם הוא נדרש מאיתנו כאמצעי בטיחות ומניעה להתפשטות הקורונה, ובין אם הוא "בחירה" הנובעת מאופי ומצב חברתי של הילד, עלול גרור גם בדידות קשה.
עבור רובינו אותו "אמצע החיים" מוגדר כזמן שבו מערכות יחסים ותפקידים במשפחה משתנים. לפעמים מדובר בהתחלה של דאגה וטיפול בהורים מתבגרים, במקרים מסוימים חווים התחלת התרוקנות של הקן המשפחתי בזמן שהילדים יוצאים לעצמאותם ומשאירים חלל ריק שלא ברור איך ימולא.
הסיבות הנפוצות לרתיעה מפנייה לטיפול נפשי, טובות ככל שנחשוב שהן, לא באמת משרתות אותנו מבחינת התמודדות, התפתחות וצמיחה שהם אלמנטים שטיפול טוב ומתאים יכול לאפשר לנו, ללא תלות בבעיה הספציפית שעמה אנו מתמודדים.
אם אתם מחפשים טיפול לקשיים נפשיים, או אם אתם רוצים לשפר את איכות החיים שלכם, להתאמן על מיקוד הקשב והריכוז או למצוא הקלה למיחושים גופניים, ייתכן כי "מיינדפולנס" עשוי לעזור לכם. דומה כי אין תחום הקשור ברווחה האישית שהמיינדפולנס לא נותן לו מענה אבל מה זה בעצם, איך זה עובד וכיצד יש לעשות זאת?
החוקרים ג'ון זלנסקי ואליזבת ניסבת' מצאו שככל שנבדקים דיווחו על חיבור משמעותי יותר לטבע, הם דיווחו גם על שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם. המחקר שלהם אישש מחקרים קודמים שנתמכו גם הם בשאלונים ומצאו קשר חד משמעי בין טבע לרווחה נפשית.
הפיכתנו להורים היא תהליך מטלטל ומשמעותי. האחריות שאנחנו נושאים בגידול ילדנו היא כבדה, ולעיתים מעוררת אצלנו פחדים וחרדות המעורבים בתקוות וברצון לשמור ולגונן על ילדינו מכל רע.
הימים קצרים והלילות ארוכים, חורף בעולם ועננים מכסים את השמש שעות רבות ביום. אם אתם מרגישים דכדוך ובלבול בתקופה זו של השנה- אתם לא לבד. רבים הם הסובלים ממצב רוח ירוד בתקופת החורף, וחלקם אף לא שמים לב לכך.
בית ספר קיבוצי, אחד מהוותיקים שבמדינה, היום הראשון שלי בעבודה. אני מתלווה למנהלת השירות הפסיכולוגי לצפייה בטקס פתיחת שנת הלימודים. לא היה זה מחזה נדיר לראות ארבעה ואולי אף חמישה דורות עומדים בהתרגשות ומלווים בעיניהם את הזאטוטים העוברים בתוך שביל כפות התמרים בדרך להפיכתם לתלמידים.
חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט ופיזי או נפשי בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות, הן על איום וסכנה ממשיים והן על דמיוניים. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כמו דופק מהיר, שלשול, כאבי בטן, כאבים בחזה, סחרחורת, יובש בפה ועוד.
אם אתם אנשים שומרי תורה ומצוות, ואתם או מישהו מיקיריכם סובל מקושי נפשי, אתם אולי מתלבטים מה היא דרך הטיפול הנכונה עבורכם. חשוב לכם למצוא מענה מקצועי, ומצד שני אתם חוששים מהתערבות של מטפל במקום הרגיש ביותר לפי תפיסת האמונה- נפש האדם.
שלוש שנים עקבתי אחריו. זה היה הגן הראשון שלי כפסיכולוג חינוכי עם כל ההתרגשות הנלוות. גן חובה בישוב נחמד עם די הרבה ילדים קרוב למקסימום שמאפשר התקן של משרד החינוך.
בני האדם הינם יצורים חברתיים. חוקרים העוסקים בתצפיות בתינוקות גילו כי התינוקות עסוקים באינטראקציה חברתית החל מהימים הראשונים לחייהם. הקשר החברתי מתפתח עם השנים ואיכותו חשובה להתפתחות הלמידה, לרכישת השפה ולהפנמה של כללי התנהגות והחברה המקובלים.
דיכאון קליני, זאת לא עצבות, גם לא דכדוך, דיקי או באסה, זו מחלה נפשית. קשה להסביר לאדם מהשורה מה הכוונה דיכאון קליני.
בחור נאה, מטר תשעים, כתפיים רחבות, מבנה גוף אתלטי, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא "מה הבחור הזה עושה אצלי בקליניקה?" אבל עם השנים והניסיון כבר למדתי שמה שרואים מבחוץ ממש לא מעיד על מה שמתרחש בפנים.
סרטן, רק המילה לכשעצמה מעורר פחד, וכמו כל פחד אנחנו נוטים לפנות אותו מהמודעות, להדחיק אותו בכדי שלא נצטרך להתמודד איתו, קל וחומר כשמדובר על הפחד ממוות שהוא הפחד הקמאי ביותר של האנושות. וכמו במקרים נוספים, חוסר מודעות יכול להרוג, לא הסרטן אלא חוסר המודעות עצמה.
אילו קשיים התנהגותיים אפשר לראות אצל ילדים? בעיות חברתיות, קשיים בהתנהלות בתוך המסגרת החינוכית, קשיים הקשורים בעשיית הצרכים, בפגישת מצבים חדשים, באכילה, בשינה, התנהגות אלימה או פרועה, ועוד.
לבריאות נפשית או רווחה נפשית יש היבטים רבים. הגעה לרווחה נפשית, שיש לה קשר ישיר לבריאות הנפשית ואף הגופנית שלנו, ניתנת להשגה ובמקרים רבים יש לנו שליטה רבה על הדרך לשם. הנה כמה נקודות למחשבה, שעשויות לעזור לכל אחד לחתור השנה לקראת בריאות נפשית טובה יותר.
האוכל שאנו אוכלים מהווה עבורנו מקור למילוי צרכים, הנאה ותענוג. אך מה קורה כשהעיסוק בו יוצא משליטה? הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות ופיסיות הפוגעות בבני נוער ובמבוגרים, בעיקר בקרב נשים ונערות.
גירושים מביאים עימם השלכות רבות ממספר היבטים; כלכלי, חברתי, תרבותי ועוד... אך ישנו ההיבט המרכזי שעובר כחוט השני ונוגע בכל השאר והוא ההיבט המשפחתי.
EMDR נחשבת לשיטה ממוקדת לטיפול באירועי חיים קשים ברמות שונות. במאמר זה נכיר מקרוב את השיטה, במה היא שונה מטיפול פסיכולוגי, מה נעשה בטיפול עצמו ומי רשאי לטפל בה?
מטרת מאמר זה היא לפרוס בפניכם דרך של תרגול עבור זוגות ועבור היחיד, דרך שתעזור לכם לממש זאת בחייכם.
'דימוי עצמי' – צמד מילים שמקפל בתוכו את כל התכונות והמחשבות שאדם מייחס כלפי עצמו. הדימוי העצמי הוא לרוב דינאמי ועשוי להשתנות באמצעות תהליכים שונים, גם לאחר שהתגבש אי שם בשנות ההתבגרות.
לא מעט, בהדרכת הורים טיפולית, אני שומעת הורים מספרים לי על ילדיהם המאתגרים, על הקשיים שהם גורמים, ועל התמודדויות לא פשוטות.
עם זאת כמעט תמיד יש ברקע גם ילד טוב.
הילד הזה שבדרך כלל לא ידברו עליו בהדרכה, כי הוא טוב. ילד צללים אני קוראת לו.
ועליו אני רוצה לדבר.
"תתאר לך שהעולם האישי של כל אחד הוא מראה. עכשיו תדמיין שהמראה שלך מנופצת והיא בעצם אסופת רסיסים. מכל זווית רואים עין אחרת, אף אחר, חלק אחר בשפתיים; בעיוות קשה של המציאות. ככה בערך מרגישה סכיזופרניה...
"אני לא טובה בכלום", "אני אף פעם לא אצליח", "לא רוצים להיות בחברתי", "אני כישלון"...מזדהים? מתי בפעם האחרונה הרגשתם בטוחים במי שאתם? במאמר הבא נדבר על מהו ביטחון עצמי, מאיפה הוא נובע ואיך אפשר לחזק אותו? המשיכו לקרוא.
טיפול רגשי - כל מה שרציתם לדעת על טיפולים רגשיים, מה הם הטיפולים הקיימים בשוק? מי מוסמך להציע טיפול רגשי? וכיצד תדעו לבחור מטפל שמתאים עבורכם.
קורה לכם שאתם "נתקעים" ומתקשים לזרום? או להיפך מצליחים להתמודד עם חוויה מאתגרת בקלות ובזרימה מיטיבה? הכתבה הזאת תנסה לעזור לכם להגביר את הזרימה בחיים שלכם.
תחושת שייכות זה משהו שכולנו שואפים אליו. כשאנחנו חלק משמעותי במשפחתנו, בסביבת החברים שלנו או בעבודה אנו לרוב נרגיש שלמים יותר. מה עם להרגיש שייכים לעצמנו? יש אנשים שמרגישים כאנשים זרים בתוך גופם ונפשם שלהם.
תוחלת החיים בישראל עלתה וממשיכה לעלות באחוזים גבוהים מאוד בשנים האחרונות. לפי דו"ח הלמ"ס מהשנה שעברה, ממוצע תוחלת החיים בישראל עומד על 80.7 שנים לגברים ו- 84.2 שנים לנשים. ישראל מדורגת רביעית בתוחלת החיים לגברים בעולם, מעט אחרי איסלנד; לשם המחשה, הממוצע העולמי עומד על 68.8 שנים לגברים. במילים פשוטות, יותר אנשים חיים יותר זמן.
EMDR היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה לפני כשלושה עשורים. פירושו המילולי של שם השיטה מעיד על טכניקת הטיפול, שהיא עיבוד חוויות מחדש באמצעות תנועות העיניים של המטופל.
ננסה לתאר לעצמנו ולו לרגע את הלך הרוח והמחשבה של האדם המתמודד עם דיכאון; תחושות אפורות של ריקנות, בדידות, כישלון וייאוש עמוק. מחשבות שליליות, חוסר הערכה עצמית ועוד
האם אתם נאנחים בייאוש אחת ליומיים לנוכח עוד "מלחמת אחים" בין הילדים שיצאה משליטה, או מול התנהגות תוקפנית ובלתי מרוסנת של אחד מהם?
איך עושים את זה? מתי זה יגמר? השאלות המציפות הורים למתבגרים הן רבות וקשות. זהו גיל בו מצד אחד הגוף משתנה, מוצף בהורמונים שמקשים על יכולות לויסות עצמי ועם כל אלו- כל כך רוצים בסתר ליבם, תוך כדי מרד, חוצפה, התרסה – להרגיש אהובים ומוערכים על ידי הוריהם.
רובינו שמענו לא פעם את המשפטים על מחשבה שבוראת מציאות, נבואה שמגשימה את עצמה ועוד כל מיני אמירות שגורות שמצפות מאיתנו לשלוט על מחשבותינו ולעמוד על המשמר פן משהו שלילי חלילה יחדור לראשנו.
אנשים רבים מהססים לפנות לטיפול רגשי כי הם חושבים ואולי בצדק, שכדי לטפל בבעיה צריך לדבר עליה. שמעתי מכמה מטופלים שהפסיקו להגיע לפגישות טיפוליות אצל קולגות כי התעייפו מלדבר על הבעיות שלהם.
רבים מכירים את התופעה של שטיפת ידיים מחשש לחיידקים, דרישה להנחה סימטרית של רהיטים בסלון ואי נוחות כאשר פעולה מסויימת נעשית רק בצד אחד של של הגוף.
הסוכר ממכר. ממש כמו הימורים ופייסבוק, ובאותו מנגנון מוחי שהסם האלכוהול וטבק ממכרים. ההתמכרות היא דבר נרכש.
כשרע לי בגלל משהו אבל אני לא מספרת לעצמי, כיצד תופסת האישה את הזוגיות שלה והקשר לאכילת יתר.
התקף חרדה הוא אירוע לא נעים ומלחיץ, אך לרוב לא מסוכן, שבו אדם מרגיש אי שקט, מחנק, סחרחורת, יובש בפה, דפיקות לב ותחושות לא נעימות נוספות. איך תזהו שאתם בהתקף חרדה?
חייבת לשתף אתכם, בחוויה של חיפוש טיפול לבן שלי. בעודי כותבת הייתי מאוד רוצה להאמין שהחוויה הזו היא אישית שלי, מקרה בודד אולי חוסר מזל אבל לצערי אני יודעת מרבים אחרים שהמקרה שלי לא כל כך נדיר.
למה כדאי לחפש פסיכולוג באינטרנט? מהם החסמים העיקריים? מהם היתרונות בחיפוש פסיכולוג ברשת? כיצד אדע שהפסיכולוג מומחה בטיפול בבעיה ממנה אני סובל?
גם זוגות אוהבים, קרובים ומאושרים. גם הם רבים. החיים אינם פשוטים והם מזמנים עבור זוגות ומשפחות דילמות לרוב. לא תמיד בני זוג רואים את הפתרון האולטימטיבי באותה הדרך.
בשבוע האחרון אנחנו שומעים יותר ויותר על התפשטות התופעה מעיר לעיר – פה נראה נער מחופש לליצן, שם מדווח נער אחר על דקירה ע"י נער עם מסיכת ליצן... אין ספק שזה מטריד ועלול לעורר פחד וחרדה אצל הילדים ובצדק.
התאמת הפעולות שלנו למה שאנחנו באמת רוצים להשיג - היא אתגר תעסוקתי רב ערך, בעיקר כאשר מדובר בניהול וקבלת החלטות בתנאים שמערערים את הוויסות הרגשי, ברמה האישית והצוותית.
פעילות גופנית אינה רק בריאה לגוף, אינה רק שומרת על גזרה - לפעילות גופנית ישנן איכויות טיפוליות ומרפאות בתחום הנפש.
תיקוף רגשי הוא למעשה כל דבר שאומר לאחר שאנחנו יכולים להבין מדוע הוא מרגיש (או חושב, או עושה) כמו שהוא מרגיש.
במאמר זה אפרט כיצד מסייעים לילד לחוש שייך ולבסס את נחיצותו ומשמעותו בביתו, בסביבתו וכך לגבש תפיסה חיובית באשר למקומו ולתרומתו לזולת ולחברה.
סיגל ( שם בדוי ) היא אישה בסוף שנות ה30 לחייה, אימא לשני ילדים, נשואה . בתחילת הטיפול היא מבקשת שלא אתן לחיוך על פניה להטעות אותי. כבר שנים שהיא לא מצליחה להרגיש שמחה
מטפלים רגשיים, בין אם הם פסיכולוגים מומחים ובין אם הם פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מטפלים בהבעה ויצירה וכן הלאה, לומדים שנים רבות על מנת לקבל את המומחיות ועובדים עוד שנים רבות עד הרגע בו הבשילה העת והגיעה התחושה כי עכשיו הזמן המתאים לפתוח קליניקה פרטית משלי.
דברים רבים נאמרו על חלומות, ואולם לאנשים רבים תחושה מעורבת לגבי הנושא. מצד אחד הנושא מרתק ומסקרן ויחד עם זאת עשוי לעורר תחושות של פחד ואיום.
מי אלו המחפשים את התשובה המורכבת והסבוכה להשפעת האופי וההתנהלות ההורית על התפתחות ה 'אני'? כמה ספרים כבר נכתבו? כמה שעות שיחה וטיפולים כבר נערכו?
כל הנעשה בחדר הטיפול וכל תוצאה של התהליך הן בהכרח פועל יוצא של האינטראקציה המיוחדת הנוצרת בין האנשים היושבים יחד בחדר שבוע אחר שבוע. מכיוון שכך, בחירת המטפל דומה מאוד לבחירת שותף למסע.
אישה יקרה לליבי, ממנה נפרדתי לא מכבר, אמרה כי הדבר הבטוח ביותר בחיים הוא שיהיה שינוי. אמירה זו מצאה חן בעיני, בפרדוכס הטמון בה: הדבר הבטוח ביותר בחיים הוא זה המעורר בנו חוסר ביטחון כה רב.
"אני לא יודע מה קורה לי פתאום: הלב דופק לי במהירות ויש לי כאבים בחזה, הידיים מזיעות, גלי חום וקור עוברים בכל הגוף. אלו תחושות מפחידות, ואני נמצא בחרדה עצומה. אני מרגיש שאני הולך למות, או לפחות להשתגע."
מהו טיפול קבוצתי או פרטני הנעזר בפסיכודרמה? מה העוצמה והתרומה של טיפול המשלב פסיכודרמה? סיפור מקרה זה הינו טעימה או פתיחת צוהר למתרחש בטיפול הקבוצתי ולקורה בתהליכי הפסיכודרמה.
בתקופתינו, הולכים ומתרבים המקרים בהם ילדים מאובחנים כממוקמים על מה שקרוי ״הספקטרום האוטיסטי.״ האבחנה, שלעיתים קרובות מגיעה בסיומה של דרך מתישה, עלולה היא עצמה להחוות על ידי ההורים כמכה קשה.
אחד האתגרים החשובים למנחה קבוצה הוא התמודדות עם התנגדות. המשתתפים בקבוצה חשים אמביוולנטיות, הם רוצים שינוי, אך גם נאבקים בו (Engle, 2008). התנגדות בקבוצה היא תופעה שיכולה להקשות על השגת מטרות הקבוצה ויכולה להיות ביטוי של קושי, מצוקה, חרדה והפעלת מנגנוני הגנה
מסתיים שלב... ואני שואל את הקבוצה...: אנחנו לאחר חג הסליחות, יום כיפור. אך מה עם חג התודות? למי יש לנו תודה בלב, תודה שעוד לא אמרנו? יכול להיות לאנשים קיימים ויכול להיות לכאלה שכבר לא בקשר איתנו או שאינם בחיים עוד.
להיחשף פירושו להיראות, לאפשר להכיר ולגלות. חשיפה עצמית מוגדרת כהתנהגות מילולית שבה אדם אחד מספר לשני על עצמו. האינפורמציה הנחשפת יכולה להיות אינטימית מאד, אך לא בהכרח.
אמפתיה היא עמוד תווך של איכות המגע בין אדם לחברו, זוהי התנסות חווייתית, שבה אדם פתוח ורגיש למתחולל בעולמו הרגשי- הנעתי של האחר.
הכעס הוא אביהם של הרגשות כולם. כשאדם כועס, רוב הסיכויים שיש שם רגשות אחרים שאינם מודעים או שהאדם אינו יכול לבטא אותם מכל סיבה שבעולם וכל שנותר לו הוא הכעס הגלוי.
לא מעט מטפלים מציעים היום טיפול באינטרנט. התהליך מאוד פשוט- פונים למטפל, קובעים איתו שעה משותפת בה גם המטפל וגם המטופל יושבים מול מחשב, כל אחד בביתו או בקליניקה שלו, והשיחה מתנהלת כצ'ט לאורך השעה המוקצבת לכך מראש.
לכ- 20% מהאנשים, החורף מעורר תחושת דיכאון. הרגשה עגמומית, חוסר חשק, ירידה באנרגיה ובמצב הרוח. יש משהו עגמומי בגשם, בחושך המוקדם, ברטיבות ובאיטיות שבה הדברים מתנהלים
הורה היה רוצה שילדו ידע לקום אחרי שנופל, לברך על מה שיש לו ולא רק לרצות את מה שיש לאחרים. כהורים יש בנו תפילה מתמדת שלילד שלנו יהיה כוח להתמודד עם כל משבר שלא יבוא.
תפקיד תיאום הטיפול, ניהול תיק טיפול או case management הינו תפקיד מורכב. בשירותים רבים של בריאות הנפש או השיקום מנהל התיק הוא עובד סוציאלי, בעוד במקומות אחרים הבחירה במנהל התיק נגזרת ממבנה הארגון או מהתרבות הארגונית.
ברוב המקרים בהם הועלתה בפני האופציה לפנות לרפואה האלטרנטיבית, עניתי בנימוס שאחשוב על זה ובתוך תוכי גיחכתי בחוסר סבלנות. אבל מסביבי אנשים לא רוחניים המליצו והתפעלו מנפלאות התרופות הטבעיות...אז יום אחד החלטתי לנסות.
לפעילות הגופנית השלכות רגשיות רבות אחרות. התמדה בפעילות גופנית מייצרת שיפור במצב הכושר הגופני מה שמביא לתחושת מסוגלות והצלחה באותה פעילות
סטודנטים רבים בוחרים ללמוד ייעוץ חינוכי כברירת מחדל, לאחר שתקוותיהם להיות פסיכולוגים קליניים או פסיכותרפיסטים מתנפצות. עבור מרביתם הבחירה במסגרת חינוכית היא פשרה
הקורא הנאיבי שמתחיל לקרוא מאמר על פסיכולוגיה חיובית מצפה בוודאי למאמר אופטימי על חשיבה חיובית וחיים מאושרים.
הפסיכיאטרים מנסים להביא בשורות שונות ועקרונות שונים לתוך עולם הטיפול ולמערכת היחסים שלהם עם מטופליהם ואפילו נותנים תחושה של "ניסויים בנפשם של אנשים".
במאמר נסקרות הגישות העיקריות הרווחות בספרות הפסיכואנליטית הנוגעות ל- acting out. נידונה השפעת המטפל והתהליך הפסיכותרפויטי על חייו ופעולותיו של המטופל, ונבדקת האפשרות שהתנהגות של מטופלת היוותה תגובה לא מודעת ...
בעבודה זו אתייחס לנושא ההגירה, בעיקר מהזווית של השפה, כפי שזו נידונה בשני ספרים, האחד אוטוביוגרפי (הופמן), והשני פסיכואנליטי (אמאטי-מלר וחב').
אנחנו אוהבים סדר, צורות "טובות", עד כדי כך שאנו נוטים אפילו "להשלים מעגלים" ו"לא לראות" את החתיכה החסרה, את יוצא הדופן, את היוצא מהכלל.
נטיה לדחות מטלות ("דחיינות") היא דפוס התנהגות שמאפיין את מרבית האנשים, ובכללם סטודנטים כדוגמת שרון. בספרות המקצועית ניתן למצוא טענות לפיהן לא ניתן לטפל בדחיינות
כמעט כולנו דוחים משהו שאנחנו צריכים לעשות. לא סתם משהו, אלא משהו חשוב. גם עכשיו, כשאתם קוראים את המאמר הזה, יתכן מאד שיש משהו אחר שהייתם אמורים לעשות, משהו חשוב יותר
שינויים רבים בחיינו מעוררים מתח וחרדה. לדוגמה, התחלה של מסגרת חדשה (גן, בית ספר חדש או אוניברסיטה, גיוס לשירות הצבאי), עזיבת בית ההורים בראשונה, מעבר דירה, חתונה או הסתגלות לתנאי חיים חדשים
השלבים החשובים בטיפול הזוגי הם: אבחנה והערכה. תפקידה של ההערכה הטיפולית הוא : בנית תוכנית טיפולית מתוך התכנים הבעייתיים שאובחנו ,בהתאם לגישתו הטיפולית של המטפל.
לחץ הוא גורם המאפיין יותר ויותר את חיינו. מתי ולמה הפך הלחץ להיות חלק בתי נפרד מאיתנו? מתי שלווה הפכה להיות משאב יקר להחריד שעלינו להנדס את כל סביבתנו ולשלם כסף רב בכדי לחוות מעט שלווה?
תיאורית ההתקשרות שעסקה בראשיתה בקשר הרגשי בין הפעוט למטפל בו, הורחבה כמתארת מאפיינים של קשרים בין אישיים בבגרות בכלל וקשרים אינטימיים בפרט, כנגזרים מדפוסי ההתקשרות.
אין דבר קשה יותר להתמודדות מאשר חוסר ודאות , מחוסר הודאות על בריאות העובר ועד להתמודדות עם מחלה קשה. מסתבר שגם כשאין מה לעשות (מבחינה רפואית) יש הרבה מה לעשות ברמה הרגשית
למטפלים שונים גישות שונות, הם מגדירים את הגבולות המתאימים להם בתוך ומחוץ לחדר הטיפול. האם הפסיכולוג שלי אוהב אותי יותר אם הוא מאריך את הפגישה איתי עוד חמש דקות. ומה זה אומר אם הוא חייך אלי חיוך שונה?
אומרים שהכרה בבעיה היא כבר חצי מהפתרון. האומנם? אנחנו אומרים שחצי הדרך עוברת פחות או יותר במקום בו יש מוטיבציה ורצון לשינוי. על כן הצעד השני הוא להבין מהו הרווח שיש לנו מאותה בעיה טורדנית אותה אנחנו רוצים למגר בחיינו.
ללכת לטיפול משמעו לרקום יחסים עם אדם זר. להיות מוכן להיחשף, להפתח, לתת את כל כולך, ליחסים חד צדדיים בעלי מסגרת ברורה. דוקא מהמקום בו מתפתחות הציפיות שלנו לדברים שאנחנו יודעים שלא נוכל לקבל ביחסים ...
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר זוגות הפונים לעזרה סביב קשיים שחווים ביחסים ביניהם, קשיי תקשורת, שחיקה של הזוגיות או קשיים שקשורים לאורח החיים המודרני שדוחף אותנו כל הזמן לרצון להשיג עוד ועוד, ולחפש ריגושים חדשים
לאחר שהאינטרנט נכנס אל חיינו וכבש כמעט כל תחום אפשרי, הוא מתחיל לחלחל עתה גם לתחום הפסיכולוגיה והייעוץ. אצלנו בארץ זה עוד בגדר טפטוף, אולם בארצות הברית מדובר כבר מספר שנים בזרם גדול
מטבח מהווה נקודת התייחסות ראשונית לעולם פנימי, רגשי וחברתי. אוכל על שלל טעמיו וריחותיו מלווה כל אחד מאיתנו, מציף אותנו בזיכרונות ופורט על רגשות. היצירה הבישולית מאפשרת פיתוח של מרכיבים קוגניטיביים ותקשורתיים כמו בטחון עצמי, מיומנות חברתית, אופטימיות, שיתוף והנאה.
בגלל אינטנסיביות המפגש הנוצר בין בני האדם המעורבים בטיפול, ובשל האינטימיות שאמורה להירקם בתוך מערכת יחסים זו בכדי שהטיפל יעבוד, גם המטפל הטוב והמנוסה ביותר לא תמיד יתאים לכל אחד
